בס''ד  מוסר בלערבי פרשת בשלח

פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת בשלח. פיהה מצות לא תעשה ואחדה. והייא באש מה נכרזושי נהאר השבת לברה מן תחום שבת.

פלפרשה מתאע הזמעה האדי יחכילנה אלפסוק. וקתללי כרזו ישראל מן מצר. רבבי דוורהום ב7 עננים. ואחד לפוק באש ישדלהום אלברד ושכאנה. וואחד מן לוטה באש יצאובלהום לוטא. ו4 מן ארבעה זואהי. וואחד סאבקהום באש יורילהום התנייה ובאש יצאובלהום התנייה. ויקתל לחנושה ולעקרב אלי פתנייה. ופליל יולי נאר באש יצ'וילהום התנייה. ורבבי מה חבשי באש ירפעהום פי טריק קצירה. עלא כאטר קאל. בלכשי וקתללי ישופו אלחרב יכאפו וירזעו למצר. ומשה רבינו כדא מעאהו לעצ'אם מתאע יוסף הצדיק. עלא כאטר יוסף אקבל מה ינפטר. חלף ולאד ישראל באש יהזו לעצ'אם מתאעהו מעאהום ואלמצריין יערפו בלימין האדה. האש עמלו. כדאו הצנדוק אללי פיה יוסף ועבאוהו בלחזר וולא רזין ורמאוהו פלבחר. והאש יטלעו מן לבחר.. ומשה רבינו מה ערפשי וין קאעד הצנדוק. ומשה לשרח בנת אשר אלי כאנת חייה וקתהה. וטלעת לסמה חייה. וחתה וקת לגמרה מאזאלת מה טלעתשי. וכאנת חאצ'רה וקתלי למצריין לווחו פלבחר. וקאלתלו וין קאעד. ומשה רבינו כתב עלה טרף דהב עלי שור. וקרא עליה קראייה ורמא פלבחר. וטלע הצנדוק יעום כיף אלכפאף. וחתה השבטים לכל הזוהם מן מצר כל שבט הז השבט מתאעהו. ורבבי רפע ולאד ישראל פי תנאיאת מעווזה. ווקפהום חדא אלבחר. עלא כאטר פרעה בעת מעאהום נאס מן ענדו. באש ישופוהום באש ירזעו באעד 3 הייאם כיף מה קאלו או לא. ובאעד 3 הייאם רזעולו זמאעתו. וקאלולו ראהום דאכלין בעצ'הום ומה יערפושי כיפאש ימשיו. וקתהה פרעה תקואלו קלבו. וקאל אלי רבבי מה עמל פייה אלי עמל. כאנשי באש יורילי קוותו. ותווה באעד מה ערפת קימתו שלם חס ושלום פיה ישראל. ולם אלעסכר מתאעהו אלכל וכלט עליהום. ואלעסכר מתאעהו כאף ומה חבשי ימשי. יאכי חללהום אלמכאזן מתאע הדולה. וקאללהום כודו אללי תחבו. וכדאו אלפצ'ה ודהב ודיאמנט ואליעקות וכל חאזה אללי ענדהה קימה. וזיינו ביהום אלכרארץ מתאעהום. ואלכיולה ולבשו המאן. וכלטו עלה ולאד ישראל. וולאד ישראל וקתללי שאפו אלעסכר מתאע פרעה כאפו יאסר. וקעדו ילומו עלא משה.ווקתהה ישראל תקסמו ברשה קצמאת ואחדין יקולו נחארבוהם. וואחדין יקולו נרזעו מעאהם. וואחדין יקולו נדכלו ללבחר ואלי תמה תמה. וואחדין יקולו נצליו לרבבי. וצלא משה לרבבי. ורבבי קאלו קול לישראל ידכלו פלבחר. ובדא דכל נחשון בן עמינדב נשיא בני יהודה ווראהו שבט בנימין. ווקתהה רבבי קאל למשה ואנתין אצ'רב אלבחר ואלבחר יתצק. ותצק לבחר עלא 12 טרף כיף לקוץ. אלי ישראל ידכלו ויכרזו עלא נפש התנייה פי בלאצה אוכרה. ודכלו ישראל לכל פי וצטו פליביש. ופרעה וזמאעתו כלטו עליהום. ורבבי בעת קדאמהום עמוד נאר באש ישופו התנייה. ווראהום סחאב קויי באש אלמצריין מה ישופו שיי. ופלפזר ישראל אלכל כרזו מן אלבחר. ואלמצריין אלכל ולאו פי וצט אלבחר. ווקתהה רבבי קלב אלעמוד אלנאר ענד אלמצריין. וסכנללהום אלעזאלי מתאע אלכרארץ ותחרקו. וחבו אלמצריין באש יהרבו מן אלבחר. ורבבי קאל למשה אצ'רב לבחר. ורזע אלבחר אלכל מא. וגרקו אלמצריין פי וצטו. ובאעד מה מאתו רבבי כרזהום מן אלבחר. ושאפוהום אלכל מייתין. וכדאו ישראל זמיע האך הדהב ואלפצ'ה ולחזר למלאח אללי זאבוהום מעאהם. ועמלו משה וולאד ישראל ''שירה'' לרבבי. ולחז''ל קאלו. אלי רבבי עמל עלא לבחר 50 נס. והרב מעם לועז כתבהם לכל. מנהם אלי לוטה ללעבאד כאנת רכאם ולזואייל תראב וחשיש. אלי לחיואנאת מה ינזמושי ימשיו עלא הרכאם. ואלי רבבי עמל נס ווקף לבחר בטריקה אלי הנאס לכל אלי פלעאלם שאפו. ואלי למיואן לכל אלי פלעאלם תצקו עלא 12 כיף מה תצק לבחר.

