בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים

1. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את עתירתה של המערערת נגד החלטות של המשיבות 1 ו-2. באותן החלטות נדחתה תוכנית שניזומה על ידי המערערת להרחבה של אזור תעשייה בכפר יונה. הערעור מופנה נגד פסק הדין.

2. המערערת לא השכילה להראות, לא בבית משפט קמא ולא בפנינו, כי בהחלטות של מוסדות התכנון נפל פגם המצדיק התערבות של בית המשפט. עמדתה של רשות התכנון הבכירה, היא הוועדה המחוזית, הייתה, בין היתר, שבאזור המרכז קיימים אזורי תעסוקה מספיקים על פי התוכניות הקיימות ולכן אין מקום לאפשר הרחבה והגדלה של אזור תעשייה הכלול בתוכנית שבתוקף. מדובר, אם כן, בהחלטה תכנונית מובהקת. גדר ההתערבות של בית המשפט בהחלטה כזו מצומצם ביותר.

3. משלא עלה בידה של המערערת להצביע על עילת התערבות, לא היה מנוס מדחייתה של העתירה. עתה משהעניין הגיע לערכאת הערעור אף דינו של הערעור להידחות.

המערערת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח לזכות המשיבות 1 ו-2.

ניתן היום, י"ד באייר התש"ע (28.4.2010).