כשהייתי ילד ראיתי לא פעם את אבי המנוח ואימי שתיזכה לשנים ארוכות וטובות מתפוצצים מצחוק לנגד מכשיר הטלויזיה בשחור לבן והתופעה הזו היתה חוזרת על עצמה בכל פעם שהטלויזיה הישראלית שידרה את סרטיו של השחקן הקרח והקטן הזה, בורביל שמו.
בורביל היה עוד מונח שהגיע מתוניסיה. הוא נחשב למגהכוכב ואני תמהתי על מה המהומה שהרי אז, לא הכרתי את הניואנסים שבשפה הצרפתית וכל שהערכתי הוא כי מדובר בליצן צרפתי ותו לא.
והואיל ואז היתה הגישה השלטת במדינה שכל מה שבא עם העלייה מצפון אפריקה ובתוך זה, הפרנקופוניה, פסול, גם אני ביטלתי את הקומיקאי הזה ומיד התפנתי לנושאים האחרים, אליהם הובילה אותי "ישראליותי".
היום כשאני צופה בוירטואוז הענק הזה אני לא יכול לדלג על אף קטע.
בורביל, יש כל כך הרבה מה לכתוב עליו וכל כך הרבה מה לומר שהיריעה תקצר, אז בחרתי שני קטעים נפלאים - הראשון, הז'נדרם.
והקטע הבא - הוא בורביל בתפקיד שיכור שמשחק במשחקי מילים שהתאימו לאופיו הדרמטי, תיאטרלי, קומי...
אני מניח שיש מעטים שידעו להעריך את הקטעים הללו בגילי - אבל מי שעוד זוכר ומוקיר בהחלט ידע להעריך את הענק הזה ...
חברי הטוב שהה ביום 15 ליוני בקורידה בספרד.
הוא סיפר לי שברח ממנה באמצע אירוע שהקהל הריע לו אחוז התלהבות.
המטאדור חטף מהפר ועשה עצמו כאילו דבר לא קרה. באלגנטיות פעם אחר פעם הוא נעץ בפר את חרבו עד שבסיום לקול תשואות הקהל כרת את אוזניו.
אחרי כמה ימים עלה הסרט של האירוע שבו המטאדור חוזה תומאס אליאס מחסל את הפר המסכן, התמונות קשות, המטאדור חוטף גם כן, מי שרגיש לזוועות של המתת בעלי חיים לצורכי הנאה - שלא יכנס.
אני מראה את זה כי אני סולד מזה, למה ? ... גם אני שואל וגם הפר המסכן - ולמרות זאת המטאדור מנפנף באוזני הפר כאילו שקיבל ממנו אישית... מדליה ..