פרשת השבוע מספרת שמשה רבינו מצוינו ויודה לירא את ה' ולא יהיה לנו הטוב רק כשנהיה יראי שמים, ובתחלת הפרשה משה רבינו מזכיר אותנו בראש השנה אתם נצבים היום. "היום" הוא יום ראש השנה כמו שכתוב בזוהר הקדוש כשהפסוק אומר היום ר"ל ראש השנה כאיוב ויהי היום ויבואו וכו' שאותו יום ראש השנה והשטן בא לקטרג עלינו והקב"ה מרוב אהבתו אותנו דחהו לאיוב כמו שאמר הפסוק השמת עיניך על עבדי איוב וכו' וכאן משה רבינו אמר לנו שאנו עומדים למשפט ביום ראש השנה.
הפרשה של השבוע שעבר בפרשת כי תבוא שבה התוכחה הפסוק אומר אם נירא את ה' יתן לנו הטוב ואם לאו להפך וכו' יש לשאול היה צריך להיות פרשת נצבים קודם פרשת כי תבא שהעונש אינו בא רק במשפט, בתחילה יאמר לנו שיש משפט ואח"ך יאמר לנו אם נשמע דברי ה' יתן לנו הטוב ואם לאו להפך?
שאילה זאת מצויה בשלשה מסכתות שעשינו עליהם הסיום בליל חמישי סדר זרעים שבתחלה הגמרא אומר לנו על הברכות ואח"ך פאה ודמאי וכו' ר"ל מה אוכלים ומה אין אוכלים, היה לו לומר בתחילה מה אוכלים ואח"ך יאמר לנו מה מברכים כמו דאיתא במסכת ברכות אמר על פרי העץ מברך בורא פרי העץ וכו' במסכת שבת התחיל יציאות השבת וכו' ר"ל הדינים של מי שיוציא במשהו מרשות היחיד לרשות הרבים או להפך והיציאה היא אחת ממלאכות של שבת, ומה הם המלאכות כתבם לנו התנא בפרק שביעי ולא רק זה אלא מלאכת המוציא מרשות לרשות היא המלאכה האחרונה היה לו לומר בתחילה מה הם המלאכות ואח"ך יאמר על הפרטים שלהם? במסכת גיטין בפרק ראשון התנא אומר המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ר"ל האיש שעשה שליח לחוצה לארץ חוץ מבבל לשלוח גט לאשתו בארץ ישראל, השליח צריך שיהיה בשעת הכתיבה והחתימה ויאמר בפני נעשה, ודיני איך כותבים הגט כולם כתובים בפרק האחרון היה לו לומר בתחילה איך כותבים הגט ואח"ך יאמר הדינים השייכים לו?
אולם ידוע האדם כשרוצה לצוות אדם על איזה דבר ומקווה שיכול לעשותו יתחיל לומר לו הפרטים הקטנים כדי שלא ישכחם ואח"ך יאמר לו הפרטים הגדולים שאם יתחיל לו בפרטים הגדולים יהיה מרוכז בהם וישכח הפרטים הקטנים אבל אם יתחיל לו בפרטים הקטנים אז עדיין הוא מרוכז ירכז עליהם וכשיאמר לו הפרטים הגדולים על כרחו לרכז בהם, אף כאן הגמרא התחיל לנו בפרטים שהבני אדם נראים בעיניהם שהם קטנים.
התחיל בברכות, רואים אנו שהבני אדם נראה להם שהברכות הם דבר דק תמצא אותו אוכל בלא כסוי ראש תאמר לו ברכת יאמר לך שכחתי אבל המאכל לא שכח אותו. ולזה הגמרא התחיל בהם הברכה שאנו אין שמים לה לב אמרה בתחילה כדי לזכור אותה ולא נחשוב שהעיקר רק באכילה והברכה היא טפלה.
בשבת האדם יצא ובידו איזה דבר ללא עירוב, בזמן הזה ברוך ה' בעירנו אין לנו מי שעובר על ההוצאה אבל לפנים קודם עשרים שנה אם מצאת אדם שהולך לשוק ואוכל גרעינים אין בו מה לתמוה. דבר זה נעשה הרגל ומצוי אצל הרבה אנשים תאמר לו אסור יאמר לך למה אם על החוט שעשית אותו בחארה אף חוט החשמל והטליפון מוציא אבל הבערת האש או דברים אחרים כולם יראים מהם. ולזה הגמרא התחיל בה שיזכירינו בדברים שנראים בעיני האנשים קלים.
בגיטין כל האנשים מעיינים בגט כדי שתהיה כתיבתו מסודרת וכל הפרטים מסודרים האנשים יראים אם אותה האשה תתחתן לאיש אחר והגט יהיה בו טעות אשת איש והבנים של האיש השני מה נקראים ובעיה גדולה ואף אחד אינו יכול לתקן הטעות. אבל השליח אם יביא גט כל האנשים אומרים וכי הבית דין של אותה העיר אינם יודעים! אבל יש דבר חשוב שצריכים לזוכרו אם יבוא האיש אחרי כמה שנים ויאמר לא נתן גט לאשתו תהיה בעיה גדולה כבראשונה הבנים ואשת איש והאדם אינו עולה במוחו דבר זה ואפי' אם היא כתובה בגמרא אינו שם דעתו עליה ולזה התנא התחיל בה בתחילה.