וספרו מן גאדי ווצלו לבקעה אסמהה מרה. ואלמא אללי פיהה כולו מר. ולאמו עלא

משה וקאלולו עטשאנין. וצלא משה לרבבי. ווראלו שזרה ורמאהה פלמא ורזע חלו. וספרו מן גאדי ווצלו לבר סין. ולאמו ישראל עלה משה וקאלולו נחבו אלמאכלה . וצלא משה לרבבי. ורבבי בעתלום פלעשייה טיור יאסר סמאן ובנאן יאסר. ופצבאח אלמן. וקאללהום משה כל ואחד יאכד עלא כל רקבה ''עומר'' וכדאו בנייה ווקתללי וצלו לדאר וכיילו לקאוו אללי כל ואחד כדה עלא כל רקבה ''עומר''. וקאללהום מה תכליוושי מנו אלגדוה. ותמה האשכון כלה ודוודלו. ופי נהאר הזמעה לקאוו אלמן דובל. וכל ואחד כדא דובל עלא אלעאדה. ומשאוו למשה. וקאללהום עלא כאטר גדוה שבת מה יהבטשי אלמן. וכלאוהו לגדוה ומה דוודשי. ותמא האשכון כרז ישוף תמאש אלמן ומה לקאשי. ואלמן האדה. כל ואחד יכמם עלה אלבנה אללי יחב יתבננהה ילקאהה פיה. ואידה כאן מה טלב חתה בנה. אלבנה מתאעהו בנת שפנז בלעסל. והוני ישראל אלי כאנו עשירים פיה מצרים. עמלו גמילות חסדים מעה אלי כאנו עניים פי מצרים. אלי כאנו יוצפולום לבנה מתאע לחם ולחאזאת אלי מה יאכלוהם כאן לעשירים. והאדה ברוחו נס. אלי חתה חד מה ינזם יוצף לבנה לואחד מה עמרו מה דאקה. ומן באעד ישראל חבו אלמא. ווראלו רבבי צכרא צ'רב עליהה כרזתלהום אלמה. ומן באעד זא עמלק באש יחארב ישראל. ועמלק כאן סחאר כביר יאסר. וכטאר אלעבאד אללי מאזאל מה וצלשי וקתהום באש ימותו. וקתהה משה בעת יהושע בן נון באש יתחרב מעאהו. והווא קעד עלה חזרא וידי קבאלת הסמה ויצללי לרבי. ואהרן. וחור ולד מרים וכלב. ישדולו ידיה. ויהושע כסר עמלק. וזמאעה קצלהום ידיהום. ולוכרין רזליהום. וואחדין עמאהום. ורבבי פרקהם פלעאלם באש הנאס לכל תערף הנס האדה זאדה. וקתהה רבבי חלף באש יזי נהאר ויקטע פיית עמלק מן הדנייה.

