בס''ד      מוסר בלערבי פרשת עקב

פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת עקב. פיהה 6 מצות עשה. ו2 מצות לא תעשה. מצוות עשה הומאן 1] באש נברכו ברכת המזון 2] באש נחבו לגר 3] באש נכאפו מן רבבי 4] באש נצליו לרבבי 5] באש נלצקו פלחכמים 6] לואחד אלי תחייב שבועה פלבית דין מה יחלף כאן ברבבי. מצוות לא תעשה הומאן 1] מה נסתנפעושי מן התזיין מתאע לעבודה זרה 3] מה נסתנפעושי מן לעבודה זרה ומן חאזה אלי קרבוהה ללעבודה זרה.

פי בדאית אלפרשה. משה רבינו צבלנה אלברכות אלכל. והסרט הווא אלי נסמעו כלאם רבבי. וקאללנה וקתלו חנוורתו ארץ ישראל. מה נכאפושי מן אלכנענים אלי פי וצטהה. אלי הומאן יאסר ואקוה מננה. ונתפכרו כיפאש רבבי כרזנה מן מצר. וכיפאש וכלנה ושרבנה. והלבאש והצבאבט מתאענה מה תהראוושי 40 עאם. ונערפו אלי רבבי מה יצעב עליה שיי. ווקתלי נדכלו לארץ ישראל. ורבבי יעטינה כירו. ילזמנה נבארכו. ונסתערפו בלכיר אלי הווא עטאהולנה. ומה נקולושי אלי בקוותנה. או בלחכמה מתאענה גדינה רוחנה. ומוש מן סירת אלי אחנאן צדיקים. ואלכנענים רשעים. רבבי עטאנה ישראל. צחיח אלכנענים רשעים. ומה יסתאהלושי ישראל. ולאכן מוש מן הצדקות מתאענה כדינהה אחנאן. ולאכן בזכות אבאתנה אברהם יצחק ויעקב. ופכרנה משה רבינו. כיפאש אלי פלמדבר עמלנה ברשה דנוב. ובלאכץ מעשה אלעגל. וכיפאש באעד מה קעד 40 יום ו40 לילה פסמה. באש זאב הלוחות אלאולין. וקתלי שאפנה עמלנה אלעגל כסרהום. ועאוד טלע לסמה 40 אוכרין באש צלה עלינה. ומן באעד עאוד 40 אוכרין באש זאב הלוחות התאניין. ונהאר אלי הבט פיה אלמרה התאלתה ורבבי קאלו סלחתי כדבריך נהאר כפור. ומן וקתהה רבבי עמללנה נהאר כפור יום סליחה וכפרה ללעבד אלי יעמל תשובה. וזאד משה רבינו אכד עלינה. באש נכאפו רבבי ונסמעו כלאמו. ואידה כאן מה נסמעושי כלאמו נתעאקבו. ואידה נסמעו כלאמו יעטינה אלכיר אלכל.

פי אוול לפרשה מתאע הזמעה האדי. לפסוק קאל והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם. הרש''י ז''ל פסר. והיה עקב תשמעון. אם המצוות קלות שאדם דש בעקיביו תשמעון. מאענאהה לפסוק קאעד יקוללנה אידה נחפצ'ו למצוות לכפאף אלי לעבד ירפסהום ברזליה. הוני תמה באעץ' הנשדאת. לחאזה לאוולה האש מאענאהה מצות קלות. והאדה כל מצוה הייא תקאבל חאזה מן לעבד. 248 מצוות עשה קבאלת 248 מפצל פלגוף. ו248 מפצל פנשמה ו365 מצוות לא תעשה קבאלת 365 ערק פלגוף וקבאלת 365 ערק פנשמה. מאענאהה כל מצוה ענדהה קימתהה. כיף מה לעבד יעז עליה כל מפצל פי בדנו. וחתה ואחד מה ענדו כפיף ומה ישאלשי ינחיוולו. חתה למצוות איכאך. כיפאש יווליו כפאף ותקאל? כאן ינזם יקול למצוות שאדם דש בעקביו והאכהוו. חאזה אוכרה. חקו כתב המצוות הקלות. בה''א הידיעה. מאענאהה למצוות אלכפאף. חאזה אוכרה. האש מאענאהה תשמעון פלאכר. חקהה תשמרון האו תעשון.