ואפשר לקשור שלשה מסכתות על דרך הרמז במסכת ברכות המשנה הראשונה אומרת מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שנכנסין הכהנים לאכול בתרומתן וכו' ויש מחלוקת בין רבנן עד אימתי והאחרון שהוא רבן גמליאל אמר עד השחר, אפשר לפרש על דרך הרמז אימתי צריכים לקרוא את שמע ונייחד את שם ה' וחושבים בתשובה ר"ל הזמן האחרון שהאדם יתעורר על עצמו אם ראה הכהנים ר"ל הרבנים הקדושים הלכו לקבל שכרם ואוכלים התרומה הקדושה בעולם הבא כמו שידוע המעשה של לוי שהיה רב גדול בזמן התנאים בשכונתו איפה שהיה גר היו רשעים האנשים היו בורחים ממנו והוא היה מתקרב להם כשנפטר אמרו אותם רשעים עד עכשיו היה לוי מגין עלינו ועכשיו מי מגין עלינו? הלכו ושבו בתשובה. אף אנו כשרואים הרבנים הלכו לקבל שכרם צריכים להתעורר ששנה שעברה היה מי מגין עלינו אבל עכשיו צריכים להשתדל על עצמינו אבל במשנה אמר עד עמוד השחר ז"א קודם שיבוא היום ר"ל יום ראש השנה. וידוע שפטירת הצדיק היא עונש לנו שבעוונותינו הפסדנו הצדיק והוא לא הפסד כלום אלא הרויח שהלך לקבל שכרו של המצוות ומעשים טובים.
בתחילת מסכת גיטין הקשה על דבר זה אם היום שהוא ראש השנה עדיין לא בא המביא גט ממדינת הים הגט ידוע שהוא דבר לא טוב שבסוף מסכת גיטין רבי אלעזר אמר מי שמגרש אשתו הראשונה אף המזבח יוריד עליו דמעות. המביא גט וכו' שהוא הפורענות שבאים בתוך השנה למה והא צריך בפני נכתב ר"ל צריכים שיבואו ראש השנה וכפור שדן בהם ויחתם בהם? על זה תירץ במסכת שבת יציאות השבת שתים שהן ארבע בפניה ושתים שהן ארבע בחוץ. כשקורים בסדר דברים בפרשת ואתחנן שהיא הפרשה השניה פרק ד' פסוק ד' וקוראים שני פסוקים הרביעי ושלפניו השלישי הפסוק אומר לנו שמי שעשה עון בעל פעור הרגו ה'. אבל כאן קשה והא עדין לא באה ראש השנה כדי שנדונו בה על זה פסוק ד' אמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום ר"ל שמה שענשם הקב"ה לא משום ששונא אותנו אלא שהיום יום ראש השנה נהיה כלנו דבקים בה' אלהינו ונהיה כולנו יראי שמים ויכתבנו לחיים טובים וארוכים. וזהו למה הפסיק בתוכחה ואח"ך אתם נצבים הקב"ה רוצה לומר לנו מרוב אהבתו אותנו לפעמים מביא עלינו מין מתוכחה שהוא היסורין כדי שאתם נצבים היום כלכם יום ראש השנה שאז אנו עומדים בדין נצא כולנו נצבים שיסורים סרים העון ויכתבנו הקב"ה אנו ובנינו ורכושינו מחוטב עציך עד שואב מימיך לחיים טובים ולשלום.
רבותי! אין לי מה להוסיף לדבר לכם על ראש השנה כלנו יודעים אותה אבל רוצה לומר לכם שני דברים אין צריכים לחשוב ראש השנה באה ראש השנה יצאה ר"ל נעשית טבעית, צריכים בכל ראש השנה נראית לנו שהיא הראשונה והמשפט הראשון, דבר שני אין אנו מתעוררים בעוונותינו שאם היינו מתעוררים בהם ויודעים ערכם לא היינו עושים אותם, העבירות שאנו יודעים אותם ודאי אנו עושים עליהם תשובה אבל איך יכולים להנצל מהעבירות שאין אנו מתעוררים בהם? יש דבר אחד והוא התורה כשקורים התורה היא מועלת אותנו בשני דברים המצוות מתרבים על העבירות ומתנצלים ודבר שני אם יש דבר שאנו לא נתעוררנו בו בלמודינו נתעורר בו שהוא אסור ונשוב בתשובה. ואם הקב"ה רואה אותנו שאנו משתדלים לתקן עצמינו יתן לנו הזדמנות אחרת לשנה הבאה כדי לתקן עצמינו יותר ויחייה אותנו בנחת אם בפרנסה אם בבריאות אם בשלום כדי שנוכל למצא זמן לשוב בתשובה ואז יכתבנו לחיים טובים והטוב והבריאות והשלום וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.