לחז''ל קאלו. קשים מזונותיו של בשר ודם לפני הקב''ה כקריעת ים סוף. הוני מערופה הנשדה. אלי תממה פרק כביר יאסר בין לפרנסה מתאע לעבאד וקריעת ים סוף. אלי חתה ואלו אלי רבבי מה יצעב עליה שיי ובלעכס כל שיי שאהל ענדו. לאכן לפרנסה מתאע לעבאד הייא חאזה מן הטבע. וקריעת ים סוף חאזה פוק הטבע.

לאכן באש נזאוובו הנשדה האדי. נבדאו נפאהמו לפסוק לאוול מתאע לפרשה מתאע הזמעה האדי. ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה. הוני תמה באעץ' הנשדאת. לחאזה לאוולה האש מאענאהה ויהי בשלח פרעה. חקו ויהי בשלח אלקים. אלי רבבי הווא אלי כרז ישראל מן מצרים. ופרעה מוש בכיפו שייבום. לחאזה התאניה. השנווה הטריק לקריבה אלי מה חבשי רבבי יעדיהום פיהה. והאדה הומאן ילזמהם באש יעדיו 49 יום פלמדבר. באש ינצ'אפו מן 49 שערי טומאה. ובעתאלי ילזמהם ימשיו להר סיני באש יקבלו התורה. ומן גאדי לארץ ישראל תמה משיי 11 אן יום. כיף מה קאלום משה רבינו פי פרשת דברים. אחד עשר יום מחורב.

לפסוק האדה חב יעלמנה מוסר כביר יאסר. אלי הנאס לכל שאפת הנסים ונפלאות אלי עמלום רבבי לישראל באש כרזהם מן מצרים. קבאלתהה אחנאן נפאהמו אלי עאיישין פלעולם האדה בנסים ונפלאות כבאר יאסר. אלי אחנאן לעם לאקל עדד פלעולם. ולעולם לכל תחת מננה. אלי חתה עדיאנה יסתערפו אלי אחנאן אלי קאעדין נתחכמו פלעאלם. והאדאך עלאש מה יחבונאשי. לאכן תממה עבאד אלי ישופו אלי פרעה הווא אלי שייב ישראל. כיף מה תממה עבאד אלי ישופו אלי אחנאן עם ישראל בלחכמה מתאענה ובקוותנה נזמנה נתקואו ונמשיו לעאלם כיף מה נחבו. ומוש רבבי הווא עטינה לקווה האדי. עליהם לפסוק קאל. ויהי בשלח פרעה את העם. אלי אידה כאן יקולו אלי פרעה הווא אלי שייבום. וקתהה ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא. מאענאהה אלי רבבי מה יעדיהומשי פי טריק קריבה ושאהלה. כאנשי עלא טריק הטבע. עלאש. פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה. אידה כאן כל שיי תתבינלום עלא טריק הטבע ושאהלה. וקתלי ילקא מלחמה מעה ליצר

 הרע. ירזע לתרבות הרעה מתאע מצרים. ובהאדה ויסב אלקים וכו'. אלי יעטיהם בטרק צעיבה כיף למדבר באש יקימו עיניהם לרבבי.

והאדה אלי יקצדו לחז''ל. קשים מזונותיו של בשר ודם. אידה כאן נחששו אלי לפרנסה מתאענה צעיבה יאסר. ואידה כאן מוש אלי יעטינה רבבי מה נזמו נחצלו שיי. וקתהה לפני הקב''ה כקריעת ים סוף. כיף מה רבבי עמל נסים לאבותינו וסקלום לבחר בנסים ונפלאות כבאר פוק הטבע. לפרנסה מתאענה תוצללנה.