לאכן מערוף אלי קאלו לחז''ל. ענוה מביאה לידי יראה. מאענאהה לעבד אלי ענדו לענוה יוולי ענדו יראת שמים. ומערוף אלי קאל ירמיה הנביא פלהפטרה אלי נקראווהה נהר תשעה באב. בהשנווה יתנפך לעבד. מה ינזם יתנפך לא בלפלוס ולא בלקווה ולא בלחכמה. מה ינזם יתנפך כאן בלכוף רבבי. ואחד ינשד. כיפאש עבד יתנפך בלכוף רבבי. ועלאש זא לעבד

לדנייה האדי זמלה. כאנשי באש יכאף רבבי. בהשנווה חיתנפך המאלה. לאכן הזואב הווא. אלי לעבד וקתלי יוולי כאייף רבבי מה יתנפכשי. עלא כאטר לענוה הייא אלי תווצל לעבד לכוף רבבי. וחתה למלך האו הנשיא האו כביר לקהל אלי ענדו חק באש יתנפך באש הנאס תחתרמו. לחז''ל עטאוו חד. שמינית שבשמינית. התמן מתאע התמן מתאע לגאוה. ומוש נפכה אלי יחס רוחו כיר מנאס. כאנשי באש ינזם ישייר לקהל.

והאדה אלי חב ירמזלנה לפסוק הוני. אם המצוות קלות. מאענאהה אידה כאן לקית עבד למצוות ענדו כפאף. אערף אלי הווא שאדם דש בעקביו. אלי לעבד האדה ענדו לגאוה וקאעד ירפש לעבאד ברזליה. כאן מן סירת אלי הווא תשמעון את המשפטים האלה. וכיף מה קאלו פלגמרה אלי לעבד אלי יחב יוולי חכם יקרא דיני ממונות אלי הומאן למשפטים. מאענאהה כאן לעבד האדה ענדו חכמה ויפהם פלמשפטים. האו ושמרתם. אלי ענדו קווה באש יעש ויחפץ' כל שיי. אלי לעשאש ילזמו קויי. האו ועשיתם אותם. אלי לעבד האדה יפעל. והאשכון אלי ינזם יפעל כל שיי. הווא אלי ענדו פלוס. מאענאהה כאן הנפכה עלא התלאת חאזאת האדון. ילזמנה נערפו אלי ושמר ד' וכו' את הברית ואת החסד וכו'. מאענאהה אלי האדון לכל חסדים מן ענד רבבי. אלי רבבי הווא אלי עטאנה לחכמה ולקווה ולעשרות. ומה תמאשי עלאש באש ואחד יתנפך. וכיף מה כמל ואהבך וברכך וכו'. אלי מאענאהה כל שיי עטאהולנה רבבי ומה תמאשי עלאש באש ואחד יתנפך ביהם. וכיף מה כמל פי קטעת ח' פסוק ג' כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ד' יחיה האדם. מאענאהה אלי לחאזאת אלי יתנפך ביהם לעבד מה תמאשי עלאש. אלי מוש האדוך הומאן אלי קאעדין יעיישו לעבד. לחאזה לואחידה אלי קאעדה תעייש פינה הייא אמר מן ענד רבבי. והאדה אלי ילזמנה אחנאן נערפו.

