חזרתי אתמול משלושה ימי רכיבה במונט גו'רה. מדובר בחלק של הרי האלפים שהפסגות הגבוהות שבו נושקות ל 2000 מטר.
התמקמנו במלון בשם לה קורון שנמצא בקול דה לה פוסיל - ושבחורף מהווה תחנת סקי מדהימה ביופיה ובמסלולים שלה.

המלון פשוט, יפה, ללא מעלית ובמדרגות הצרות צריך להעלות את המזוודות ולהזהר מתקרת העץ הנמוכה.

באותו יום ממש - עבדנו חצי יום ( עם חברה שוויצרית בז'נבה) והח"מ הזדרז ככל שניתן כדי לחזור לרכיבה.
ליד המלון בקצה הדרך למונט מיזו' - פונים שמאלה לתחנת הסקי שם ישנה חנות לציוד ספורט המשכירה אופני סקוט זנב קשיח, פשוטים למדי ב 13 יורו ליום. ההשכרה כוללת קסדה טובה.

המסלול הראשון היה מסלול יער שנקרא רוט פורסטיאר דה לה מארצי'אנו - היא כללה עליה לאורך כ 14 ק"מ מגובה 1010 מ' לגובה 1500 מ' על שביל סלול ביער - כשלקראת הסוף היער מסתיים ולעיני הרוכב נגלת רמה מדהימה עם נוף הררי משגע.

לאורך כל המסלול המיוער - מאות ואלפי אפשרויות לסינגל אבל הואיל והתחלתי את הרכיבה ביום הראשון בשעה 15:00 (מחשיך ב 22:00) בחרתי סינגל אחד שממנו חברתי חזרה למסלול למעלה והמשכתי בעליה לקול דה קרוזל.

אני רכבתי לבדי - איש לא הצטרף אלי וכל מה שהיה לי היה הפלאפון והמצלמה ככה שהחוויות פרטיות לחלוטין.

בדרך לקול דה קרוזט - פגשתי כמה מהעליות המתישות בחיי - מדרונים של 20% - להערכתי הבנוייות דווקא לגולשי הסקי שבאים מלמטה - בחלק מהן פשוט עצרתי כדי להאיט את הדופק וכמה נרגעתי כשהגיעו רוכבים נוספים חמושים באופניים הרבה יותר טובים ועצרו לידי כדי לנוח..

הנוף הפסטוראלי שמתקיף אותך בגבהים מאלץ אותך לעצור ולצלם - זה מעין היידי בת ההרים - אנשים גרים בסוף העולם עם עשרות פרות ענקיות לידם (מאוד חשדניות ומפחידות בגלל שאינן רגילות לראות אנשים בסביבה - מיד הזכר קם על רגליו ומוריד את הראש כלפיך מה שגורם לפידול נמרץ עוד יותר...)

גם סכנות.. תוך כדי רכיבה גיליתי שבדיוק יצאתי משטח ציד ... - קודם לכן שאלתי את עצמי מה הרעש הזה שאני שומע. מנעין בומים עמומים כשקראתי את השלט - נשמתי לרווחה - יצאתי משטח הציד - הציד מהמקום הזה (ואילך) אסור - היה כתוב על השלט... עוד התקפות באחת העליות שבהן עצרתי לנוח חשתי במעין גירוי קל בישבן - קמתי במעין זינוק מנבא רעות, גיליתי אוקיינוס של נמלים אדומות צובע את מכנסי הרכיבה שלי - אחרי ניעור מסיבי החלטתי לצלם את השאריות - למזלי הן עדין לא תקפות אותי..     הגענו לרמה ביציאה מהיער הגעתי לרמה - נוף מדהים קריר נעים, ירוק מקום לשכוח בו את העולם..   ועוד רמה

והצד השני של קול דה קלוזט – מהפיסגה לכיוון מזרח

והתצפית לצד הצפוני של קול דה לה קרוזט:

