 RSS
על הבלוג
מסלולי רכיבה על אופני הרים. מסלולי רכיבה למתקדמים ולמשפחות . הבלוג מממיין את המסלולים לפי מיקומי המסלולים בארץ ובחו"ל. הרכיבה כאן היא רכיבה על אופני הרים בלבד מתוך הנחה שהמתעניינים מכירים כבר את הציוד הנדרש חייבים לחבוש קסדה וכפפות וחייבים ליטול עימם כמויות מים ראויות ונכונות. גם הכרות מסויימת עם הסביבה שבה מתקיים המסלול היא חובה ומומלץ ביותר להגדיל הכמויות של הנוזלים ברכיבות בעונה החמה ולהתעניין במזג האויר . הבלוג שלנו התחיל כבלוג סיפורי המסעות של שלושה - על אוכף האופניים שלהם. אופני הרים, תיקי מים וציוד צידה, מפות או רעיונות והרבה, הרבה ... הרבה חיוכים וצחוק. אז על המסלולים, על החוויה, על השיחות והבעיות שצצות בדרכם של רוכבי אופניים מקצו-חובבים... - עכשו זה בלוג של כמה וכמה רוכבים שמצטרפים לרכיבת אופני ההרים שלנו בישראל ובחו"ל - הנתונים בבלוג הם למיטב הבנתנו וכתחביב, שום דבר אינו מקצועי - לרשותכם הוקלטו חלק מהמסלולים ובאמצעות התגובות אתם מוזמנים להגיב ולשאול...
|
posts
18/09/2008
|
|
הקטע הבא הוא קטע וידאו מאוד יפה. הוא עוסק בהדרכת אופן הירידה בסינגלים. מה שניתן לראות בו זה איך לרדת, כשהדגש הוא על קודם כל: אל תסתכלו על הריצפה. שנית, אל תרד מה שאתה לא יכול לרדת וזה שהחבר שלך לפניך ירד זה לא אומר שגם אתה צריך לרדת. קטע נוסף קשור למשיכת הגוף לאחור ולחץ של וקטורים לכיוון הירידה. סריקה נכונה, מוכנות למכשולים וקסדת פול פייס...
ללמוד |
|
|
|
15/11/2008
|
לפני כארבעה חודשים כשהייתי באוסטריה נהנתי מאוד מרפטינג על נהר גועש עם הילדים.
אתה תיקח את הסיכון ? שאלו אותי חברי, כן, עניתי, הילדים יודעים לשחות, מכירים את חגורות ההצלה וכמהים לפעילות אגרסיבית יותר. התפוח לא נופל רחקו מהעץ.
אז מה הקשר לרכיבת אופניים.
ובכן, כנראה שבאופן לא ברור בדיוק ולדעתי תוך כדי נסיון לשחרר את הסירה התקועה על גזעי עצים, דחפתי את הרגל שלי בין גזעים ומשכתי אותה בעוצמה עד שקרעתי רצועה בקרסול. במים הקרים לא הרגשתי כלום, רק כשיצאנו מהמים הבנתי שמשהו לא תקין ברגל ובערב כבר נראתה הרגל שלי כמו רגל של פיל.
אחרי שחזרנו הלכתי לאורטופד שהבטיח שהוא "רופא ספורט" שנתן לי כדורים וחשב שבזה יסתיים העניין. אבל לא.
הרגל נחה מעט מידי וכבר עלינו לאופניים. באחת הרכיבות הקשות הכל התחיל מחדש.
הרגל התנפחה למימדים תפלצתיים והכאבים היו נוראיים, בקושי יכולתי לקום מהמיטה או לישון בכלל...
כשהלכתי לאורטופד אחר הוא ללא ספק קבע שנקרעה רצועה ושלח אותי לסי טי.
הסי טי אישר חשש לקרע ברצועה. הרבה נוזלים וכו'.
אין רכיבות - ניצח האורטופד על המצפון שלי - הרגל שלך חולה ואם תרכב תצטרך להזהר כי הרגל מעכשו תשאר "חולה".
אין בשורה יותר איומה מזאת למי שאוהב מאוד לרכב על אופניים, זו לא רק התמסרות, זו תשוקה, אהבה, רגשנות - מה לא ?? רוצה לרכב !!!!!!
אז עבר הזמן וכשאורטופד כזה טוב אומר מה שאמר - מה עושה רוכב אופניים ??
