ליום הולדתי העשירי, הוריי שאלו אותי מה אני ארצה כשי, דורון או מתן ?

- אני אשמח לו יהיה לי בעזרת השם, אח קטן.

אח קטן ומתוק, זהוב תלתלים וחייכן.

אשמור עליו בעריסתו, אנדנד אותה בעת הצורך ואתן לו מוצץ כשיבכה.

וכשיגדל מעט, אשחק עמו, אלווה אותו לשיעורים בחדר וללימודים בבית הספר. אשמור עליו מכל משמר, לו יהיה לי בעזרת השם יתברך, אח קטן וחמוד. 

- נשתדל למלא את רצונך, ענו שני ההורים יחדיו.

הם מסכימים פה אחד. יופי !...

נס נפלא, נס חנוכה, אחים, חברים, אברכים לא תאמינו, אצל הורי, מילה היא מילה, וכעבור שמונה ימים חגגנו ברית מילה. הרצל נולד בשעה טובה בנר שלישי של חנוכה, אירוע מדליק עד מאוד...

- נקרא לו יצחק לכבוד הרב, הידוע יותר בכנויו רבי בכור, והוא חשוך ילדים ומלמד באהבה אבהית את בנינו, מציע אבי.

כולנו מסכימים.

- יהיה שמו דניאל, אומרת אמא. על שם דניאל שבגוב נלחם באריות...

 ועוד פעם כולם פה אחד מסכימים.

שואלים את פי הרב ולו יש רעיון אחר :

- שמו של התינוק יהיה הרצל, כמו תאודור-הרצל מחולל הציונות.

ואכן בפעם השלישית אנחנו מהנהנים בהסכמה.

הרצל נולד בנר שלישי של חנוכה, חג שציוו רבנן להדליק נרות חנוכה בכל שמונה הלילות, כדי לפרסם נס פך השמן ונס מרד החשמונאים.

הרמב"ם אומר : » מצוות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאד.  «

מעט מילים הודות אחי.  הרצל היה ילד מלא חיים ובטחון עצמי רב, הוא נשמע אומר :  » אתם יודעים מי אני ?... אני... אני הרצל... וגם יצחק ואף דניאל «. נו, עם שמות כאלה מי יתווכח עמו ?

האמת לדעתי דניאל שם טוב, יצחק שם טוב, הרצל שם טוב, אך לו היו הוריי מכוונים לקרוא לאחי על שם יצחק אבינו, היתה ברכה מרובה צומחת מזה. אבל גם כך, בלי עין הרע, הרצל הנו בחור כהלכה.

בילדותו הרצל היה נער ספורטיבי, אהב לרוץ, לקפוץ לפתח שרירים ולטפס.

וכשעלה על הארון במזווה, נפל הארון. נשברו הסרוויסים, ספלי הקפה עם התחתיות, הצלחות, הכוסות, וגם צנצנות השימורים... ריח עז של זיתים, מלפפונים כבושים וריבה מתוקה התפשט וניחוחם עלה באוויר והזעיק את אמא... » הרצל... הרצל... הרצל... מה רבה העבודה שהותרת אחריך. «

בגיל י"ד הרצל השכים קום יום-יום לבית הכנסת לאמר קדיש יתום לזכרו של אבא.

אבל בתום השנה נפטרה הדודה רות... לדודה רות לא היו ילדים והרצל נתבקש לאמר קדיש למנוחת האישה הזקנה והכשרה.

ובשנה השלישית הלכה לעולמה אחות סבתי שלבייה. הוא הגיב בערך כך : » מה עוד שנה, אשכים קום ? שתהייה זו האחרונה. « הוא התכוון כמובן לדאבה האחרונה, אחרת איך מסבירים שמאז ועד היום לא הפסיק אחינו להתעורר עם שחר לתפילת שחרית ? בתהליך איטי הפך הרצל הנער השובב לאיש תפילה והוא מאוד נהנה מזה.

