|
המסלול של היום תוכנן כדי לעשות הכרות עם השבילים שיובילו אותנו ביום פקודה מבית לחם הגלילי לעבר השבילים של היוגב משבוע שעבר.
למעשה מחבר המסלול הזה שלושה מסלולים שבהם כבר רכבנו.
המסלול הראשון הוא מבית שערים אל רכבת העמק. (שלא מופיע בבלוג...)
בין החיבורים הללו נמצא המסלול שלנו שהוא מסלול קל לרכיבה, זורם, יפייפה. עמוס פריחה וירוק וזורם זורם זורם..
את הרכבים החננו בקיבוץ משמר העמקים בחניון קטן במעלה גבעה ימינה מהכניסה לקיבוץ. מכאן לקחנו צפונה מעט מיד כדי לגלות שצריך לפנות שמאלה ממש בהתחלה לאזור בור התחמיץ של הקיבוץ. עוברים אותו ועוברים בשער לעבר משאבת מים שמימינה שער בקר סגור ל"דרך פרטית". עוברים את השער ומטפסים מכאן תוך כדי הקפת שמורת שער העמקים עד למעלה חירבת בוצין שם הפגננו נסיונות אמיצים לנסות לטפס את העליות הקיצוניות הקצרות בלי לרדת מהאופניים.
|
פליקס מטפס מטפס מטפס ....
מיליארד רקפות
|
מחירבת בוצין, יוצאים ימינה לעבר קרית טבעון ולחירבה הבאה - חירבת זרוע - כאן בכיכר לוקחים שוב ימינה לעבר אלוני אבא.
ממש ביציאה מהכיכר שמובילה לבסמת טבעון מיכה מזהה רוכב חונה, ללא נהג מתחיל להדרדר לכיוון הכביש - מיכה, במעין שבריר שניה מזנק על הרכב תופס לו בידית הדלת צועק לבעלים בקולי קולות: "הלו !! בעל הרכב !! בעל הרכב !! הרכב מתדרדר...!!"
פליקס קולט את העניין רץ לעזור למיכה ואני אחריו, זורק את האופניים בא לרכב מקדימה ועוצר אותו יחד איתם כשאלברט מחפש אבן לשים תחת גלגלי הרכב.
אסון נמנע !! ממש אסון כי הרכב היה מכוון לכביש העולה והתוצאה של ההתדרדרות היתה יכולה להיות נוראית אלמלא התושיה של מיכה ... בעל הרכב המסכן, הגיע הריצה מטורפת ומרוב התרגשות החליק על הכורכר ונפל.
האישה שהחנתה את הרכב ובן זוגה הודו לנו וכנראה שקיבלנו על זה מתנה רצינית בדמות ירידה פנטסטית עד לצומת טי בואך אלוני אבא.
כאן חצינו את הכביש ומיד עלינו על שביל שמוביל מדרום לישוב עד לבית לחם הגלילית ושם עשינו את העצירה הראשונה בחוות התבלינים.
מכאן רכיבה צפונה יותר היתה מביאה אותנו למסלול של הסוללים ציפורי אלוני הגליל אבל את זה נשאיר להזדמנות אחרת כדי לתבל את הרכיבה בסינגלים של שמשית הסוללים ואלון הגליל.
מחוות התבלינים ירדנו דרומה לעבר הכביש שמוביל מצומת ישי לצומת המוביל ורוכבים ימינה כחצי קילומטר ימינה לאורך הכביש עד שהדרך פונה שמאלה לעבר השדות שמובילים אל נווה יער בואך לבית שערים. כאן עצרנו לצורך בדיקת המפה ובגלל שהמפה הוחזקה על ידי הפוך רכבנו ימינה לעבר רמת ישי במקום שמאלה לעבר מנשית זבדה.
כאן על הכביש לאחר רכיבה של קילומטר אירוע פנצ'ר למיכה. תופעה שחוזרת על עצמה בגלגל האחורי כך שהוא חיסל שלוש פנימיות ביומיים ונמנע מלרכב אתמול. כשהוא אמר לי שפנה לרוזן את מינץ בנתניה ביקשתי ממנו שיבדוק את החישוק, בחנות מסרו לו שהכל נבדק אבל כשהוצאנו את הצמיג והפנימית גילה אלברט את הסיבה לפנצ'רים - בליטה קטנטונת של גיפה יבשה שדקרה בחמת זעם את הפנימית ועשתה את הנזק המעצבן. מה שמלמד שאין טוב ממך לטפל באופניים והטיפול בחנות הוא לא פעם מס שפתיים מיותר ויקר.
כאן בגלל העיכובים שנגרמו החלטנו להרביץ קצת ואכן רכיבה מהירה מאוד מצפון מערב לנהלל לכיוון מערב עד למפגש עם כביש אבל גם עם קוליס שהפיל את אלברט ופצע אותו בגלל חשש מטרקטורונים שהשתוללו בסביבה.
בדרך עברנו לצד תל רעלה אבל לא התעכבנו - חצינו את הכביש והמשכנו ברכיה מהירה לעבר נחל קישון.
בהצטלבות שאליה הגענו בשבוע שעבר ולקחנו ממנה מערבה לעבר הזורע - אנחנו חוצים את הקישון אבל ממשיכים צפונה לעבר מאגר מים עליו פונים ימינה שוב לעבר הכביש שעליו פונים שמאלה לצפון עד לצומת שממערב לעין יודן. חוצים את הכביש לעבר תל קשיש ממשיכים על הכביש עד לקריית חרושת ישר וצפונה כל הזמן.
כשמגיעים לתחנת הרכבת הישנה אנחנו מתגלגלים קצת מצטלמים וממשיכים צפונה לעבר הכביש שמוביל לקרית טבעון. עולים ימינה בעליה קצרה על הכביש עד הכניסה למשמר העמקים.
סיכום: רכיבה מהנה, קלה, ארוכה למי שחוזר לרכב אחרי הפסקה של חמישה חודשים כמו מיכה, אבל הצבעים הריחות - השינויים הטופוגרפיים, מחזקים את חווית הרכיבה ומהנים מאוד.
|