בס''ד   מוסר בלערבי פרשת בשלח

פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת בשלח. פיהה מצות לא תעשה ואחדה. והייא באש מה נכרזושי נהאר השבת לברה מן תחום שבת.

פלפרשה מתאע הזמעה האדי יחכילנה אלפסוק. וקתללי כרזו ישראל מן מצר. רבבי דוורהום ב7 עננים. ואחד לפוק באש ישדלהום אלברד ושכאנה. וואחד מן לוטה באש יצאובלהום לוטא. ו4 מן ארבעה זואהי. וואחד סאבקהום באש יורילהום התנייה ובאש יצאובלהום התנייה. ויקתל לחנושה ולעקרב אלי פתנייה. ופליל יולי נאר באש יצ'וילהום התנייה. ורבבי מה חבשי באש ירפעהום פי טריק קצירה. עלא כאטר קאל. בלכשי וקתללי ישופו אלחרב יכאפו וירזעו למצר. ומשה רבינו כדא מעאהו לעצ'אם מתאע יוסף הצדיק. עלא כאטר יוסף אקבל מה ינפטר. חלף ולאד ישראל באש יהזו לעצ'אם מתאעהו מעאהום ואלמצריין יערפו בלימין האדה. האש עמלו. כדאו הצנדוק אללי פיה יוסף ועבאוהו בלחזר וולא רזין ורמאוהו פלבחר. והאש יטלעו מן לבחר.. ומשה רבינו מה ערפשי וין קאעדהצנדוק. ומשה לשרח בנת אשר אלי כאנת חייה וקתהה. וטלעת לסמה חייה. וחתה וקת לגמרה מאזאלת מה טלעתשי. וכאנת חאצ'רה וקתלי למצריין לווחו פלבחר. וקאלתלו וין קאעד. ומשה רבינו כתב עלה טרף דהב עלי שור. וקרא עליה קראייה ורמא פלבחר. וטלע הצנדוק יעום כיף אלכפאף. וחתה השבטים לכל הזוהם מן מצר כל שבט הז השבט מתאעהו. ורבבי רפע ולאד ישראל פי תנאיאת מעווזה. ווקפהום חדא אלבחר. עלא כאטר פרעה בעת מעאהום נאס מן ענדו. באש ישופוהום באש ירזעו באעד 3 הייאם כיף מה קאלו או לא. ובאעד 3 הייאם רזעולו זמאעתו. וקאלולו ראהום דאכלין בעצ'הום ומה יערפושי כיפאש ימשיו. וקתהה פרעה תקואלו קלבו. וקאל אלי רבבי מה עמל פייה אלי עמל. כאנשי באש יורילי קוותו. ותווה באעד מה ערפת קימתו שלם חס ושלום פיה ישראל. ולם אלעסכר מתאעהו אלכל וכלט עליהום. ואלעסכר מתאעהו כאף ומה חבשי ימשי. יאכי חללהום אלמכאזן מתאע הדולה. וקאללהום כודו אללי תחבו. וכדאו אלפצ'ה ודהב ודיאמנט ואליעקות וכל חאזה אללי ענדהה קימה. וזיינו ביהום אלכרארץ מתאעהום. ואלכיולה ולבשו המאן. וכלטו עלה ולאד ישראל. וולאד ישראל וקתללי שאפו אלעסכר מתאע פרעה  כאפו יאסר. וקעדו ילומו עלא משה.ווקתהה ישראל תקסמו ברשה קצמאת ואחדין יקולו נחארבוהם. וואחדין יקולו נרזעו מעאהם. וואחדין יקולו נדכלו ללבחר ואלי תמה תמה. וואחדין יקולו נצליו לרבבי. וצלא משה לרבבי. ורבבי קאלו קול לישראל ידכלו פלבחר. ובדא דכל נחשון בן עמינדב נשיא בני יהודה ווראהו שבט בנימין. ווקתהה רבבי קאל למשה ואנתין אצ'רב אלבחר ואלבחר יתצק. ותצק לבחר עלא 12 טרף כיף לקוץ. אלי ישראל ידכלו ויכרזו עלא נפש התנייה פי בלאצה אוכרה. ודכלו ישראל לכל פי וצטו פליביש. ופרעה וזמאעתו כלטו עליהום. ורבבי בעת קדאמהום עמוד נאר באש ישופו התנייה. ווראהום סחאב קויי באש אלמצריין מה ישופו שיי. ופלפזר ישראל אלכל כרזו מן אלבחר. ואלמצריין אלכל ולאו פי וצט אלבחר. ווקתהה רבבי קלב אלעמוד אלנאר ענד אלמצריין. וסכנללהום אלעזאלי מתאע אלכרארץ ותחרקו. וחבו אלמצריין באש יהרבו מן אלבחר. ורבבי קאל למשה אצ'רב לבחר. ורזע אלבחר אלכל מא. וגרקו אלמצריין פי וצטו. ובאעד מה מאתו רבבי כרזהום מן אלבחר. ושאפוהום אלכל מייתין. וכדאו ישראל זמיע האך הדהב ואלפצ'ה ולחזר למלאח אללי זאבוהום מעאהם. ועמלו משה וולאד ישראל ''שירה'' לרבבי. ולחז''ל קאלו. אלי רבבי עמל עלא לבחר 50 נס. והרב מעם לועז כתבהם לכל. מנהם אלי לוטה ללעבאד כאנת רכאם ולזואייל תראב וחשיש. אלי לחיואנאת מה ינזמושי ימשיו עלא הרכאם. ואלי רבבי עמל נס ווקף לבחר בטריקה אלי הנאס לכל אלי פלעאלם שאפו. ואלי למיואן לכל אלי פלעאלם תצקו עלא 12 כיף מה תצק לבחר.