אכואני לעזאז. סבב לבלייה מתאע לעבד הייא הנפכה. אלי אידה כאן יוולי ענדנה לענוה. כל שיי ינזם יתצלח. אלי לכצאם ולהרז לכל הסבב מתאעו לגאוה. אלי אידה כאן מוש מן לגאוה ראו כל ואחד אלי ענדו מושכלה מעה צאחבו ראו משאו תפאהמו. אלי כל ואחד יכליה מן רוחו שוייה ויתפאהמו. לאכן אידה כאן ואחד ענדו לגאוה מה תנזמשי תתפאהם מעאהו. אלי יתביינלו אלי לעבאד לכל ילזמו יבאייעולו. ואלי יקול הווא האכהוו. ובלאכץ אידה כאן יזיהו צאחבו באש יתצאחב מעאהו. יתביינלו צ'עף מן צאחבו. ויזיד יקווי פלגאוה. ולוכר וקתלי ילקאהו איכאך יבעד עליה זמלה. ולכצאם יקעד ומה יתצאלח מעה חד. וחתה ואלו מן באעד יפיק ברוחו אלי הווא גאלט מה יטייחשי ברוחו באש יקול לצאחבו ראו גלט. ולמושכלה תקעד הייא בידהה. ויבדא יזאווב בינו ובין רוחו זואבאת אלי כאן מוש מן לגאוה מה יכממשי פיהם זמלה. והאדאך עלאש אלי ענדו לגאוה מה ינזמשי יוולי כאייף רבבי מליח. אלי אידה כאן ואחד יקולו ראך גאלט ועמלת לעבירה לפלאנייה. יקולו האדיך חלאל ומצוה באש יעמלוהה. וחתה ואלו יפיק אלי האדיך עבירה. יכמל יואצל פיהה באש מה יקולשי גלט. ולחז''ל קאלו אלי ענדו לגאוה רבבי יקול כביכול מה נזמשי נקעד האנה והווא פי בלאצה ואחדה. ופי אגרת הרמב''ן אלי בעתהה לולדו וצאהו יאסר עלא לגאוה. וקאלו אלי ענדו לגאוה יסתממה מנאפק עלא מלכות שמים. כיף מה קאל לפסוק ד' מלך גאות לבש. והווא קאעד ימש פלחאזה מתאע מלך מלכי המלכים. והדין הווא אלי ימש חאזה מתאע למלך יסתממה מנאפק עליה. ונזיבו הוני מעשה אלי יחכיה למעשה

