לפני כחמש עשרה שנה הכירו לי את חיים רמון. הוא היה בביקור בנתניה ואל המשרד שלי הגיע חבר טוב שלו שהיה "בכיר בהסתדרות". בהתלהבות לא מוסתרת הוא סיפר לי שלנתניה הגיע חיים רמון שהיה בשיאו של הקמפיין שלו "חיים חדשים להסתדרות".
 
אני שההסתדרות בעיני היתה משהו דומה לחזיר בהיכל - חייכתי במבוכה ושאלתי את האורח שלי - מה לי ולזה ?
 
הזדמנות !!! הסביר לי האורח הנכבד.
 
טוב. יצאתי החוצה יחד עם האורח ובצעדים מהוססים הגענו לקפה יוטבתה בכיכר העצמאות שהיה אז בשיאה של פריחתו.
 
שם הכרתי את חיים רמון.
 
לא נכביר מילים על השטויות שניסו לדחוף לי לראש העסקנים בראשות רמון - אבל לא לקח לי יותר מדקה להבין שאין חלקי עימם. אבל אתם יודעים ... בכל זאת אולי הזדמנות - הם הבטיחו הרים וגבעות ואני סיפקתי משרד, קווי טלפון, וזמן.
 
כמובן שהם מעולם לא פרעו את השטר, אני פרעתי את החשבונות לבד...
 
ועכשו לא לפני זמן רב מידי הודיע חים רמון שהוא פורש מהפולטיקה. "פורש" זה מתאים לו - כי זה בא משורש המילה הפרשה. חיים רמון הוא בעיני בהחלט הפרשה של הפוליטיקה. הפרשה מסריחה.
 
מאז, הוא מתהלל בהישגי הישגים ולא מצליח לעניין את השערה הלבנה היחידה שיש לי בישבן. בעיני חיים רמון הוא דוגמא לכלום.
 
עשרות שנים של כלום.
 
זה מעניין - כי בתקשורת הישראלית גם אם אתה לא עושה כלום - אתה מקבל הררי ביקורת טובה מפרגנת - וגם אם כדרכם של מפרישי הפרשות - נזל לך ריר על חיילת בלישכה הממשלית שהוקצה לך למטרות שונות לחלוטין, וגם אם הורשעת בגין כך במעשה מגונה על ידי ממונה וניצול מעמדך לרעה - לא נורא כל עוד לא אנסת שלא כדרך הטבע את ביתה של העיתונאית או העיתונאי - זה כנראה בסדר, ומי שיאמר אחרת הוא בודאי שוביניסט.
 
והנה מה שכתבה על חיים רמון סימה קדמון : "אומרים שיש פער גדול בין הערכת הציבור אליו לבין הערכת המערכת הפוליטית ותקשורתית. שבעוד שבציבור היה היחס אליו היה צונן וביקורתי , הוא היה חביבם של פוליטיקאים ושל עיתונאים ובעיקר של עיתונאיות , טוענים פוליטיקאים שטופי קינאה ועיתונאים שובניסטיים. גם אם זה נכון אין סיבה להתנצל על זה : גם לעיתונאים מותר שתהייה טביעת עין ..."
 
האם קדמון התכוונה לכך שהיתה לה אבחנה חדה כשנכרכה אחרי רמון - העושה המגונה ??...
 
האם זאת הסיבה שקראה בכותרת המשנה של כתבת הענק שלה למעשה המגונה בכפיה - שעשה רמון "הנשיקה האומללה ההיא". האם כך היתה כותבת על משה קצב למשל... ?
 
הקליקו כאן כדי לקרוא את הכתבה : 1
 
חיים רמון מאוד מתגאה ברעיון ההתנתקות ש"הגה" לדבריו, על תקן "הוגה דיעות" עמוק מחשבה.
 
אני הייתי מגדיר אותו יותר כ"אמוק" מחשבה - אחד שבישיבת ממשלה או קבינט בטחוני חושב כמה שיותר מהר לדחוף את לשונו המעקלת למעמקי חיכה או חיקה של חיילת בלונדינית חיננית בהחלט מתאים למי שתאר את עצמו בפני סימה קדמון כ"כוס גדושה עד גדותיה". (זה כנראה היה טעון אצלו הרבה זמן ועמד להשפריץ... ומבלי להיות בוטה מידי - החיילת היתה אמורה להיות מי שתגרום לכוס לפרוק מעט מהמטען העומד לגלוש)
 
 
כי רמון היה זה שגם הביא את קופות החולים למה שהן כיום. טייקונים המוודאים שהקופה שלהם תהיה מלאה ולא רשות בריאות המוודה שחבריה יהיה בריאים.
 
הוא זה שקרא בלהט רב וללא שום בסיס הגיוני לבריחה מעזה - לא היו בידו לא נתונים או הערכות על מה שיקרה ולא תסריט כגון זה שהתרחש.
 
במטווה של "שלום עכשו" שהעיקר יהיה עכשו ומהר - ונגד המתנחלים, הוא ביקש התחנן התחנף, הסביר לעדת מעריציו מהתקשורת שזהו הדבר הנכון לעשות וכשהדבר נעשה - ולא על ידו: - הוא התברר כפיאסקו, כטעות קולוסאלית, כריק ממהות - ויותר חמור, הרבה יותר חמור, כאסון לאומי, כטעות של מטומטמים, כטימטום בהתגלמותו - כמהלך שמתאים מאוד לטיפשות ונביבות של חיים רמון וחבריו. מהלך שאת תוצאותיו הנוראיות, לא יהיה ניתן לתקן לעולם..
 
אבל לא רמון ולא עדת הטיפשים ששרוכה אחריו מודים בטעותם.
 
זה כבר כמעט חמש עשרה שנה - שעדת המייללים מהשמאל, חמושים בתקשורת הישראלית המושפכת, הבועתית, הלא משדרת אל העם עוד... - מתכחשת לתוצאות הרות האסון של מימוש ההטפה שלהם. ככה זה גם עם רמון - הוא יכול לאונן בזמן ישיבת ממשלה בעניין שליחת חיילנו למלחמה ולתוך אוזנה של חיילת נאנסת והתקשורת תמשיך לזכור לו את פאר יצירתו - הריסת בתי המתיישבים היהודים בחבל קטיף ולקקנותו לחלום אוסלו המבעבע ...
 
האיש הזה שלא עשה כלום למעשה - למעט רע, עשה הכל גרוע ונהנה מפירגון אידיוטי.
 
ומהצד - רחוק מכל כותרת - ממשיכים מגורשי קטיף לשלם את המחיר, אזרחי המדינה הותיקים והזקנים עדין ממתינים לשיחת טלפון הזויה שתאשר להם או לא, טיפול רפואי והעיקר שחיים רמון זוכה בתקשורת הישראלית לתואר "החמצה "...