את פרנסיס קברל הכרתי במקרה.
 
הסתובבתי בצרפת בחנות תקליטים מחפש כהרגלי את המוזיקה שאני מעדיף, רוק כבד קלאסי, דיפ פרפל זפלין בלאק סאבת' ויוצאיהם.
 
מצאתי הופעה חיה מתאימה ובאתי לצאת.
 
אבל חשבתי לעצמי מה עם מעט מוזיקה מקומית ?
 
העין שלי נפלה על הדיסק הזה - היתה לו עטיפה נהדרת, כפולה עם סיפרון קטן וצילומים נהדרים.
 
הימרתי : ופגעתי בול.
 
האלבום סאמדי סוייאר סור לה טר - מוצאי שבת על הארץ, ...
 
 
התחיל בשיר הנפלא של "הקורידה" , זירת הרצח של השוורים בספרד.. - השיר מספר את סיפורו של השור הנרצח מנקודת מבטו : הוא שואל, מה רוצים ממני הליצנים הללו עם הכובעים המוזרים על הראש - מה הוא מקפץ סביבי הטיפש הקטן הזה ולמה הוא דוקר אותי... לאט לאט ב'צב שמתאים לתהליך הרצח לשם שעשוע הזה, הקצב של המוסיקה משתנה
 
... אוי הכאב המיותר הזה והדם:
 
אתם מוזמנים לשמוע:
 

 
אחר כך נחשפתי לאלבום רבים נוספים - התברר לי שקברל הוא מגה סטאר - ושירי האהבה שלו - הבלדות המיוחדות מאוד - בליווי גיטרה אקוסטית פשוטה ואולי גם תופים מסוגים שונים פופולאריים במיוחד בקרב הסטודנטים של צרפת.
 
אחד השירים שמאוד אהבתי היה שירו "אוהב אותה עד מוות" Je L'Aime A Mourir - שמיד הפך אצלי לשיר הפיתוי הנפלא - לשיר האוירה האולטימטיבי - והנה הוא כאן לפניכם בביצוע יפייפה משנות השמונים המוקדמות מאוד:
 
 

והנה גם מילותיו :
Paroles et Musique: Francis Cabrel 1979 "Les chemins de traverse"

Moi je n'étais rien
Et voilà qu'aujourd'hui
Je suis le gardien
Du sommeil de ses nuits
Je l'aime à mourir
Vous pouvez détruire
Tout ce qu'il vous plaira
Elle n'a qu'à ouvrir
L'espace de ses bras
Pour tout reconstruire
Pour tout reconstruire
Je l'aime à mourir

Elle a gommé les chiffres
Des horloges du quartier
Elle a fait de ma vie
Des cocottes en papier
Des éclats de rire
Elle a bâti des ponts
Entre nous et le ciel
Et nous les traversons
À chaque fois qu'elle
Ne veut pas dormir
Ne veut pas dormir
Je l'aime à mourir

Elle a dû faire toutes les guerres
Pour être si forte aujourd'hui
Elle a dû faire toutes les guerres
De la vie, et l'amour aussi
Elle vit de son mieux
Son rêve d'opaline
Elle danse au milieu
Des forêts qu'elle dessine
Je l'aime à mourir

Elle porte des rubans
Qu'elle laisse s'envoler
Elle me chante souvent
Que j'ai tort d'essayer
De les retenir
De les retenir
Je l'aime à mourir
Pour monter dans sa grotte
Cachée sous les toits
Je dois clouer des notes
À mes sabots de bois
Je l'aime à mourir

Je dois juste m'asseoir
Je ne dois pas parler
Je ne dois rien vouloir
Je dois juste essayer
De lui appartenir
De lui appartenir
Je l'aime à mourir

Elle a dû faire toutes les guerres
Pour être si forte aujourd'hui
Elle a dû faire toutes les guerres
De la vie, et l'amour aussi
Moi je n'étais rien
Et voilà qu'aujourd'hui
Je suis le gardien
Du sommeil de ses nuits
Je l'aime à mourir

Vous pouvez détruire
Tout ce qu'il vous plaira
Elle n'aura qu'à ouvrir
L'espace de ses bras
Pour tout reconstruire
Pour tout reconstruire
Je l'aime à mourir
 
 
עם הזמן התגלה קברל כאדם מאוד מיסטי - הוא חיבר את המיסטיקה  ואת האתניות לתוך השירה היפה שלו.
 
בעיני יש לו קול יפייפה, קולו של גבר עדין נפש ורומטיקן יחד עם גבריות אמיתית כזו שהייתי מגדיר כגבר הנכון.
 
השיר "זה כתוב" מדבר על מה שאנחנו קוראים: "המאכּתוּב" - האהבה הזו כתובה, לא יעזור לגבר הזה, שהוא שר עליו דבר, הוא פשוט יהיה מאוהב באישה הזו, שהוא ירדוף אחריה כל ימי חייו, מבלי שיוכל לעשות דבר, הוא ירדוף אחרי "התחת שלה", פשוט ככה "סון דרייר" כל ימיו...
 
תהנו זה בעיני נפלא:
 

 
ככה זה נמשך עד לפטי מארי - מאר הקטנה - שאנסון צרפתי עדין ואמיתי - שירה של מארי הנפלאה :
 
 

אחרי שכבר שמרתי את ההודעה הזו נזכרתי בעוד שירים - שירי אהבתי נעימים ומרגיעים ויחד עם זאת מה שאומרות המילים זה סערה אחת עצומה - השמיים מדמיינים שהם מכירים אותך, כל כך יפה שזה בטוח נכון, ...
 
אבל את היחידה שאני עשוי עבורה, אני אוהב אותך, אהבתי אותך ואני אוהב אותך בעתיד ומה שלא תעשי האהבה בכל מקום....
 
 
איזה לחן, איזה רגישות - איזה פרנסיס קברל...
 
 
והנה גם הדיו של עינייך -