כידוע ביטל הבאי מחמד אל- צדאק את חוקת היסוד באוגוסט 1864 בעקבות מרד שבטי המרכז והדרום בהנהגת עלי בן ע'ד'אהם. אך הדבר לא פגע בהישגים ובזכויות שהעניק צו שוויון ליהודים.
בשנת 1860 נוסדה בפאריס חברת אליאנס איסראליט אוניברסל " היא כי"ח. בשנת 1864 הקימה ועד אזורי בתונס, ובאוקטובר 1865 פנתה לראשונה, באמצעות הנציג הצרפתי , לשליט הארץ, הבאי מחמד אל –צדאק – בבקשה לנהל פעולות חינוך וסעד בקרב יהודי תוניסיה, וכמו כן להקים למענם בית ספר. כמובן שפניית האליאנס לשליט התוניסאי לוות בהמלצה חמה מצד הקונסוליה הצרפתית בתונס.
וכך כותב הקונסול : " הנני מתכבד להפנות נוסח מכתב שהגיע אלי מאדון גרסין, נשיא האליאנס אשר מושב הנהלתה בפאריס שבו שוא מפרש את כוונתו לקיים פעילות האליאנס בכלל הממלכה. הננו מבקשים מכם לעשות טוב וגמול חסד ולהבטיח לי, שאכן לא ימנע הוד מעלתכם מאומה זו את עזרתו ".
להמלצה זו צורף מכתבו של נשיא האליאנס בפאריס.
אולם מחמד אל-צדאק דחה פעמיים בתוקף את הפניה, שכן, " ההגנה על נתינינו הישראלים והאחרים היא ענייננו ולא נרשה לאיש להתערב אלא למי שנתמנה לכך על ידינו. וכן, נודע לנו שישי המנסים להשחית את נינינו וידוע לכם שאין דבר זה מותר ויש לאסור כל ניסיון דומה ".
היה זה ב – 16 באוקטובר שנת 1865. ב – 18 בו, הייתה פנייה נוספת שמא " חלה אי הבנה " בגלל השפה או התרגום. פנייה זו באה להבהיר שמטרת האליאנס חינוכית בלבד, ואין כל כוונה לפגוע בחוקי הממלכה או בזכויות ובסמכויות הממלכתיות.
בו ביום ניתנה תשובה, חריפה לא פחות מן הראשונה, לאמור, " נינינו הינם בחסותנו, לא הכיר באגודה שהזכרתם. לנתינינו אלה, נכבדים שהם פקידים מטעמנו, הדואגים להם וכן קאיד – נגיד – המתמנה על ידינו והוא מעלה בפנינו את הבעיות הנוגעות להם, המתחייבות מן המצב.
אנו חוזרים ומאשרים את תשובתנו למכתבכם, שהבנו היטב : אנו דורשים מכם לאסור כל ניסיון להשחית את נתינינו...לא נקבל שום חסות זרה על אף אחד מנתינינו בשום פנים ואופןף כל נצינינו הם בחסותנו ".
לגבי צרפת הייתה פעילותה של האליאנס בתוניסיה כפרשת באטו ומצב היהודים בכלל עילה ואמצעי להעמקת חדירתה לארץ זו. לגבי השליט התוניסי, הגבירה כל פעילות זרה את חשדו מפגיעה בסמכויותיו וריבונותו, ומכאן רגישותו הרבה. יודעים אנו שהצדק היה עמו, אך הוא לא היה יכול כבר למנוע את ההתפתחויות.
כאמור, לאחר מכן, בשנת 1878, עוד בימי שלטונו של מחמד אל-צדאק, קם בית ספר הראשון של אליאנס בבירה בתמיכת החברה האנגלית יהודית מלונדון.
אף נציגי הבאי והמעצמות השתתפו בחנוכת בית הספר.
זאת ועוד, תקנה הבאי מ – 8 במרץ שנת 1878 באה לשאר מס חדש על הבשר הכשר, למען הפעלתו והחזקתו של בית הספר החדש. חלו אפוא תמורות ביחסו של הבאי ושל חצרו. בחצר השליטים החוסיינים פעלו יהודים בשני תפקידים מרכזיים, גזברים ורופאים, תפקידים חשובים ביותר ועדינים מאוד.
וטבעי הוא, שהם היו גם יועצים וגם שתדלנים לעת צורך. במאה הי"ט, קמו ממשפחת שמאמא גזברי הבאי ומנהלי אוצרו, יוסף בימי מחמד באשא באי, ונסים ושלמה נכדו, בימי מחמד אל-צדאק באי. בין רופאי הבאי היו היהודים הליוורניזים, ד"ר אברהמינו לומברוזו ואחריו הברון הרוזן ד"ר ג'יאקומו קאסטלנואובו.
בם שירתו כרופאים את הבאים אחמד, מחמד אל-צדאק. שניהן היו יוצאי ליוורנו ובני עדת ה " גראנה " בתונס.
אלי פילו