וספרו מן גאדי ווצלו לבקעה אסמהה מרה. ואלמא אללי פיהה כולו מר. ולאמו עלא משה וקאלולו עטשאנין. וצלא משה לרבבי. ווראלו שזרה ורמאהה פלמא ורזע חלו. וספרו מן גאדי ווצלו לבר סין. ולאמו ישראל עלה משה וקאלולו נחבו אלמאכלה . וצלא משה לרבבי. ורבבי בעתלום פלעשייה טיור יאסר סמאן  ובנאן יאסר. ופצבאח אלמן. וקאללהום משה כל ואחד יאכד עלא כל רקבה ''עומר'' וכדאו בנייה ווקתללי וצלו לדאר וכיילו לקאוו אללי כל ואחד כדה עלא כל רקבה ''עומר''. וקאללהום מה תכליוושי מנו אלגדוה. ותמה

האשכון כלה ודוודלו. ופי נהאר הזמעה לקאוו אלמן דובל. וכל ואחד כדא דובל עלא אלעאדה. ומשאוו למשה. וקאללהום עלא כאטר גדוה שבת מה יהבטשי אלמן. וכלאוהו לגדוה ומה דוודשי. ותמא האשכון כרז ישוף תמאש אלמן ומה לקאשי. ואלמן האדה. כל ואחד יכמם עלה אלבנה אללי יחב יתבננהה ילקאהה פיה. ואידה כאן מה טלב חתה בנה. אלבנה מתאעהו בנת שפנז בלעסל. והוני ישראל אלי כאנו עשירים פיה מצרים. עמלו גמילות חסדים מעה אלי כאנו עניים פי מצרים. אלי כאנו יוצפולום לבנה מתאע לחם ולחאזאת אלי מה יאכלוהם כאן לעשירים. והאדה ברוחו נס. אלי חתה חד מה ינזם יוצף לבנה לואחד מה עמרו מה דאקה. ומן באעד ישראל חבו אלמא. ווראלו רבבי צכרא צ'רב עליהה כרזתלהום אלמה. ומן באעד זא עמלק באש יחארב ישראל. ועמלק כאן סחאר כביר יאסר. וכטאר אלעבאד אללי מאזאל מה וצלשי וקתהום באש ימותו. וקתהה משה בעת יהושע בן נון באש יתחרב מעאהו. והווא קעד עלה חזרא וידי קבאלת הסמה ויצללי לרבי. ואהרן. וחור ולד מרים וכלב. ישדולו ידיה. ויהושע כסר עמלק. וזמאעה קצלהום ידיהום. ולוכרין רזליהום. וואחדין עמאהום. ורבבי פרקהם פלעאלם באש הנאס לכל תערף הנס האדה זאדה. וקתהה רבבי חלף באש יזי נהאר ויקטע פיית עמלק מן הדנייה.