מחליף אורטופוד.
האורטופד החדש, "מומחה לספורט" שלא רק מצהיר על כך אלא באמת עובד בזה - אמר: שטויות, אתה תרכב ועוד איך. רק עכשו עליך לנסות את הגרב החדשה האוטופדית - של נייקי.
|
גרב הקסמים |
|
זוית אחרת - ה X בדיוק על הקרע ברצועה |
או. קיי. הלכו חמש מאות ש"ח.
ובאמת בשבת רכבתי !! לא הרבה, 18 ק"מ קלילים - בקצב רגוע ( שעה ועשרים) וחזרתי הביתה שלם !!
אני רוכב שוב !!
הרצועה תפוסה חזק מאוד עם הגרב - והגרב מאוד מצודה ומגרדת - אבל דחילאק !! אני רוכב !!
ןלכל הישנים בשבת בבוקר : צאו החוצה, זו העונה של נדידת הציפורים, עשרות אלפים של ציפורים מכל הגדלים חוצות את הארץ היפה והישנה, ומוסיפות טעם לחיים הנהדרים ולטבע הנפלא שנברא במיוחד עבורכם ובמיוחד עבור הרוכבים !!
|
|
|
|
|
15/05/2009
איייי... אייייי...... אייייייייי - זה מה שאני אומר כל היום.
אחרי החלמה מקרע ברצועה שגזל ממני שלושה חודשי רכיבה - למנוחה.
אחרי כאבי תופת - רכיבה עם גרב קיבוע שסייע ואחרי "הקשבה" לגוף... ברכיבות האחרונה (כבר חצי שנה שאני "מקשיב לגוף המ*וין... " הגעתי לשיאי כושר כמוהם לא ידעתי לדעתי מאז הצבא - המסלול הביתי שלי של כ 40 ק"מ נבלע גם בשעה וחמישים דקות וגם בפחות.
אז מה שקרה - קרה כך:
שבת שעברה - יום הולדת לאישתי הילדה בת 40 - אמרנו טוב נרכב שעה וחצי ונחזור. יצאנו לעמיקם ואת המסלול שאנחנו רגילים לעשות בשעתיים וקצת בלענו. בתחילת הרכיבה הורגשה רגישות קלה בצד שמאל של כף הרגל השמאלית. אבל תותח כמוני לא מתייחס וטוחן את הפדלים - טחינה של ממש - סיימתי את המסלול בשעה ו 28 דקות נטו. הגברת הגיעה אחרי ב 13 דקות רצוצה ומחוייכת.
עולים לרכב חוזרים הביתה. הכל בסדר, אורחים באים, אוכלים שותים נהנים ומקווים לטוב.
למחרת יום א' - נפגשים אצל מקס באל גאוצו' נתניה. מספרים חוויות. הוא מספר שאתמול טחנו עם פליקס 64 ק"מ נהדרים ואנחנו מספרים סיפורים ומתכננים ליסוע לתורכיה למסע גולטים עם אופניים.
למחרת צליעה קלה ברגל שמאל. עם המתחים והעבודה היא בקושי מורגשת.
בערב - סיוט - בקושי מוריד את הנעל. כאבי תופת בכרית כף הרגל, בעצם לא, בצד שמאל של כף רגל שמאל, בעצם לא... בחלק העליון של כף הרגל ... בעצם לא... באיזה גיד בצד שמאל .. בעצם לא.... מה זה לעזזל ??...
משחת נודול - הקוסמת, לא עוזר.
וולטרן... - לא עוזר - שני אופטלגינים... עוזר מעט - נרדם כשהרגל רגישה לכל תנועה.
בבוקר. אין שיפור. נו-דול ווולטרן ברווחים של שעה. יוצא לעבודה צולע בקושי הולך. חייב לעבוד ...
רביעי - טיפול משחות ועיסויים בלי סוף. אין שיפור..
חמישי - שיפור קל אבל בלילה כאבי תופת. לא נרדם.
בבוקר ביקור אצל הפיזיוטרפיסט האשף - קובי סגל. קובי מזהה דלקות בגידי כף הרגל. טחנת את הרגל הוא אומר, היו סימני אזהרה לדלקת קלה ולא התייחסת נכון ??. אההה... אני משיב: זו היתה דלקת ??
עיסוייים ואולטרה סאונד אנטי דלקתי. הכאב עבר לאיזור הקרסול. "הוא עוד יזוז " מבטיח קובי.
