 RSS
על הבלוג
מסלולי רכיבה על אופני הרים. מסלולי רכיבה למתקדמים ולמשפחות . הבלוג מממיין את המסלולים לפי מיקומי המסלולים בארץ ובחו"ל. הרכיבה כאן היא רכיבה על אופני הרים בלבד מתוך הנחה שהמתעניינים מכירים כבר את הציוד הנדרש חייבים לחבוש קסדה וכפפות וחייבים ליטול עימם כמויות מים ראויות ונכונות. גם הכרות מסויימת עם הסביבה שבה מתקיים המסלול היא חובה ומומלץ ביותר להגדיל הכמויות של הנוזלים ברכיבות בעונה החמה ולהתעניין במזג האויר . הבלוג שלנו התחיל כבלוג סיפורי המסעות של שלושה - על אוכף האופניים שלהם. אופני הרים, תיקי מים וציוד צידה, מפות או רעיונות והרבה, הרבה ... הרבה חיוכים וצחוק. אז על המסלולים, על החוויה, על השיחות והבעיות שצצות בדרכם של רוכבי אופניים מקצו-חובבים... - עכשו זה בלוג של כמה וכמה רוכבים שמצטרפים לרכיבת אופני ההרים שלנו בישראל ובחו"ל - הנתונים בבלוג הם למיטב הבנתנו וכתחביב, שום דבר אינו מקצועי - לרשותכם הוקלטו חלק מהמסלולים ובאמצעות התגובות אתם מוזמנים להגיב ולשאול...
|
posts
06/12/2009
|
את הפוסט הזה אני כותב באישורו של קולגה חביב בשם אמיל ארבס. צרפתי אסף אופניים שהאוסף שלו יכול לשמש השראה לרוכבי אופניים, חובבי רכיבה וחובבי טכנולוגיה ובהסכמתו המלאה אני מביא את הזוגות היקרים מפז שלו לידיעת הרוכב הישראלי.
|
|
מדובר באופניים איטלקיים שהיו בשימושה של קבוצת הרכיבה SCIC שנוסדה ב 1969. המנהל הטכני שלה היה באלדיני והמנהל הספורטיבי היה ג'יגאנטי. אלו שמות שבודאי לא אומרים דבר לחובב הרכיבה הישראלי אבל לחובבי הטור דה פראנס והגי'ירו (אז קראו לו טור ד'איטליה) זכורות בודאי החולצות של הקבוצה שהיו לבנות שעליהן התנוססות אותיות הקבוצה בשחור והצאוורון זכה לצבעי הדגל האיטלקי אדום לבן ירוק.
הקבוצה לא זכתה בשום הישג עד שנת 1972. בשנת 1973 מצטרף קרלוס צי'אפאנו למנהל הספורטיבי כעוזר מאמן. בשנה שלאחר מכן הוא הופך למנהל הספורטיבי הבכיר וקולנאגו מצטרף כעוזר מאמן לאחר שהקבוצה, לראשונה עושה שימוש באופני קולנאגו.
ב 1977 הקבוצה נקראת SCIC- Colnago והיא זוכה לאופני קולנאגו סופר. האופניים מורכבים משילדת פלדת קולמבוס, (קולמבוס היא חברה יצרנית מטוסים שעשתה שימוש במטוסיה בפלה שקרויה על שמה - בעלת משקל סגולי קל במיוחד לימים אלה) רכיבי קומפאניילו רקורד, (44/54 קראנק, דוושות, רכזות גלגל 28 חורים, אוזניות, הבלמים תומך כיסא בקוטר 27,2 מעבירים) כידון מדגם צי'נלי "Unicanitor” אוחז רגל מסוג כריסטוף, רצועות לרגל מדגם Binda , כלוב לבקבוק מדגם רגולארי גלגלי ליבר 5v (14/22( זאוס, שרשרת רג'ידה, ג'אנטים מאוויק צינוריים.
משקל האופניים היה 10 ק"ג.