פי אוול לפרשה מתאע הזמעה האדי. לפסוק קאל ויהי בשלח פרעה וכו'. הוני תמה זוז נשדאת. הנשדה לאוולה עלאש לפסוק מה קאלשי כיף לעאדה ויהי כהוציא ד' ישראל ממצרים. הנשדה התאנייה. מערוף אלי ויהי לשון צער. השנווה הצער אלי תמה הוני וקתלי כרזו ישראל מן מצרים. חתה ואלו אלי גרקו למצריין פלבחר. צחיח צער ענד למצריין. לאכן הצלה לעם ישראל. וודאי להצלה מתאע עם ישראל פיהה פרחה כבירה אכתר בקדאש מן מררה מן גריק למצריין.

לאכן באש נזאוובו הנשדה האדי. נבדאו נזאוובו נשדה אוכרה. אלי לפסוק דימה יקול והיה אם שמוע תשמע לקול ד' אלקיך וכו'. רבבי יעטינה לכיר וכו'. מאענאהה אידה כאן נשמעו כלאם רבבי יעטינה לכיר. לאכן הוני תממה נשדה. והאדה לחז''ל קאלו. שכר מצוות בעולם הזה ליכא. מאענאהה מה תמאשי כרה מצוות פי עולם הזה. והאדה מקלוב עלא לפסוק אלי קאל וקתלי נשמעו כלאם רבבי יעטינה לכיר.

לאכן מערוף אלי קאלו לחז''ל. אלי לעבד עלא קד לאמונה מתאעו רבבי יעטיה. מאענאהה אידה כאן ואחד ענדו אמונה ברבבי כבירה. רבבי יעטיה עלא קד לאמונה מתאעהו. אידה כאן ואחד ענדו אמונה אלי רבבי יזיבלו קסמו רבבי בשהולה. יזיבלו קסמו. ואידה כאן נאקץ אמונה. תצעאבלו אכתר. האדה בדרך כלל. חתה ואלו אלי תמה האשכון כארזין מן לכלל האדה. מן סירת ברשה טעמים אלי קאלוהם לחז''ל. והאדה השנווה קאעד יקוללנה לפסוק. והיה אם שמוע וכו'. מאענאהה אידה כאן אחנאן נשמעו כלאם רבבי ונכליו לבאקי עליה. וקתהה נקבלו לכיר לכל. אלי וקתהה תוולי ענדנה אמונה כאמלה ורבבי יעטינה כל שיי בשהולה.

והאדה אלי רמזהולנה לפסוק הוני. ויהי בשלח פרעה וכו'. מאענאהה אלי עם ישראל חאטין אלי פרעה הווא אלי שייבהם. מוש רבבי כרזהם מן מצרים. ולא נחם אלקים וכו'. מאנעאהה אלי רבבי באעדלום התנייה. מאדאם הומאן תאכלין עלא פרעה ומוש תכלין עלא רבבי. ולקלבה מתאעהה הייא. אידה כאן כממו אלי רבבי הווא אלי כרזהם מן מצרים ומוש פרעה אלי שייבהם. וקתהה כאן רבבי ירפעהם פי תנייה קריבה. וכיף מה שפנה. וקתלי שאפו פרעה כאלט עליהם כאפו ובדאו ילומו עלא משה. אידה כאן ענדהם אמונה ברבבי מה כאנושי יכאפו.

