מסלול רכיבה על אופני הרים:  כפר קיש -  נחל קמה -  שדרות דבורה - התבור - מצפה איילות -  הר יבניאל -  שמורת יבניאל -  הכנרת - נחל רכס -  חירבת סירין - עין טחבית -  נחל תבור       שער הכניסה לכפר קיש - מכאן מתחיל המסלול שלנו

את המסלול של השבוע התחלנו בכפר קיש.     כפר קיש לא קשור לריש לקיש ולא לגמרא ולתלמוד כמו שחשבנו.     כפר קיש הוקם על שמו של פרדריק קיש - לאור העובדה שהכפר הוקם על ידי יהודים שהיו חיילים בצבא הבריטי הם הנציחו את שמו של פרדריק קיש שהיה  בריגדיר בצבא הבריטי והקים את המחלקה המדינית בירושלים בין השנים 1923 ו 1931. ב 1953 התעוררו בעיות בין מקימי הכפר ורבים ממייסדיו עזבו אותו.   לאחר מכן איכלסו את הכפר עולים מרוסיה ומפולין.   כפר קיש משקיף על נופים מדהימים. ממערב הר תבור וממזרח נחל התבור, נחל רכש. מצפון שדמות דבורה, כפר כמא, וצפון מזרח מצפה אילות, שמורת יבניאל והר יבניאל.   המסלול הוגדר כמסלול בינוני אבל הוא בהחלט לא בינוני אלא בינוני/קשה וכשמתברברים בסבך השבילים, כמונו ההגדרה בינוני/קשה הולמת אותו מאוד.   רוכבים:   את הרכיבה מתחילים בחיוך גדול ובהתלהבות משער הכניסה לכפר. מחנים את המכוניות ויורדים בחזרה במורד כביש הכניסה כק"מ 1 עד לשביל שמוביל צפונה בין כרמי גפן לכרמי זיתים. המגמה: צפונה.   את פנינו קידמה אדמה כבדה שהגשם הראשון הטפיח את רגביה הטחוחים והיא נדבקה בעיקשות לצמיגים כך שגם מגמת העליה וגם הגודש על הצמיגים הכבידו מאוד על התחלת הרכיבה.

כרמי הגפן לאורך נחל קמה - הכיוון צפונה

מימיננו - התבור במלוא הדרו       לאחר כחמישה ק"מ - מצד שמאל שלנו שדמות דבורה. ליד אבן לזיכרו של יובל, צומת שבילים. השביל שלוקח צפונה אינו מוביל לשום מקום ומסתיים ליד משאבת מים. השביל המערבי משמאל מוביל לתוך שדמות דבורה והמזרחי, ימינה מוביל לעבר נחל קמה. פונים ימינה על השביל המערבי ולאחר דיווש קצר צומת טי - פונים שמאלה ורוכבים צפונה מצידו המערבי של נחל קמה עד לירידה קיצונית לעבר הנחל ימינה. כאן נזהרים טכנית וחוצים את הנחל לתוך מסלול עולה צפונה לכיוון שרונה בינות לאקליפטוסים וכרמי זיתים.     שדמות דבורה - מושב שנוסד בשנת 1939 כיישוב "חומה ומגדל" בערב שבועות על ידי יוצאי מושב מולדת מאדמות שרכשה פיק"א מערביי הסביבה. המושב נקרא שדמות דבורה על שם דורותי דבורה דה רושטילד אך גם על שמה של דבורה הנביאה שבאזור הזה כינסה את שבטי ישראל למלחמה בכנענים.   תושבי המושב חיו בתוך החומה שבע שנים בגלל ההתנכלות של התושבים הערבים שמכרו לפיק"א את הקרקע. לאחר מלחמת העצמאות הוחרב הכפר שערה, שמכר לפיק"א את האדמות של שדמות דבורה ותושביו נפוצו לכל עבר.         מיוזעים מהעליות המתעתעות - מאחור: התבור ושדמות דבורה, ליד האבן לזיכרו של יובל (כך כתוב)     דבורה הנביאה - אחת משבע הנביאות המוזכרות בתנ"ך ובתלמוד. בת לשבט נפתלי ומוזכרת בספר שופטים כמי ששפטה את העם יחד עם ברק בן אבינעם.     מיכה אמר שהוא לא נראה לו שדבורה הגיעה כאן כדי להלחם כי לפי העליות שיש כאן זה יותר מקום שבו לקחו את לוחות הברית, אבל הוא אמר את זה כי התרוצצו לו אדנלין ואנדופינים בראש בגלל הדופק...   - עוד על דבורה - דבורה ישבה כשופטת בתקופת מגילת רות וישבה לפי הכתוב תחת תומר דבורה בין הרמה לבין אל - כדי לא להתייחד עם גברים.   יבין מלך מלך כנען החליט לצאת למלחמה נגד ישראל. הוא שלח לצורך כך את מצביאו המהולל סיסרא.   וכך כתוב : " "... וימכרם ה' ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים. ויצעקו בני ישראל אל ה', כי תשע מאות רכב ברזל לו, והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה".   וההמשך : " ודבורה אשה נביאה, אשת לפידות, היא שפטה את ישראל בעת ההיא. והיא יושבת תחת-תמר, דבורה, בין הרמה ובין בית-אל, בהר אפרים, ויעלו אליה בני ישראל למשפט. ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו: הלא צוה ה' אלהי-ישראל, לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון, ומשכתי אליך אל-נחל קישון את סיסרא שר-צבא יבין ואת-רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך".   "... ויאמר אליה ברק: אם תלכי עמי והלכתי, ואם לא תלכי עמי לא אלך. ותאמר: הלך אלך ... ותקם דבורה ותלך עם ברק קדשה. ויזעק ברק את-זבולן ואת-נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש, ותעל עמו דבורה".   ויגדו לסיסרא, כי עלה ברק בן אבינעם הר תבור. ויזעק סיסרא את-כל-רכבו, תשע מאות רכב ברזל, ואת-כל-העם אשר אתו מחרשת הגוים אל נחל קישון".   "ותאמר דבר אל-ברק: קום! כי זה היום אשר נתן ה' את-סיסרא בידך... וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו. ויהם ה' את-סיסרא ואת-כל-הרכב ואת-כל-המחנה לפי חרב לפני ברק. וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו. וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל-מחנה סיסרא לפי חרב. לא נשאר עד-אחד".   וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני, כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני". ושם מתחיל סיפורה של יעל אשת חבר הקיני ...     אבל שיעור נוסף בתנ"ך בטיול אחר ... - עכשו לגייס עוד כוחות ולעלות לאופניים....