האדה קאל. אלי חיקרא למעשה האדה מה חיצדקנישי. לאכן נצאר. הווא חוזר בתשובה. ולאכן לחזרה בתשובה מתאעהו זאת בדמוע כבאר. אלי הווא מה יעקלשי בו ואמו אלי נפטרו פי אכצידון. והווא תרבבה ענד עמו אלי מה ערסשי. אלי כאן חילוני כאמל. ומוש איכה ברך כאנשי כאן צ'ץ' הדתיים. וכאן דימה יתשובך עלא הדתיים. ווקתהה הדת כאנת נאקצה יאסר. וכאנו יתלממו עליה הנאס והווא יתפיסך עלא הדתיים. וכאן יתפיסך יאסר עלא רבי כאן יסכן פשכונה מתאעהם. וכאן יקלק פיה יאסר. חתה נהאר הרבי קאלו נחב נקולך חאזה. אלי הווא מוסתחיל באש ימות מרתאח כאנשי חיתעדב יאסר אקבל מה ינפטר. ועמו קעד יצ'חך עליה ויתפיסך עליה. באעד נהארין מלי נפטר הרבי האדאך. עמו זאהו שיתוק. מאענאהה זלטה. רפעו לספיטאר לא יתחרך ולא ימשי. וקעד הווא 15 שנה לאהי ביה. ונהאר כאן קדאמו כיף לעאדה עמו תכלם. פרח יאסר. ולאכן לפרחה פיסע מה ופאת. אלי עמו קאלו קאעד יחס רוחו אלי וצל וקתו באש ינפטר. לאכן אקבל מה ינפטר יחב יחכיה מעאהו. קאלו אלי הווא ינזם ימשי ויתכלם ווקף קדאמו ותמששה שוייה. וקאלו אלי כאן ינזם באש יוולי ימשי ויתכללם מן קבל לאכן יצר הרע מה כלאהושי. אלי נהאר אלי נפטר הרבי האדאך. משה פלהלוייה מתאעו. וכאן יתפיסך עלא לכלאם מתאעהו אלי קאלו מה חינפטר כאן מה יתעדב. ותווה הרבי הווא אלי נפטר. ולאכן עלא גפלה שאף בעינו ועינו מה תכדבושי. הרבי וקף פוק לארון ומה שאפו חד כאן הווא. וקאלו פי באלך קאעד נתפיסך עליך. נהארין ותווה יזיך כלאמיה. תבאהדל ורואח. ולאכן באעד שוייה וקת תשרח וקאל כנת נתכאייל. ולאכן באעד נהארין הווא קאעד פצאלה יקרא זורנאל ווקף עליה הרבי וקאלו תווה חיבדא לעדאב מתאעהו. ופיה וקתהה טאח ורפעו לספיטאר. וגאדי פספיטאר עאווד זאהו הרבי. וקאלו אלי מה חיקום כאנשי אידה כאן יקרר באש יקול לנאס אלי הווא גלט ואלי הדתיים הומאן אלי בסבתהם לעולם קיים. הווא חב באש יקול ללעולם כאמלה אלי כאן גאלט. ולאכן פי מככו כאן יכמם השנווה חיקולו עלייה לעבאד וקתלי נבדל ראיי. האנה אלי כנת אכתר ואחד אנטי דתי ליום נתכלם עליהם למליח. חתה ואלו אלי האנה תווה מקתנע אלי לעולם יאלוכאן מוש מן הדתיים רזע תוהו ובוהו. ולאכן לכברייא [ גאוה בלוגת לגאים] מתאעי כלאתני נקרר באש יקעד איכאך ומה יקולשי לכלאם האדה. וקעד איכאך 15 שנה. ותווה קאעד יחס רוחו אלי קריב חימות. ובהאדה קרר באש יקול אלי קאלו הרבי. ווקתהה חס רוחו ינזם יתכללם וינזם ימשי. ולאכן הווא מה עאדשי ענדו קווה. ובהאדה ווצא ולד כו האדה באש הווא יקום בלמוהמה מתאעהו ויחכיה לנאס לכל האש שאף הווא באש תוולילו מנוחה באעד מה ינפטר. ותווה טלב מנו באש ירפעו לבית חולים אלי קאעד יחס וזאייע כבאר יאסר. ורפעו לבית חולים ובאעד שואייע נפטר. הווא קעד זמעה פדאר מה כרזשי יכמם פלכלאם אלי קאלולו עמו. ובאעד זמעה כרז טול ללישיבה מתאע הרבי האדאך. וחכאלום האש קאלו עמו. וטלב מנהם באש ירזעו בתשובה. אלי יערף אלי לכלאם אלי קאלו עמו כלו צחיח. אלי יערף עמו וקתלי יתכלם בלחק כיפאש יתכלם. ותווה הווא ברוך ד' רזע בתשובה. וקאל אלי נשאללה התשובה מתאעו תוולי מנוחה לעמו. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.    