אכואני לעזאז. תממה נועין מתאע אמונה. ואחדה בין אדם להקב''ה. וואחדה בין אדם לחבירו. והזוז מרבוטין מעה בעצ'הם. אלי ענדו אמונה ברבבי ויערף אלי רבבי יעטיה קצמו ויזיבלו לפרנסה מתאעהו. ודאי יוולי יכדם באמונה מעה לעבאד. ואלי יכדם באמונה מעה לעבאד. ודאי אלי ענדו אמונה ברבבי אלי חיעטיה לפרנסה מתאעהו. ואלי חיאכדהה בלחראם יאכדהה בלחלאל. ולעכס בלעכס. אלי נשופו מה יכדמשי בלאמונה. מה ענדושי אמונה ברבבי אלי הווא יעטיה לפרנסה לנאס לכל. ואלי מה ענדושי אמונה ברבבי. מה יכדמשי בלאמונה. חתה ואלו אלי יתביינלנה קאעד יכדם בלאמונה. תלקא פיה חאזאת אלי מה יפיק ביהם חד מה יכדמשי בלאמונה. ואחנאן ישראל כשרים. וודאי אלי ענדנה אמונה אלי רבבי הווא אלי יעטיה לפרנסה

 לנאס לכל. ובהאדה ילזמנה נכדדמו בלאמונה. ומה יגלטנאשי יצר הרע ויקוללנה אלי אידה כאן חנכדמו בלאמונה מה חנלקאוושי האש נאכלו. אלי שפנה בעינינה. אלי יאסר עבאד מה כדמושי בלאמונה. וצחיח פלאוול משאתלהם מליח. ולאכן אכרתהם כאנת דונייה יאסר. ואלי ברשה נאס כדמו בלאמונה. וחתה ואלו אלי מה ולאוושי עשירים [ ותמה ברשה נאס ולאו עשירים וכדמו בלאמונה] מעה זמיע האדה מה טאחשי ביהם לווקת. ולפרנסה מתאעהם ברוך ד'. ותבת פיהם הטיבה אחריתינו מראשיתנו. ונזיבו הוני מעשה  זוז צחאב תשארכו פי משרוע וכדמו מעה בעצ'הם שנין. וכאנו לאבאש עליהם פרחאנין. לכדמה מאשייה ומתהניין. נהאר זא ואחד לצאחבו קאלו נחב נקץ השרכה. קאלו עלאש האש עמתלך. קאלו שיי מה עמתלי לאכן נחב נקץ. יזיה. קד מה עמלו שד צחיח. ותקאצמו וכל ואחד משא פי טריקו. ולאכן השריך אלי מה כאנשי יחב יקץ משאתלו לתאלי. וכל יום יווכר. חתה אלי וצל מה עדשי ענדו האש יאכל. משא לשריכו לקדים וטלבו לדין תורה. משאו ענד הרבי. השריך אלי פלס קאל לרבי אלי הווא כאנת מתשארך מעאהו ומלי קץ והווא יווכר לתאלי. מאענאהה הווא הסבב ובהאדה יחב יעווצ'לו. הרבי נשד השריך לאוול עלאש חב יקץ פלחאל אלי מה כאן בינהם חתה שיי מתאע כצאם. קאלו אלי זאהו בו פלמנאם וקאלו לאזם תקץ מעה צאחבך ומה נערפשי עלאש. לאכן האנה מסתעד באש נעאוונו ונעטיהו כאפיטאל באש יכדם עלא רוחו מן הזדיד. הרבי כמם האדי לאזם פיהה חאזה מוש בצדפה איכאך. קאלום למחכמה מתאעכם צעיבה יאסר. ובהאדה חנבעתכם לרבי פי ישראל והווא יחכמהאלכם. בעתהם לרבי מקובל מערוף. וקתלי מדו הזואב ללמשרת שאוור עליהם ודכלהם. הרבי באעד מה שמע חכאייתהם קאלום רזעולי גדוה. עמל שאלת חלום. מן גדוה וקתלי זאוו קאלום. אלי