במאמר שכתב המתחרט התורן, ירון לונדון - הוא אמר על השיר שכתב, מרדף, שהוא שיר רע, שיקרי, "ההיסטוריה אינה כתובה בכוכבים, ודבר בה אינה נמנע. לא נרדפנו אלא רדפנו.." והוא מבקש חנינה על השיר שלו שהוא" "פשיסטי".
 
נכון, נכבד את רצונו של לונדון לומר שהוא כותב דברים שיקריים - אבל הדברים השיקריים שהוא כתב הם אלו של השבוע האחרון - אין פירור אמת בטענה שלו שרדפנו ולא נרדפנו. זו שוב הבעיה של "העכשוויזם" אנשים לא מייחסים שום ערך לדברים שנכתבו בעבר, לא לספרי ההיסטוריה של העבר, לא לתורה, לא לתנ"ך לא לשירים, לא למוזיקה ולא לעבר עצמו. עברם לא רק הוריהם והורי הוריהם היו שקרנים אלא הם עצמם שיקרו בעבר. עכשו יש להם אג'נדה אז עבורה יאמרו כל שטות אפשרית במסגרת ההצדקה של העמדה הפוסט ציונית שלהם או של כל טרנד אקטואלי.
 
שיר ענק מרדף, תיקראו את המילים ותקשיבו לו:
 
מרדף
 
ארץ טובה שהדבש בעורקיה
אך דם בנחליה כמים נוזל
ארץ אשר הרריה נחושת
אבל עצביה ברזל
ארץ אשר מרדפים קורותיה
אלפים דפים ועוד דף
עד שנשרף
עוד מעט כל חמצן ריאותיה
בגלל מרוצת המרדף
 
ארץ אשר ירדפוה אויביה
והיא את אויביה תרדוף במרדף
היא את אויביה תשיג אך אויביה  
הם לא ילכדוה בכף
זה הרואה את חייה מנגד
תלויים כעלה הנידף
היא יראה
אבל כמו לא הייתה כלל מודאגת
תמתין עד לסוף המרדף
 
תום המרדף מסתתר בנקיק
ומצפן את פניו  
במחבוא במחבוא
אך לסופי הוא יבוא כמו שמש
אשר ממזרח היא תבוא
 
אז לא יותר אמהות תקוננה
ולא על בניהם האבות
כן הוא יבוא
ורגלינו עד אז לא תלאינה
לרדוף בעקבי התקוות .