הדגם שבאוסף עם צבע מקורי של מולטני, קולנאגו שייצרו באותה שנה את אופניו של אדי מרקס.
|
|
|
| |
| לבלוג של אמיל הקילקו כאן |
|
תמונות אמיל ארבס - צרפת |
|
|
נ.ב. אמיל עשה בבלוג שלו השוואה לדגם האחרון של קולנאגו בטור דה פראנס כשנעשה בו שימוש על ידי קבוצת רבובנק ההולנדית. אני מסתפק בדגם המיתולוגי הזה ובהמשך אעשה שימוש נוסף באוסף של אמיל כדי להביא כמה דגמים מדהימים שיש לו ושאני מאוד מתלהב מהם.
|
07/12/2009
|
ז'ק דופון - מנצח במדי פיזו'
פיזו' (קבוצת הרכיבה) השתתפה בתחרויות רכיבה עוד משנת 1896. בשנת 1951 חולצת הרכיבה של הקבוצה היתה כחולה ועוטרה בצווארון ופס רחב על החזה בצבע צהוב. הכוכב של הקבוצה באותם שנים הוא ז'ק דופון (Jacques Dupont) שהרזומה שלו כלל מקום שלישי במקצה אינדר, (Indre) מקום ראשון במירוץ פאריז - טור, מקום ראשון במירוץ קוו'ילאן, מקום שלישי במירוץ מאנש -אוסיאן, ומקום ראשון בשארליו.
האופניים ששימשו את הקבוצה היו כמובן תוצרת פיזו' וכללו את המכלולים הבאים: |
|
שילדת ומזלג סגסוגת פלדה.
מושב מדגם פִּירמה, עור, מסגרת פלדה.
סטם AVA, כידון AVA דגם צ'ארלס פליסייה, כיסוי כידון בד טרסוסטאר, פקקים מגומי. מתקן לבקבוק רגולאר.
בלמי LAM,
מעבירים ופדלים מפלדה, קראנק מדגם סטרונגליכט, גלגלי שיניים סימפלקס (Simplex) 46/50 פדלים ליוטארד (Lyotard) אוחזי רגליים פאטוראנד ספסיאל,
רצועות אחיזה כריסטוף
מעביר קידמי
ידית למעביר אחורי
גלגלים: מבויו מויו קמפאיינולו, חישוקים מאוויק. גלגל "חופשי" - ארבע מהירויות ציקלו, 14/22, שרשרת מדגם סדיס. |
|
מהתמונות אפשר ללמוד שמעבירי ההילוכים היו בתקופה הזו מצויים על גבי השילדה המעביר האחורי היה קרוב יותר כדי לאפשר לרוכב להגיע אליו מבלי שיאלף להתכופף מידי, אבל בכל זאת נדרשה מרוכב גמישות וזהירות רבים יותר מאלו שנדרשים ממנו כיום.
המעביר הקידמי נמצא מעל לגלגלי השיניים הקידמיים והשימוש בו היה נדיר יותר מהשימוש במעביר האחורי. לאופניים היו רק שמונה הילוכים. ארבע הילוכים אחוריים ושני הילוכים קידמיים.
הבלמים גם הם "מוזרים" ביותר. הבלימה הסתייעה ברפידות גומי עבות וגם ב"פס האטה" ממתכת שלחץ על הגלגל המסתובב וסייע "מלמעלה" לבלימה של הכלי.
|
צילומים: אמיל ארבס - מקור: וולו מיטיק - להכנס מכאן
19/01/2010
|
אז ככה: למה אני עושה את זה , כלומר, מה מביא אותי לכתוב בבלוג שלי, שנועד לתעד את הרכיבות האישיות שלי על אופני הרים ובכלל, על ההיסטוריה של ענף הרכיבה בעולם, ובעיקר בצרפת ?.
התשובה היא שזה לא בדיוק אני.
זה התחיל מהעלייה הצרפתית המבורכת שהגיעה לארץ בחמש השנים האחרונות ולמועדון ברידג' קטן שהקימו העולים הללו בנתניה. במועדון חברים כמה קשישים עם ידע עצום ברכיבה על אופניים, מא' ועד ת'.