הוראות: מנוחה מלאה לרגל, לא לרכב, לדרוך כמה שפחות.
תבוא יום ראשון נראה מה עושים.
אולי נזדקק לאנטיביוטיקה. אני לא אוהב אנטיביוטיקה אני אנטיאנטיביוטיקה ..
שבת שלום.
תשמרו על עצמכם... - לא נעים !!! לא נעים !!
שוב: שבת שלום
04/12/2009
הסרט מסביר שלושה אלמנטים: תאורה, מחזירי אור, וביגוד בהיר.
בקטעים מחברים המפיקים את שלושת האלמנטים, מפחיתים אחד מהם או שניים מהם, או את כולם ומציגים את התוצאה. ברור שתאורה גוברת על כולם, מחזירי האור הם שניים בעדיפותם והביגוד אחרון.
בכל מקרה התוצאה היא שרכיבה בלילה כשהרוכב מצוייד בשלושת האמצעים הללו, בטוחה הרבה יותר ולא יהיה מצב שבו יטען הנהג שנוהג במהירות של כ 50 קמ"ש : לא ראיתי !
ליישם !!
15/12/2009
|
מתברר שבזכות הכניסות הרבות מהבלוג שלי לקישור שהצבתי בו ואשר מוביל לבלוג של אמיל ארבס, הגיעו אלי עשרות כניסות מחובבי רכיבה צרפתים ואירופאים אחרים (בלגים, שוויץ, איטליה, לוקסנבורג, סיציליה, אוסטריה וגרמניה) זה כבוד גדול אבל מה שהיה נהדר עוד יותר הוא העובדה שקיבלתי בקשות לפרסם בישראל אתרים אחרים ובלוגים נוספים.
מעניין עד כמה הזמן יאפשר לי להכניס את כל הררי המידע שנשלחו אלי ועד כמה יהיה עניין לחובבי האופניים הישראלים להכנס וללמוד את פרטי הפרטים שנשלחו אלי בקשר לאופני רכיבה ישנים.
אתר אחד מרתק, עמוס בעשרות תמונות של אופניים עתיקים, הוא אתר שמוקדש לאופניו של רנה הרס.
רנה הרס (1913 - 1976) היה מבוני האופניים לטורינג ולמירוצים, המעולים והידועים בצרפת. האופניים שבנה היו בעלי חלקים ייחודיים שלא הותקנו בדגמים שהוא לא בנה. הוא לא נהג למכור את רכיביו ואת הטכנולוגיה שבה עשה שימוש בשל רצונו להשאר יחיד בתחומו. את אופני הבאטיק שלו הוא ייצר בסדנה פרטית מאחרי הבית שלו. הוא נהג ליצוק, ולכבוש את החלקים באמצעים ידניים ולתוצאות היה ביקוש אדיר. ביתו, לילי הרס היתה אלופת צרפת לנשים ברכיבה על אופניים במשך מספר שנים.
כיום נמכרים הדגמים של רנה הרס לאספנים בלבד והם ידועים כמבוקשים ביותר על ידי אספנים יפנים.
|
|
רנה הרס שנת יצור 1965 דגם רייסר |
|
אופניים אחרים של רנה הרס הם מדגם Rene Herse diagonale - (בתמונה למטה)
האופניים הללו השתתפו במירוץ פאריז/ ברסט ב 1969 - האופניים הללו הם לאספנים ולמכירה, מצבם במציאות עוד טוב יותר ממה שנראה בתמונה שלמטה.
סאדלים דיאגולנאליים העניקו להם את השם שלהם. בלמי וויינמאן 510, מעבירי לוקס, בלם אחורי פנימי, קראנק של היצרם רנה הרס, סטם רנה הרס, חישוקי רנה הרס. הציפוי כרום איטלקי.
בעל האתר משחזר זוגות אופניים כאלו לאחר שהוא רוכש את הגרוטאה מעזבונות או ממוכרי גרוטאות (אלטעזאכן) והתוצאה לדוגמא בתמונה למטה - הפתיעה אפילו את הרוכב של הזוג הזה ששכח מקיומו.
|
|
האתר מביא גם עשרות דגמים של יצרנים מיתולוגיים אחרים כמו, אלכס זינגר (מכונות תפירה ?...) , באשלייה, ביילאול, בארה, קמינארג'נט, שאראל, לה - שמינו, קמיל דודון, דרש ועוד שמות שאין לי מושג ירוק על עצם קיומם ועל העובדה ששימשו שנים ארוכות כמותגים מובילים בעולם הרכיבה של אופני המירוץ, הכביש, העיר, המסע והפנאי (לרבות אופני טנדם יפייפיים).