אין דרך לחזור לקול דה לה פוסיל אלא מהדרך ממנה באתי. לכן גם מדובר בירידה בלתי ליגלאלית בעליל.. המהירות שהאופניים אספו היתה מדהימה אבל דבר אחד שכחתי : לצלם את עצמי - אז עצרתי וצילמתי דני דני , החזרתי את האופניים ולקחתי את הדרכון שהופקד בחנות - תודה , תודה קניתי מזכרת וסיפרתי שאני מישראל. המוכרת בעלת תחת אימתית כמעט התעלפה : ישראל !!!! היא החוירה ממש. אחרי שחזרתי לדלפק - קניתי שם מזכרת נחמדה מעץ - היא לחשה לי : ישראל , זו המדינה הכי גיבורה בעולם. אני חייבת לומר לך שאני אוהבת אתכם, אני ממש אוהבת אתכם ... הוצאתי עיני עגל - עניתי לה: מאדאם בישראל יש לנו הרגשה שאתם הצרפתים שונאים אותנו שינאת מוות... - אוי, אתם טועים מאוד אדוני, כאן בהרים, אנחנו מאוד מאוד מבינים אתכם. אחרי מה שאמר האפיפיור - בכלל, אנחנו מעריצים אתכם. פולטיקה זה פולטיקה - אל תשכח, אבל האנשים הפשוטים, למרות הכל - מאוד מאוד מעריכים את הגבורה שלכם. תודה. אמרתי, וכבר פחדתי שהיא עושה לי תרגיל והגברתי את צעדי לקראת הדלת שמא יצא מישהו וירה לי בראש.. הייתי לבד... התחלתי ללכת נמרצות לכיוון המלון מרחק של כ 500 600 מטר. לפני המלוןן - היה פאב, נטוש ממש, כמעט ולא עובר בו איש. עם הבגדים שלי - אי אפשר היה שלא להבין שאני רוכב. מהפאב יצא רוכב מיוזע עם בקבוק בירה ביד - היי , הוא קרא לעברי בצרפתית - איפה האופנים ? אחרי הפגישה עם המוכרת בחנות הספורט חשבתי שיש קנוניה נגדי שכאילו שברתי את האופניים או משהו, ... "בחנות",  חייכתי אליו .. אה .. VTT ?? הוא שאל ...( VTTזה אופניים לכל שטח דהיינו ולו טוט טרא - אופני הרים) כן, עניתי - נו בוא שתה איתי עכשו אני לבד אחרי 130 ק"מ בגו'רה ... 130 ק"מ כאן  ??? וואלה ... טוב ישבתי לשתות איתו

ישבתי עם דני - הוא שמח לשמוע שאני מישראל ושבאתי לאקספלורר - לה מונטניי - לגלות את ההרים. אתה יודע שאנחנו מש כאן ליד המסלול של הטור דה פראנס  ? כן עניתי - לא רחוק מכאן - לא לא לא דני השיב תראה את הכביש - יש עליו סימני כתב- זה הכיתוב של המעריצים - הנה כאן כתוב ויראנק.. כאן כתוב מורו .. ירדנו לכביש.. - זה נכון ! צילמתי

את האופניים של דני לא הכרתי - אופני סטיבנס - לא מכיר אמרתי לו. אה אה.. דני ענה: אלו אופניים מסיבי קרבון שמחירם מעולה ביחס למה שהם נותנים - המחיר שלהם הוא 2500 יורו - בעוד אופני סקוט עם אותם מכלולים עולים 4000 - 5000 יורו. ואז הבנתי ממנו שסקוט נחשבים בצרפת ושוויץ לאופניים מעולים ה- אופניים. טוב לדעת. נפרדנו בלחיצת יד - תבוא לישראל אמרתי לו - הוא ציחקק כשהאופניים צללו בירידה.   אז הנה התמונה של מה שנשאר מהטור דה פראנס - לא משהו התמונה אבל זה שם !! העלייה למונט זו'רה ולא רחוק כתוב "מונטה 9%"- עליה 9%.

והיו עוד יומיים של רכיבות נהדרות.
מקווה למצוא את הזמן ולספר עוד חויות.

בכל מקרה מומלץ ביותר.

אל תאמינו לאף מילה עלך הצרפתים שאינם מסבירי פנים. פשוט שטויות - הם מאוד אוהבים ספורטאים והרפתקנים, הם זהירים, יש להם ידע עצום בטבע בנוף, במסלולים ברכיבה, גלישה ונהיגה - מפות ומסלולים בשפע - אופניים מתאימים ואוכל נהדר גם לשומרי כשרות (כמוני) וצמחונים - פשוט תענוג לגלות עד כמה המדינה הזו עשירה בנופים - יין טוב, נשים יפות, מוזיקה ותרבות . (שלשום היה בצרפת חג המוזיקה - )

ככה. החלטתי על המסלולים לבד.

על המסלול הראשון פשוט שאלתי.

המסלולים הבאים הם מתוך חוברת מיוחדת שפירסם מחוז האין (Ain)  - לרוכבי אופניים. זו לא בדיוק חוברת אלא מעין אוגדן של 23 מסלולים שניים מהם קשים מאוד - חמישה קשים, שנים עשר מסלולים בינוניים וארבעה קלים.

רכשתי את האוגדן ובחרתי ראשון מבין שני המסלולים מסלול קל כדי לראות מה זה קל אצלם.

כשראיתי שזה באמת קל - למחרת בחרתי מסלול בינוני.

אז פרטים מאוחר יותר.

לידיעתכם - מי שירצה : סימון השבילים הוא נהדר. פשוט מאוד המסלולים מסומנים בצבע טרי מאודג על העצים בתמונה דוגמא לכך.

ההצטלבויות של שבילים מסומנות גם הן ולא פעם (על המסלולים שבאוגדן) במסלול עצמו מפורט בכתב מהי נקודת הציון, מה המרחק לנקודת הציון הבאה וכיוב'..