אכואני לעזאז. חאזה מוש זדידה וחאזה מוש מכפייה. אלי רבבי הווא אלי ימשי לעולם לכל. והווא אלי יעטיה לקווה ולחכמה ולפרנסה ללעבאד. וחתה לולד הזגיר אלי בדא יפהם שוייה הדנייה. יערף אלי אחנאן כאן מוש מן רבבי אלי יעאוון פינה. אחנאן מה נשואו שיי. כיף מה קאל משה רבינו לישראל ונחנו מה. האדה משה רבינו המאלה אחנאן האש נקולו. אידה כאן נערפו קימתנה לחקיקייה. רבבי יעטינה הווא. אלי אחנאן נערפו אלי מה נזמו שיי ונטלבו מן ענד רבבי והווא ישופנה צ'עאף ויעטינה. ולאכן אידה כאן יתביינלנה אלי אחנאן נזמו נעמלו חאזה. רבבי יקוללנה בארו צ'ברו ראסכם. ואחנאן בלחק מה נזמו נעמלו שיי. ונזיבו הוני מעשה אלי יחכיה למעשה האדה קאל. אלי הווא עאש זגרו פי פאמילייה בו ואם וסת זגאר. והווא התאלת. מה כאנושי לאבאש עליהם. לאכן כאנו עאיישין ומוש נאקצין. ובו כאן יעמל זמיע מזהודו באש יתביינו כיף הנאס לעשירים. לבאש מנצ'ם ופלחופש יבעתהם מעה ולאד לעשירים. למוהם אלי ישופהם יחשהם בלחק מן לעשירים. בוהם כאנו ינזמו יקעדו מעאהו כאן פשבת. אלי יכרז אקבל מה יטלע הנהאר. וירווח פליל מוכר באעד מה ינעשו. ולאכן פשבת כאן יעטיהם וקתו לכל. ובהאדה תרבאו רבאייה מליחה. אלי פשבת כאן יביינלום התעב אלי קאעד יתעבו זמעה כאמלה באש יוופרלום אלי יצטחקו באש ישופהם מרתאחין. ויטלב מנהם בא יווליו מיתאל לבקיית לולאד. כברו וערסו כואתו. ולאכן הווא מה חבשי. אלי כמם אידה כאן ואחד יערס באש יעדיה חיאתו לכל יכדם כיף לבגל עלא כאטר זגארו מה עינושי. וכרז הווא לכדמה. ובו באעד מה ערס לכואתו נקץ מן לכדמה. וולא יחל חנותו מוכר ויסכר בכרי. וחתה הספר אלי כאן יספר נקץ וולא מרתאח. והאדה מה זאדלו לפכרה אלי לערס מה יצלחשי. ואלי הווא חיכדם וחילם פלוס לדמתו הווא באש יעיש ביהם הווא. ופעלן כדם ולם פלוס. ולאכן כל מררה וין ילם נציב פלוס באהי. תנצארלו מושכלה ויצ'יעולו מראת יכסר פלכדמה מראת פלמרץ' כל מררה כיפאש. חנותו דימה מעאבייה. ויכדם מליח. ולאכן פי אכר לעאם ילקא רוחו כיף מה כאן פלאוול. וחתה לחופש אלי כמם באש יעמלו יבטל מנו. נהאר מסאפר פטיארה קעד בזנב רבי. ותאכד אלי הווא רבי בלחק. אלי הווא עמל רוחו נאעש. והרבי האדה מה לווזשי עליה זמלה. וכאן מן סדור לסדור. אלי פי ידו פאליזה מעבייה בסדאדר והווא יכתב. וחתה וקתלי זאת לאוטיש מתאע הטיארה באש תעטיה חאזה ישרבהה. מה פאקשי ביהה זמלה. חתה אלי משאת. הווא תלפתלו וקאלו מן פצ'לך ממכן נתכלם מעאך. מה סמעושי. חתה אלי משו בידו. קאלו תפצ'ל. קאלו האנה נכדם עאם כאמל ולברכה מה ענדישי. קאלו תממה ברשה סגולות. ומן מנצ'רך מביין פיך כאייף רבבי. ובהאדה ברכת המזון ודאי תבארכהה. קצ'ר מרתך. קאלו מוש מערס. קאלו עלאש. חכאלו. קאלו פי באלך אנתין אלי חתזיב לפלוס וחדך. רבבי הווא אליי חיעטיך אלי יחב הווא. כאן מערס האו לא. וכל זגיר וקצמו. וכמלו התנייה והווא יפאהמו אלי אחנאן מה נשואוו שיי ומה ענדנה חתה קצ'רה. לכלאם דכללו למכו ופי עאמהה ערס. ואלי קאל עליה הרבי נצאר. הווא יקצ'ר מרתו ולברכה הבטת עליה. תקול עליה כאנת חדה לבאב תסתננה פיה וקתאש יערס. וקתהה פהם אלי הווא מה קאעד יעמל שיי. כאנשי רבבי הווא אלי קאעד ימשי פיה. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.