אפשר למצוא גם תמונות של יצרנים גאים לבושים במיטב מחלפות הרכיבה כשהקשר המשפחתי צרוב בהנצחה של הדגם המצולם כדי ללמד איזו תשוקה היתה שם במשפחות שהעלו את המוצרים שלהם על נייר הצילום.
באתר גם תמונות של רוכבי מעפילים על פסגות הרים לצורכי צילום או עבודה או דוגמנות - כשהתוצאה מדהימה ביופיה. (התמונות מרשימות ומיוחדות - הכנסו מכאן)
את האישור לפרסם את התמונות ואת הדגמים קיבלתי מבעל האתר, אלכס, שהוא חובב ואספן אופני רנה הרס ואחרים והוא גם מציע למכירה חלק מהם. מי שמעוניין יוכל לפנות אליו באמצעות המייל שבראש דף הבית באתר.
|
|
רנה הרס 1950
|
רנה הרס שנת יצור 1950 - דגם נדיר שזוכה לשתי צלחות כתר סביב לציר המזלג. טכנולוגיה שאינה שכיחה בסוג הזה של אופני רכיבה באותם שנים ולא ברורה המטרה שלשמה נוצרה.
|
*אשמח לקבל תגובות בעניין הדגמים והבלוג ולמי שיש הערות ו/או תיקונים אשמח לתקן בעיקר בכל הנוגע לשמות המושגים הטכניים בעברית או באנגלית.
|
22/12/2009
|
|
אופני גיי'. בי. לוּוֶה 1925
אופני גיי'.בי. לווה הם אופניים שהתחרו כשהרוכבים עליהם לבושים בחולצות רכיבה ירוקות, כתומות ואדומות וכשהם זוכים לכינוי "התוכים".
בשנת 1922 רכבו עליהן האחים הנרי ופרנסיס פליסייה ( Henry ו - Francis Pélissier ), מצויידים יחד עם קבוצת לקהה (LACQUEHAY) באופניים מדגם גיי'. בי. לווה ( Louvet J.B. ).
מדובר באופניים מיוחדים ביותר ומאוד מודרניים לתקופה. הגלגל האחורי היה מודולרי וניתן היה להחליף באמצעותו את מערכת ההנעה משום בצד אחד שלו היה גלגל שיניים גדול יותר ובצד השני גלגל שיניים קטן יותר להגברת המהירות.
אלמנט נוסף מיוחד שהיה באופניים הללו הוא חישוק עץ. פשוטו כמשמעו. מדובר בתחילתה של המאה הקודמת כשבפאריז עוד הסתובבו כרכרות סוסים שלמענן ייצרו גלגלי עץ באיכות מצויינת. היתרון של העץ לעומת המתכת היה אדיר, הוא היה גמיש יותר, בלם זעזועים, וניתן היה לחרוט בו חריצים לשיפור האחיזה.
פרנסיס פליסייה היה אלוף צרפת ברכיבה בשנים 1921, 1923, 1924 - אלוף בורדו פריס 1922, 1924 (מקום שני ב 1923 ו 1930) הוא זכה בעוד תחרויות רבות וזכה לכינוי "המכשף של פריז בורדו או גם בכינוי "הגדול" או בצרפתית "Le Grand ". הנרי, אחיו הגדול היה רוכב מצויין גם הוא שזכה לכינוי "חוט התיל" בשל כשרונו לחדור לתוך פלוטון ולחתוך ולפצל אותו. הנרי נרצח ביריות אקדח בידי חברתו לחיים בעצומו של אימון רכיבה. שניהם עשו שימוש באופני לווה והצליחו איתם מאוד במיוחד, האח הצעיר פרנסיס שהיה לאגדה וזכה בעשרות תחרויות.