המסלול שלנו נמשך עד לשביל המסומן כחול. כולו בעליה ואנחנו פונים ימינה לכיוון מצפה אילות.       אייל וורוניק לקראת האתנחתא - אלברט כבר שם עיניו בתמרים...         החבר'ה עברו לחקלאות - זורעים תמרים...      בדרך לוקחים ימינה קצר לתצפית סלעית שעליה ויתרנו - ומקס תופס תמונה מהסרטים באדיבותו של הצלם עמי

מקס והרוקי מאונטיין

לאחר המשיכה צפונה למעבר "בלתי עביר בעליל" לצורך תצפית על הר יבניאל ושמורת יבניאל, הכנרת ועוד - חוזרים לשביל הכחות וממשיכים מזרחה - עוקפים את מצפה אילות שמשקיף לנחל רכס ומתחברים ליד תחנת שאיבה ימינה חזק לשביל מסומן שחור.   השביל אינו מסומן היטב ומצריך בדיקה של שביל נוסף שמושך ימינה - בדיקה שמבצע מקס בזמן שיתר החבר'ה מניחים לדופק להרגע.. עד שיחזור       על יד משאבת המים מתחברים לשביל השחור - עמי מזכיר לנו שרוכב שהפסיק לרכב דומה לחבית הזאת ..   אם כאן ציפינו להתחלתה של "ירידה מטורפת"  אחרי כל העליות, התברר לנו שהירידה לא מטורפת ולמעשה אפילו לא מסומנת היטב, חותכת שדות מעובדים שהשתלטו עליה והיא מתונה מאוד.       לאורך נחל רכש     תוך מספר דקות רכיבה אנחנו מוציאים את עצמנו רוכבים לצד חירבת סירין (או סירים) חותכים את נחל רכש צפונה, מתכוונים להמשיך על השחור ומאבדים אותו לטובת שביל מסומן ירוק.   כל המאמצים למצוא את המשך השחור לא צולחים. יציאה מתוך אוכף מביאה אותנו לשביל מסומן ירוק. לאור התברברות אנחנו ממשיכים לכיוון החבירה לנחל רכש.       מתברברים...     בדיעבד מתברר שהסימון הירוק מופיע במפה אבל הוא מכוסה על ידי גבול ורוד וקשה לזהות אותו.   ממשיכים בירידה על להב מתון לכיוון נחל רכש, חוצים אותו ועולים שוב - הפעם הכיוון מערבה. הירידות המובטחות אינן קיצוניות וארוכות, מדובר בירידה קצרה של כ 3.5 ק"מ עד לחציה מחודשת של הנחל תוך כדי התחברות מימין, עם שביל מסומן ירוק אבל לא לפני שחוצים עין טחבית תוך כדי זחילה שפופה לעברה השני, עליה נוספת.       זוחלים בעין טחבית     הקומנדו צולח את עין טחבית שהיא לא יותר משלולית מעופשת ...

עכשו אנחנו בעליה לכפר קיש מדרום, נחל רכש מתחבר לנחל תבור - העליות נמשכות - אנחנו חוברים אל הכפר מהצד הצפון מזרחי שלו, מחילים לראות את בתי הכפר, מיכה עושה קיצור דרך וחוזר לשביל הנכון, אבל כמו הסוסים ששועטים הביתה ומריחים את האורווה - חיייבים לעצור בעדו קצת, אבל מאוחר מידי, מיכה מביא גילגול קרב מדהים ונפס במצלמה ....     לאחר עליה מטורפת נוספת נכנסים לכפר קיש, מכוונים אל שער הכניסה למכוניות שממתינות - מסע בהחלט קשה, מעייף אבל במזג אויר נפלא ועמוס תצפיות ועצירות לבדיקת כיוונים.

ליד המכוניות מיכה מתקשר הביתה, מוכן להשבע שרכבנו "איפה שקיבלו את לוחות הברית"  והוא לא מוכן לשמוע שום הסבר אחר - ומזל שלא הביא את הבן כי עם העליות האלו - הוא היה משאיר אותו כאן....