בס''ד    מוסר בלערבי פרשת ואתחנן

פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת ואתחנן פיהה 8 מצוות עשה. ו4 מצוות לא תעשה. מצוות עשה הומאן 1] באש נואחדו אסם רבבי מן גיר שריך. מאענאהה אלי אחנאן נסתערפו אלי רבבי הווא אלי כלק הדניה לכל. והווא אלי יתחכם פיהה. ואחדו ומה מעאהו חתה שריך. לא פי כליקתהה. ולא פי חכומתהה 2] באש נחבו רבבי בזמיע קלבנה. ובזמיע נפשנה. ובזמיע רזקנה 3] באש נקראו התורה ונקריווהה 4] באש נקראו קראית שמע פצבאח ופליל 5] באש נלבשו תפלין עלא ידנה 6] באש נלבשו תפלין עלא ראסנה 7] באש נעמלו מזוזה עלא באב דארנה 8] באש נחרים ה7 אומות אלי כאנו פיה ארץ ישראל. ותווה ופאוו. מצוות לא תעשה הומאן 1] באש מה נשתהאוושי חאזה מוש מתאענה. והלאו האדי מוש כיף לא תחמוד. אלי לא תחמוד. ואחד יסתהה ויעמל מזהוד באש ישריהה. אלי יבעתלו האשכון יגר ביה באש יביעלו. האו יצ'גט עליה באש יביעלו. והלאו האדי. באש מה נשתהיוושי חתה פי קלבנה חאזה מוש מתאענה 2] באש מה נזרבושי רבבי. כאנשי פלמעשר 3] מה נסכפושי עלא לגויים אלי כאנו סאכנין פי ישראל. ותווה ופאוו 4] מה נערשוסי מעה אלי מוש יהוד.

פלפרשה מתאע הזמעה האדי. קאללנה משה רבינו. אלי צלה לרבבי 515 צלה באש ידכל לארץ ישראל ורבבי מה חבשי. וקאלו מה עאדשי תצללי. וקאלו אטלע פוק הטלעה ושוף ארץ ישראל מן גאדי. ווצצי יהושע וקוויהו. עלא כאטר הווא אלי חידכל ישראל לארץ ישראל. וקאללנה משה רבינו אלי הווא זאבלנה התורה משמים. אלי מכתוב פיהה לחכמה לכל. והייא אלי נזמו נתפכרו ביהה. וקאללנה אלי רבבי כתב התורה עלא זוז לוחות חזר. וקאללנה אלי חיזי נהאר וחנעבדו לעבודה זרה ורבבי חיעאקבנה. ווקתלי נרזעו בתשובה רבבי חיסאמחנה וחירזענה כיף מה כננה. וקת למשיח אלי נשאללה יזי בקרוב. וקאללנה אלי אחנאן סמאענה וקתלי רבבי עטאנה התורה. זוז הדברות לאוולין. וקלנה למשה מה נזמושי נסמעו אכתר וטלבנה מן משה רבינו. באש הווא יתצנט ענד רבבי ויקוללנה. ווצאנה משה רבינו באש נסמעו ונעמלו אלי מכתוב פתורה. אלי וקתהה רבבי יוולי יחבנה ויעטינה לכיר לכל. אלי הדניה מה תכלקת כאן עלא כאטר. באש אחנאן עם ישראל נתבתו התורה.

פי אוול לפרשה מתאע הזמעה האדי. משה רבינו קאללנה אלי צללה לרבבי באש ידכל לארץ ישראל.  הוני ואחד ינשד השנווה חב יעלמנה משה רבינו אלי קאללנה אלי צלה 515 צלה ומה קבלשי מנו רבבי. חאזה אוכרה משה רבינו קאללנה ויתעבר ד' בי למענכם. מאענאהה עלא כאטרכם. ונשופו פי פרשת דברים קאל בגללכם. מאענאהה בשבתכם. מאענאהה אנתון אלי שבבתולי. עלאש בדל הוני. חאזה אוכרה האש מאענאהה ויתעבר. עלאש מה קאלשי ויחר האו נוע אוכר. אלי האדי הייא למררה לואחידה אלי התגשיש לקינה בלשון ויתעבר.