|
האחים פליסייה - הנרי במרכז התמונה בבגדי רוכב דאז, פרנסיס בצד ימין, כם חברם לקבוצה מוריס וויל, (משמאל) בשל אי הסכמה עם מנהל קבוצת הנרי דסראנג מחליטים לנטוש הטור דה פראנס 1924. ב 27 ליוני 1924 הם מקיפים את ריכבו של עיתונאי הספורט אלברט לונדרס, שמסקר את הטור דה פראנס עבור העיתון לה פטיט פאריזיין והוא מוציא מהם ראיון חושפני לראשונה בהיסטוריה של הטור דה פראנס על התנאים הבלתי נסבלים של משתתפי המירוץ האכזרי. (התמונה וההסברים באדיבות רוג'ר ביסמוט נתניה) |
הוגן כריסטוף, רוכב אגדי נוסף שכונה "הגולואזי הזקן", והיה הרוכב הראשון שלובש את החולצה הצהובה בטור דה פראנס, (זה היה ב 1919 במקצה גרונובל - ג'נבה ) מצטייד גם הוא באופניים הללו ב 1925, שנה לפני שהוא פורש מרכיבה מקצועית בגיל 41 ומקים מותג אופניים משל עצמו בשמו הוא, עד שהמותג שלו נבלע ונרכש על ידי חברת "אוטומוטו".
|
הוגן כריסטוף - הגולואזי הזקן (גולואה בצרפתי זה מי שבא מ"גול" חבל בצפון צרפת) |
באותה שנה שבה השתמש כריסטוף באופני לווה הוא מסיים במקום ה 18 בטור דה פראנס, בהפרש של 6 שעות וחמישים וחמש דקות מהמקום הראשון.
שילדה : פלדה ללא הלחמות, כידון: פלדה, בלמים: ברגה "סנט אטיין", כיסא: עור, דגם "סטאר", פדלים: פלדה, קראנק: 48 שיניים - ברמפטון, כלוב פדלים: ליוטארד, פלדה. מסגרת גלגל: סאדר, ג'אנטים: עץ, תוצרת Gd Prix Olympique - מחושלים, גלגלי שיניים אחוריים: בצד הכח 18 שיניים, בצד המהירות 16 שיניים, מנשא לבקבוק דאבל סימפלקס, דגם טור דה פראנס.
האופניים הללו ממשיכים להשתתף בתחרויות רכיבה עד 1937 בשנה זו חוברת החברה של לווה לחברת דילקטה והופכת לחברת בת שלה.
משקל ממוצע ף 12 ק"ג. |
|
|
גיי' בי לווה - לפני השחזור
שני גלגלי שיניים וחישוקי עץ |
|
|
10/01/2010
|
רואן - עיר ואם בצרפת, עיר היסטורית שידועה בזכות המלחין הידוע פרנץ הופנברג וגם כמקום העלאתה למוקד של ז'אן ד'ארק היא גם העיר שמחמיאה לעצמה בעיקר בשל קבוצה הרכיבה המיתולוגית שלה V.C. Rouen76.
ב 7 במרץ 1869 בשעה שמונה בערב התכנסו בבית הקפה של הדואר ברחוב מזח הבורסה 19 שבעיירה רואן, כעשרה צעירים שלהם מטרה ברורה: הקמת ארגון של רוכבי אופניים שיפעלו לקידום, עידוד, תמיכה וחיזוק ענף הרכיבה על אופניים בעיירה.
מירוצי אופניים היו באותה תקופה רעיון שדחף את הקמתם של קבוצות רכיבה.
יומיים אחר כך ב 9 למרץ 1869 התאגדו 16 רוכבים לכדי קבוצת רכיבה, כשחתמו על תקנון אצל הנוטריון המקומי.
היו אלו האדונים: וינאיי, סאאוטון, קוריאל, מלהיירס, ד'מאצי', רוסל, האוזיי, גוילברט, קו'סנל, קארייס, קוליגנון, באיי, בארדי, דלאוני, ביורן, אנאו שהקימו באותו יום קבוצת רכיבה שהפכה לאגדה גם בהישגים וגם בעוצמת החיות שלה.
הם קבעו את התפקידים כשמר וינאיי משמש כנשיא הקבוצה, מלהיירס משמש כגזבר והתקנון קובע את המטרות בהן:
1. לעודד את העסקתם של רוכבי באופניים בכל סוגי העבודה בעיירה כדי שיוכלו להשתכר היטב ולתרום את כספם בנדיבות לאירגון.
2. להתקשר עם אגודות דומות אחרות.
3. לארגן מסעות רכיבה ומירוצים.
4. לעמוד לרשות משרד המלחמה.