הם שמחו מאוד לדעת שיש ישראלים כמוני, דוברי צרפתית שסוגרים הכל בימים של הטור דה פראנס ורצים לצפות בפראנס 2 כדי לדעת מה קורה היום, איך קורה ולמה.
התברר שהידע של חלק מהם לא יסולה בפז. אנשים שהשתתפו בעצמם בבניית זוגות אופניים, בהתאמת האופניים לרוכב וגם בתכנון מסעות רכיבה של מועדונים מקומיים.
ככל שיצא לי לפגוש אותם ככל שראיתי שאיני יודע די ואלוהי עדי שאני יודע משהו. זה הביא אותי להתעניין עוד ולשאול עוד עד ששאלו אותי, בעצמם, למה לא תכתוב ספר בעברית ?
ספר ?..
אההה.... אבל בבלוג כן.
וככה זה התחיל וככה זה ימשך, אם ימשך.
תודה לכל המיילים, תודה לכל ההודעות במסרים בתפוז - ובכלל, תודה לענף הזה שהוא נפלא ועשיר ועדין לא חשוף דיו בארץ ישראל היפה שלי.
אייל |
לרכיבה על אופניים יש חלק לא קטן באירועים היסטוריים חשובים. קחו למשל את רכיבת האופניים במלחמת העולם הראשונה. לצבא הצרפתי והאוסטרי היו יחידות שלמות שנעו על גבי אופניים... כן. גם היום עושה הצבא נסיונות להשתמש באופני הרים. לאופניים גם השפעה על התפתחות הדואר בעולם וליכולת התנועה של האדם וכו' וכו' וכו'.... אבל זה החלק הפחות אקזוטי.
|
דגל קבוצת הכדורגל פ.צ. ליאז' לצד מסלול המירוץ ליאוז' בסטוניי ליאז' |
מתברר שקבוצת הכדורגל הידועה פ.צ. ליאז' הוקמה על ידי רוכבי אופניים. לא סתם רוכבים, אלא חלוצי ענף הרכיבה בבלגיה.
מאז 1884 תחת חסותה של אגודה שקראה לעצמה: "התאחדות רוכבי האופניים בליאז'" , התקבצו מספר ספורטאים מחוננים כדי להתאמן ברכיבת אופניים. במאי 1891 לראשונה בתולדותיה מארחת האגודה הזו את אירוע ספורט האופניים הראשון החשוב באמת. בפארק בווָוארי מתקיים מירוץ בוולדרום, הראשון בעיר, הראשון במדינה כולה. המירוץ הופך למירוץ רציני ומסורתי ממש החל מ 12 ליולי של אותה שנה כשמצטרפים לו רוכבים מכל רחבי המדינה, פעם אחר פעם.
הוולודרום הראשון הוקם בשדה ירוק מוקף בעצים גבוהים כשסביב הוגבה המסלול באמצעות אפר מוקשה בשמן ויצר מיקצים באורך 333 מטרים.
סביב למסלול הורמה גדר לבנה אבל כל זאת לא יכול היה לעמוד הרבה זמן בדרישות ענף הרכיבה שנוצר באותם ימים על ידי מתקני תקנות מצרפת והקהל שדרש יותר. הודות לאדם בשם ליאון דרנייה ( Léon DERNIER) אחד מחלוצי ענף הרכיבה בליאז' ובבלגיה בכלל הוחל בתיכנון וולודרום הולם לאיכות הרוכבים והדרישות של קברניטי הענף.
בחורף, כשהתשתיות אינן מספיקות, והעלויות גבוהות החברים ממועדון הרכיבה מעלים באביב 1892 את הרעיון להקים את מסלול המירוצים סביב למגרש כדורגל כדי שיעשה שימוש משותף בשטח, שימוש שיאפשר תחזוקה טובה יותר באמצעות ההכנסות ממכירת כרטיסים למשחקי כדורגל.