לאכן מערוף אלי קאלו לחז''ל. אלי יסבב לצאחבו באש יעמל הדנוב מה יעאוונוהושי מן השמים באש ירזע בתשובה. מוש מאענאהה התשובה מתאעהו מה תתקבלשי. כאנשי מה יעאוונוהושי באש יעמל תשובה. ואידה כאן עמל תשובה תתקבל. עלאש מה יעוונוהושי. עלא כאטר מוש מעקול באש אלי עמל לעבירה פי גהנם ואלי סבבלו פי גן עדן. ואחנאן נשופו פי פרשת דברים משה רבינו קאללנה אלי

וקתלי זאו ישראל וקאלולו נחבו נבעתו מרגלים קאל וייטב הדבר בעיני ובעתהם. מאענאהה אלי משה רבינו הווא אלי סבב באש ישראל מה דכלושי לישראל. ובהאדה הווא תעאקב אלי מה דכלשי לישראל. ובהאדה פי פרשת דברים קאל בגללכם. מאענאהה בסבתכם. אלי אנתון מה חדכלושי לישראל חתה האנה מה דכלתשי. ומערוף אלי לחאזה אלי מה דכלשי עליהה משה רבינו לישראל הייא מי מריבה. אלי רבבי קאלו תכלם מעה הסלע והווא צ'רבו. ורבבי קאל אלי מה עמלתושי קדוש ד'. ולאכן אחנאן נשופו אידה כאן ואחד יצ'רב הסלע האו ידוי מעאהו באש יכרז למה כלהה חאזה מעזבה. וקדוש ד' מוזוד. ועלאש יתעאקב משה רבינו לעקובה האדי לכל. ולאכן כיף מה קלנה אידה כאן ישראל אלי משה רבינו בבעית למרגלים סבבלהם מה דכלושי לישראל. חתה הווא מה ידכלשי. ולאכן כיף מה קלנה אלי אידה כאן ואחד רזע חתה ואלו אלי מן השמים מה יעאוונוהושי יקבלו בתשובה. ולאכן משה רבינו חתה ואלו אלי סתערף בלגלטה מתאעהו וצלה 515 צלה מה דכלשי עלאש. ולאכן לחז''ל קאלו ברשה טעמים עלאש משה רבינו מה זכאשי באש ידכל לישראל. מנהם באש יווקף השטן אלי הווא פי בעל פעור וקתלי יקטרג אלי הווא נדפן קבאלתו. ובאש מה יבנישי בית המקדש. וברשה טעמים אוכרין. ובהאדה משה רבינו קאללנה הוני אלי רבבי ויתעבר. מלשון עבירה. אלי חשבלי חכאיית מי מריבה לעבירה כבירה יאסר מתאע חלול ד'. למענכם. עלא כאטרכם. אלי האנה מה חנדכלשי לישראל עלא כאטרכם מן הטעמים אלי קאלוהם לחז''ל. וקאללנה אלי הווא צלה 515 צלה ורבבי קאלו אל תוסף דבר אלי. אלי קאלו לחז''ל. אידה כאן זאד צלה אוכרה כאן ידכל. באש יקוללנה חתה ואלו ואחד סבב לצאחבו באש יעמל עבירה. מה נקולושי מה תתקבלשי התשובה בלכאמל. נשופו אלי משה רבינו מן קדאש מן טעמים וזיד אלי כלה ישראל מה ידכלושי לישראל כאן חתתקבל צלאתו. יאלוכאן מוש אלי רבבי קאלו אל תוסף דבר אלי והווא חב יעמל כיף רבבי.