החברות באגודה עלתה 20 פרנק.
הפרוייקט הראשון של הארגון היה למצוא שטח אימונים והתכנסות.
הפעולה השניה החשובה כללה מציאת כלי רכיבה הולם לקבוצה ואכן הכלי שנרכש עבור הקבוצה היה זוג כבד מאוד, חמוש בגלגלי עץ קשוחים ומעוטרים בפלדה והם אלו ששימשו לאימון חברי הקבוצה.
הכלי הוצג לראשונה בבית הקפה המקומי בכיכר החדשות הטובות והוא נמסר רק לחברי הקבוצה ששילמו עבור השימוש בו 5 פרנקים טבין ותקילין ישירות לידיו של הגזבר המאושר.
ועדת המירוצים הודיעה לראשונה על השתתפות הקבוצה במירוץ והתלבטה בין המירוץ "ריין - שדרות ז'אן ד'ארק" והחליטה באסיפה כללית שהמירוץ הראשון יתקיים ב25 ליולי בחצרות ריין, חצר שהיתה באותה תקופה הולודרום האזורי.
האירוע החגיגי יצר הכרות בין המתחרים באזור והאוירה שנוצרה מביאה ליוזמה נוספת למירוץ מפריז לרואן. יהיה זה מירוץ האופניים הראשון בהיסטוריה, מעיר לעיר. המירוץ התקיים ב 7 לנובמבר של אותה שנה שבה יזכה המועדון של רואן בשתי מדליות. המכובדת יותר היא מדליית ארד, והמדליה השניה היא מדליה לציון ההשתתפות שהיתה עשויה מקרמיקה מלוטשת.
המירוץ הזה אורגן על ידי העיתון "וולוסיפד אילוסטרא" (מזכיר לכם את הספורט אילוסרטד ?) מגזין רכיבה של אותה תקופה, כשהפיקוח והבקרה על קיום הכללים נעשו על ידי חברי המועדון עצמו. הכללים קבעו שאסור לרוכב להתמך ב"משיכות כלב, או גרירה על ידי סבלים וכי הזוכה יהנה מפרס של 1000 פרנקים זהובים וזוג אופניים של חברת האחים אוליבייה שכונו: "אופני מישו".
325 החלו את המירוץ ומספר המסיימים אינו ידוע.
|

וולוסיפד אמריקן - מציג אופניים לתקופה - קפיצים משפילד, ברזל משוודיה, הרכבה מאנגליה, גלגלים מעץ מהאיים, חישוקים מפלדה, שיעורי חינם . מבית החרושת של ר.ב. טרנר 110 רחוב בונפרטה רואן
|
המועדון העמיד לטובת הרוכבים האמיצים שהגיעו את אולמות האירוח, את ההסעדה, את הפּוּנץ' ... את הקפה, את פנסי הגז ואת התאורה שמול כנסיית סנט פול שהיתה למטה הרישמי של משלחות הקבוצות המתחרות ואשר הציעה את עצמה לרשות המארגנים את החגיגה והיוותה גם את קו הסיום של המירוץ.
מר ג'ימס מור אנגלי שהתגורר בפריז היה הזוכה בתחרות. הוא הגיע לקו הסיום בשעה 18:10 בערב לאחר שהשלים בעשר שעות ושלוש רבעי את 123 הק"מ שמפרידים מפריז לרואן, הכל במזג אויר לח ורטוב על מסלול בוצי כשהוא עושה לראשונה שימוש באופניים מצויידים במיסב שהמציא הצרפתי ז'ול סורארי, מכנואופן פריזאי.
האופניים נגנבו ממור בעיצומן של החגיגות שלאחר המירוץ ונעלמו מהקפה שבו שתה ברחוב נוטר-דאם דה ויקטואר...
|
גי'מס מור זוכה במירוץ פריז - רואן 7 לנובמבר 1869 |
ב 1870 בימי אסון לצרפת המועדון השהה את פעולתו רק ב 18 למאי 1871 הוא חוזר לפעילות ולשמירה על משמעת אימונים עד לאחר יציאת הפרוסים מצרפת. מכאן כבר הפעילות סדירה, ערוכה על פי כללים נוקשים, משמעת קשה, תקנות שהזמן שינה בהתאם להתקדמות הטכנולוגיה והענף והשינויים שחלו בו. המועדון מעצב למעשה, יחד עם יתר המועדונים שהתקיימו אז, את הנורמות והכללים של תחרויות רכיבה על אופניים עד למה שנותר מהם כיום.