השריך אלי פלס מה כאנשי יכדדם מעה צאחבו בלאמונה. ובדא יחשבלו קדאש מן מררה שרק מן לחנות. ווקתלי תגזרת עלי עניות באש מה ינצ'רשי צאחבו אלי כאן תיקה. בעתולו בו באש ימנעו. ווקתלי שמע התאפאציל לכל מה נזמשי יכדב. קאל צחיח והווא מסתעד באש יעמל תשובה ונאדם עלא אלי עמל. הרבי קאלו האנה נתווצלטכם באש תעאוודו תתשארכו. ולאכן נהאר אלי חיעאווד ישרק ראו לעקובה חתוולי ברוחו הווא. וילזמו ירד באלו באש מה עדשי ימד ידו פי חאזה מוש מתאעהו תתה ואלו אלי יתביינלו חלאל. מתלן מציאה האו מה ישבה דאלך. וקבל עליה ורזעו יכדמו כיף קבל. מררה מרווח פתראן. אלי כאן בזנבו נסא פאליזה בחדאהו והבט. נאדאהו ולאכן מה שמעושי. כדאהה רואח ביהה לדארו לקא מליאנה בלפלוס. כמם בינו ובין עקלו אלי האדי מציאה. ורוב הסכאן גויים וחלאל עליה. ולאכן זא קבאלתו כלאם הרבי. אלי חתה ואלו חאזה תתביינלו חלאל מה יאכדאשי. חטהה פי דארו ומה משהאשי. ויצר הרע קאעד יתקווה עליה באש יאכדהה. פלאכר משא נשד הרבי מתאע לבלאד. קאלו מן הדין חלאל עליה. צאחבו לקאהו מוש כיף עואיידו ודאכל באעצ'ו. נשדו האש ביה. קאלו שיי ראסי תוזעני. קאלו האנה נערפך קראבאת 20 שנה. מה תכדבשי עלייה האו נקצצו השרכה אלי בינאתנה. פלאכר חכאלו. קאלו תווה תמשי מעאייה לשורטה נעטיווהאלום. ומשאו לשרטה וחשבו לפלוס ועמלו מחצ'ר ורווחו. באעד הייאם זאהם ואחד ללחנות וקאלום אלי הווא ענדו מעאמל כבאר יאסר ויחב יעמל ניאבה פלבלאד מתאעהם. וטלב מנהם באש ישדו הומאן הניאבה. וקעד מעאהם ופאהמהם לכדמה לכל. וקאלום אלי הסלעה תזיהם  ובאעד מה יביעו יכלצו. והסלעה אלי תציט ירזעוהאלו. לקאו משרוע מליח יאסר. אלי פי וקת זגיר יכליהום מן לעשירים מתאע לבלאד. באעד מה תפאהמו עלא כל שיי נשדו. השנווה אלי כלאהו יכטארהם הומאן. קאלום מאדאם לקיתו פאליזה פלוס ורזעתוהה מאענאהה אנתון תיקה. והאשכון חכאלך עלא לפאליזה. קאלום אלי הווא מול לפאליזה. ומן סירת אלי יערף אלי אחנאן ליהוד מה נביעושי מצוה אלי תזי לידנה בכל שום. ובהאדה מה קתארחשי עליהם פלוס לבשארה. והווא בלחק יחב יעמל ניאבה הוני. מה לקקאשי מה כיר מנהם. פי וקתהה קאל אלי לקא לפאליזה קדאש קויין כלאם הרבי. אלי שאף מן מצלחתנה נרזעו לפאליזה חתה ואלו אלי חלאל נאכדהה. האדה מעשה נצאר. ולאכן תמה מראת אחנאן נשופו לעכס. לאכן ילזם יוולי ענדנה תיקה. אלי רבבי הווא אלי ימשי לעולם. והווא יערף כיפאש ימשיהה  כיר מננה. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.