אכואני לעזאז. אלי יסבב צאחבו באש יעמל הדנוב הייא חאזה קוייה יאסר וילזמנה קווה כבירה יאסר באש נזמו נמנעו מן הדנוב האדאך. מתלן לעבד אלי יקעד ידוי מעה צאחבו פצלה יסתממה אלי קאעד יכלליה צאחבו באש ידוי פצלה ומה יכליהושי יצללי. האו אידה כאן ואחד קאעד יקרא ויזי צאחבו ידוי מעה האו פי וצט לקראייה יקעד ידוי יסתממה קאעד יסבב פי בטול תורה מתאע צאחבו. והאדון חאזאת אלי לעבד מה יפיקשי ביהם יקול האש פיהה כאן דוית כלמה. לאכן לכלמה האדיך צ'ייעת מן צאחבו כלמה תורה. ובלאכץ לעבד אלי ילקא ואחד מאשי יקרא האו יצללי והווא יסבבלו באש מה יקראשי האו מה יצלישי בלכאמל. אלי לעבירה תוולי קוייה יאסר. ולמושכלה אלי מה קאעדינשי נפיקו בלגלטה מתאענה. אלי לעבד אלי יערף רוחו אלי הווא גאלט חתה ואלו אלי תווה מאשי פלגלאט מתאעהו יזי נהאר ויקול יזי. כיף מה קאלו לחז''ל. עשה עבירה ושנה בה נעשית לו כהתיר. מאענאהה אלי יעמל עבירה ויעאוודהה תוולילו כיף לחלאל. מה קאלושי תוולילו חלאל. כאנשי כיף לחלאל. אלי ואחד וקתלי יעמל עבירה מררה לאוולה יחס רוחו מקלק. ולאכן אידה כאן עאוודהה מה עאדשי יתקלק וקתלי יעמלהה. ולאכן קאעד יערף רוחו אלי הווא קאעד יעמל עבירה. ולאכן אלי מה יפיקשי בלעבירה אלי קאעד יעמלהה ויתביינלו אלי האדוך כלהם

מצוות והווא כאמל ומה נאקצו שיי. הוני למושכלה. אלי מה עאדשי ירזע בתשובה עלא לעבירות מתאעהו. וחתה יזי האשכון יקולו אלי אנתין עמלת עבירה יתפיסך עליה ויקולו אנתין מה תערף שיי אלי האדיך מצוה כבירה יאסר. כיף מה קאל שלמה המלך ע''ה. ראיתי איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו. מאענאהה אלי יקול בעקלו חתה ואלו גאלט יתביינלו אלי הווא צחיח ומה יתראזאעשי. ולאכן הזאהל אלי יערף רוחו אלי הווא זאהל. וקתלי יקולולו גאלט. חתה ואלו מה יפהם כיפאש ילזמו יתצרף כאן מה יפאהמו 100 מררה. פלאכר וקתלי יפהם יתצאווב. וחתה אחנאן אידה כאן מה נפיקושי בלגלאט מתאענה. מה נזמושי נצאוובוהם. והאדאך עלאש לחז''ל וצאוונה יאסר באש נקראו פי ספרי מוסר. באש נפיקו בלגלאט מתאענה. ונזיבו הוני מעשה אלי יחכיה למעשה האדה קאל. אלי הווא עבד מנצ'ם יאסר. ודימה יהרב מן למאשאכל. ובלאכץ מעה מס הכנסה. אלי יערף אידה כאן יטיח פי ידהם מאענאהה פלס. ובהאדה כאן מנצ'ם יאסר ויכלץ לבאדינתה פי וקתהה באש יהרב מן וזע הראס מתאעהה. מררה זמאעת למס הכנסה בעתולו. וקתלי שאף הזואב קעד לילה כאמלה מה נעששי ויכמם. וקד מה חאוול באש ישלי וינעש שיי. פצבאח משאלום וידו עלא קלבו. קבלו מליח וכלאוו יסתננה שוייה ומן באעד קאלולו אלי הדוסי מתאעהו מוש חאצ'ר בארה אכדם עלא רוחך עלאש נעטלוך וגדוה איזה תווה תלקא הדוסי חאצ'ר. רווח. הלילה התאנייה תעדתלו אכתר מן לאוולה. וחתה פנהאר התאני כיף כיף קאלולו ארזע גדוה. זמעה כאמלה מאשי זאיי פצבאח ימשי יקולולו ארזע גדוה. וחס רוחו אלי נקץ פלמיזאן עשרה קילו. פלאכר תקווה עלא רוחו וקאלום נחב נקאבל למשהול. קרבלו ואחד וקאלו באקי מה פהמתשי. ראך מה כלצתשי לבאדינתה השנה. ואחנאן קדרנאך ומה חבינאשי נקולולך חתה שיי עלא כאטר חלינה הדוסי מתאעך ולקינאך 25 שנה כדמה נצ'יף. חבינה באש תפיק ברוחך. ולאכן אנתין מה חביתשי תפהם. קאלום כלצת. קאלולו זיב התוציל. קאלום ענד מנהל חשבונות. קאלולו זיבו ענדו. כלמו מן חדאהם גאדי וקאלו תעמל מזייה בעתלי התווציל מתאע לבאדינתה. קאלו סאמחני ראו תלתהית ונשית מה כלצתלכשי. הוני טאח פוק לכרסי נפץ דאייך. זאבולו שרבה מה. וקאלולו מה תכאפשי לחכאייה לכל כטייה כפיפה. ולאכן רד באלך תעאוודהה. רואח משה טול למנהל חשבונות כדה השיך מתאעהו ולוראק ומשה כלץ ואחדו. ומשה שכה בלמנהל חשבונות לבית דין. קאלום ילזמו הווא יכלץ לכטייה. חאזה אוכרה ילזמו יכלצלו אלי הווא ינזם יגלט מררה אוכרה וכאנו יסאמחו מאדאם לגלטה לאוולה ותווה כאן יגלט מה עאדשי יסאמחו. ואלי אכתר. אלי בסבתו זמעה כאמלה עאש פי זאחים. אלי מה כאנשי יערף השנווה דנבו. אידה כאן יערף השנווה דנבו ואלי הווא מה כלצשי כאן ירתאח. ולאכן מאדאם מה יערפשי לגלטה מתאעהו. מה יערפשי האש יצלח. האש חכם לבית דין מה קאלשי. ולאכן הוני יביין אלי מה יערפשי גלטתו אקווה ביאסר מלי יערף כלטתו. אלי וקתלי יערפהה ינזם יצלחהה. חתה ואלו אידה כאן תקווה עליה ליצר הרע תווה. ינזם יזי נהאר והווא יתקווה עלא ליצר הרע. לאכן אלי מה יערפשי גלטתו מה ענדו מה יצלח. ויקעד הווא ולעבירות מתאעו. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.