מועדון V.C.Rouen76 הביא לספורט הרכיבה עשרות או מאות אלופים במשך מאות שנות קיומו. המוזיאון שאותו מקיים המועדון באותה כתובת ממש, שבה הוקם, מתאר ומציג אלופים של המועדון, של צרפת עצמה, ואלופים בינלאומיים. הראשון שבהם, ג'ורג' דומסני, ניצח בין היתר את מירוצי פריז - רואן, ושלושה מירוצי פריז - דייפ.
בתקופה שלאחר 1900 קמו אלופים חדשים ונוספים למועדון הרואני, בהם האלוף פולן, פורשר, ג'אגוּ, לורן וגו'רג' ברוילון.
ב 1910 הברטהולדים, הברוילונים, ועוד משתתפים בטור של בלגיה ומנצחים ואחר כך בטור דה פראנס. פול דובוק הוא גם המנצח כפי שגם יגיע שני בטור דה פראנס של 1911.
ב 1920 בערך, מתגבשת קבוצה איכותית ביותר במועדון שכוללת שמות כמו: מוריס לאיין, ג'דאון ואנל, נוטאיג ואחד מגדולי הרוכבים בהיסטוריה של המועדון רובר קוסטנטין שזוכה בפרס ראשון של הרוכבים הצעירים בוורסאי - פריז X בטור דה פראנס לקבוצות בשנת 1922, ומסיים שישי במירוץ האגדי של פריז - ברסט וחזרה.
אלופים שלא ישכחו לנאמני המעריצים של המועדון הם רוכבי הערב הבלתי נשכח של רכיבה בוולודרום של רואן בפּאוֹם וזאת ערב מלחמת העולם הראשונה.
החל משנות השלושים הקים המועדון עוד עשרות רוכבים מעולים והשיג הררים של גביעים ותוצאות במיקצים מיתולגיים שונים וגם כאלו שאינם נערכים עוד כמו פריז ברנטין הידוע לשמצה.
לאחר מלחמת העולם השניה שבה הפעילות של המועדון דעכה כמעט לחלוטין השתתפו רוכבי המועדון ב 1950 ו 1951 בטור דה פראנס. ב 1953 הגיעו כמה רוכבים למקומות הראשונים בגביע האומות ומכאן רושמים חברי המועדון השתתפות פעילה באירועי האופניים הגדולים בצרפת ובעולם לרבות טור דה פראנס, טור ד'אספניה, טור ד'טוניזי (תוניסיה) גראנד פריז של פריז, אליפות נורמנדי, מירוץ רצועת הסחל של תוניסיה, מירוצי הדופיני ליבר'ה, טור של לוקסנבורג, וב 1966 זוכה רוכב המועדון ז'אן קלוד לה-בואב בחולצה הצהובה של הטור דה פראנס.
המועדון מושך אליו רוכבים ממועדונים אחרים כמו רובר דורג'ברי האלוף האולימפי, הרוכב הפופולארי, ג'ג'ן לטנדר, רובר טרוד, ריימונד פירט, ועוד.
מאז ועד היום אלפי רוכבים עברו במועדון המפואר הזה שאינו רק מועדון לרכיבה ולאימון רוכבים ופלוטונים אלא גם מארגן ומפיק אירועים וטורנירים בענף הרכיבה שהפכו עם השנים לשם דבר בעולם הרכיבה. לפני כעשרים שנה הוקם על ידי המועדון מועדון לרכיבת אופני הרים כחלק ממגוון הפעילויות האדיר שיצר המועדון - גם רכיבת הרים תחרותית הפכה להיות חלק מהפעילות בו.
וכמו תמיד בצרפת, סגנית נשיא המועדון היא סגנית ראש העיר, שהצבתה במשרה היצוגית מלמדת על חשיבות הענף לפוליטיקאים המקומיים,
|
דור העתיד. עשרות ילדים כל שנה |
ללא ספק הצבע והצליל, הריחות והגרוב שבוקעים בלילות ספוגי יין באחד האולמות של המועדון הקשיש הזה יכולים רק הם לקחת רוכב קדימה, להוביל אותו לקצה היכולת שלו, למהירויות והישגים כבירים. ההיסטוריה, אתם כבר יודעים, היא העתיד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|