אז הרצל כבר היה אחד מהנערים היושבים ליד החזן והחליפו אותו תדיר. הרב משה דדי שאל אותי :

» הרצל שומר מצוות ? «

» אכן, כן הרבי «.                        

» חפץ אנוכי לארגן קבוצת נערים קטנה שתשב לידי בתיבה. תפקיד הבנים יהיה לקרוא את פתיחת אליהו הנביא זכור לטוב, את ההקדמות וגם לתת את הטון לציבור בעת התפילות «.

 לאמר את האמת ? הרצל אחי לא חזר בתשובה שכן היה דתי ומסורתי כל ימי חיי, הרבה לפני שגידל זקן ובטרם צמח לו הזקן. זה בא מן הבית ומן ההורים.

ביתנו שומר מצוות היה מתמיד. כמו רוב יהודי העיר ספאקס כמובן. חינוך לערכים, ליראת השם, ללימוד, לקימה לסליחות ולשחרית ולהתמדה בתפילת מנחה וערבית. אמנם נהנינו מכך, שכן אהבנו ללמוד בתלמוד תורה במקביל לביקור בבית הספר.

אבא ז"ל נהג לקחת אותנו לבית הכנסת בימי שבת וכן הדודים שלנו הצטרפו גם. זכרון טוב לנו מערבי שבת וערבי חג, הכל בשמחה ובאושר.

אמא זכרון צדקת לברכה אספה כסף למען הקמת בית כנסת לבני עידת טוניסיה בכל אירוע משפחתי או חברתי. כשלעדה לא היה משכן להתפלל בו, עשו זאת המתמידים בכיתת בית ספר. ועד המתפללים החליט לשמור את ספרי התורה בביתנו, בית אמנו.

הרב הרצל עבר כברת דרך ארוכה, שימש מזכיר רב הכותל. התעמק ברוחניות, למד זוהר בכל שנה ושנה זה כבר י"ח פעמים, חינך אברכים וממשיך להעמיק דעת.

מותר לאמר שגם רעייתו יסכה מהעיר נבאל היא ממשיכת דרכו של סבה, תלמיד חכם גדול בטוניס ואב בית דין. כך שהתפוח נפל קרוב לעץ הדעת. (בסוגריים אספר שהרצל לא אכל תפוחים כי חשבם לפרי עץ הדעת, עד ליום נישואיו. עכשיו אתם מבינים מדוע אני מזכיר עניין התפוח שנפל ליד העץ ? ביום נישואיו, הרצל קיבל מתנה מבנותיי צמד תפוחים גדולים ואדומים, הכי יפים שמצאו בשוק, בסלסלת מתנה כמובן).

ובחזרה לעניינו של הרצל אחי :

אם לבחון את הרב הרצל והרב יצחק שעל שמו הוא נקרא, נראה שההשוואה מחמיאה לשני הצדדים.

שניהם ענווים, שניהם אוהבי תורה ושניהם מלמדים אותה באהבה לנערים. הרב יצחק הינה דמות מיטולוגית בעיר ספאקס וביהדות לוב ואילו הרב הרצל הנו בירא עמיקתא של דעת ותבונה. שניהם עונים לשם יצחק ושניהם מאוד דומים, ואני מאוד אוהב את קווי הדמיון.

אבא ואמא נתתם לנו במתנה איש רוח ומלומד. מתנה נהדרת, הוריי אזכור אתכם לתפארת.

ישתבח השם לעד, רק ביקשתי וקיבלתי, ממש נס חנוכה. אני מברך את הבית הזה שלכם והבית של כל אחד ואחד מכם אורחים יקרים, שתהיה בו שמחה, שבני כל בית יזכו בבריאות טובה, אריכות ימים, פרנסה טובה ושנשמע מכם רק בשורות טובות. אמן כן יהי רצון. ברכות רבות קהל קדוש.

הרצל אחי, הכי מדליק. מזל טוב הרצל, לכל הנוכחים חג חנוכה שמח.