כשהרעיון מיושם - מתקרא שם המקום רוקוּר (Rocourt) ומתווספים בהדרגה, משטח הוקי, טניס ואתלטיקה קלה שקיימים במקום עד היום.
מאז צומחת קבוצת הכדורגל והופכת לאחת המקבוצות החשובות באירופה כולה. האיצטדיון של רוקור הופך למרכז ספורט והעיר כולה נהנית ממוניטין של עיר עם ספורט הישגי לגאוות תושביה.
|
הוולודרום החדש רוקור - מסלול המירוצים מלוכסן לצידו של מגרש הכדורגל |
|
אחד מהחברים המייסדים, רוברט פרוטין היה רוכב אופניים גדול. הוא היה לאלוף העולם הראשון למירוצי ספרינט (זכה באליפות העולם בעיר קלן בגרמניה ב 1895) וקבע מספר שיאי עולם ברכיבה על אופניים. |
|
כך נוצר מצד אחד מועדון כדורגל שהחיל אלפי נערים שחברו אליו וחלק מהם הפך לשחקנים ידועים ומוכרים בענף הפופולרי ומצד שני מועדון הרכיבה וענף הרכיבה קיבלו אתר אימונים ומירוצים שאיפשר בסיס פעילות מצויין וקבוע למאות ואלפי הרוכבים שהגיעו אליו וקיבעו את מועדון התאחדות רוכבי האופניים של ליאז' כמועדון מוביל באירופה כולה.
בהמשך מועדון התאחדות רוכבי האופניים של ליאז' היה זה שהעמיד לראשונה מירוץ אופניים מעגלי (ר' פרטים על מירוץ האופניים הראשון מעיר לעיר בקישור כאן) כשהפיק ב 29 למאי 1892 מירוץ מרתק מליאז' לבסטוניי חזרה לליאז'. (Liège-Bastogne-Liège )
מי שדחק והניע לקיומו של המירוץ הזה היה מועדון רכיבה מקומי מתחרה של התאחדות רוכבי האופניים של ליאז' שנקרא "פאזן מועדון ליאז'", אבל אילמלא "מועדון התאחדות רוכבי האופניים של ליאז', לא היה יוצא המירוץ לדרך בשל עוצמתו של המועדון והמוטיבציה הגדולה של חבריו.
המירוץ מתקיים כידוע, עד היום, ומסתיים במרחק של כ 500 מטרים מאיצטדיון הכדורגל של פ.צ. ליאז'.
בוולודרום של קבוצת הכדורגל של ימינו גם התקיימו תחרויות אליפות העולם ברכיבה על אופניים בשנים 1950, 1957, 1963, 1975 כך שהקשר בין הכדורגל לרכיבה לא נותק לחלוטין.
|
ימין: סיום המירוץ 2005. שמאל : זינוק 2004 |
|
|
מירוץ של כ 261 ק"מ שבימיו הראשונים לפני למעלה מ 107 שנים, היווה את מירוץ האופניים הקשה ביותר מסוגו. שעות על גבי שעות ביותר מ 10 שעות סיימו הרוכבים את המירוץ אם בכלל סיימו אותו. המירוץ זכה לכינויי "לה דואיין" - La Doyenne - האישה שיש לה את היכולות, או החוכמה.
במירוץ הראשון זכה הרוכב הבלגי ליאון הואה, שהקדים 32 רוכבים שהשתתפו בו, כשרכב את המסלול ב 10 שעות וארבעים ושמונה דקות. שנה אחר כך זכה שוב במירוץ הזה כשסיים בעשר שעות וארבעים דקות.
בשנים שלאחר מכן התקיים המירוץ בעיקביות למעט בשנים שבהם לא איפשר זאת מזג האויר או המלחמות באירופה. המנצח את מספר הפעמים הגדול ביותר של המירוץ הזה הוא אדי מרקס האגדי.
מנצח אגדי נוסף של המירוץ הוא ברנד הינו שניצח בשנים 1977 ו 1980. |
|
|
|