בס''ד     מוסר בלערבי פרשת דברים      

פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת דברים. פיהה 2 מצוות לא תעשה.1] באש מה נחטושי דיין אלי מושי באהי. מאענאהה ענדו פלוס האו מעארף האו חכם פי באעץ' חכמות אוכרין. ילזמנה נכטרו דיין אלי יערף התורה 2] הדיין מה יכאפשי מן בעל הדין. וכל וקת אלי מאזאל מה יערפשי לחק מעה האשכון ינזם יקול מה נחבשי נחכם. לאכן אידה כאן ערף לחק מעה האשכון חראם מה יקולשי עלא כאטר יכאף מלוכר.

פי אוול לפרשה מתאע הזמעה האדי. לפסוק קאל אלה הדברים. הרש''י ז''ל פסר פי פרשת משפטים עלא ואלה המשפטים. וקתלי לפסוק יקול אלה. מאענאהה פוסל לכלאם לאוול. ווקתלי יקול ואלה בלו''ואו'' חיזיד עלא לכלאם לאוול. והשנווה חיקוללנה. כיף מה לאוולין מן סיני חתה האדו מן סיני. והוני לפסוק קאל אלה הדברים מן גיר ''ואו'' ואחד ינשד. השנווה אלי פוסל הוני. כאן עלא למצוות אלי קאלום משה רבינו ינדרה הומאן מוש מן סיני?

לאכן מערוף אלי פסרו לחז''ל עלא לפסוק הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. אלי לעבד ילזמו ירץ' עלא צאחבו. ולאכן ילזמו ירץ' באלו באש מה יחזמושי האו יכליה ירץ' לפעל מתלן ישב האו יצ'רב. וכיף מה קאלו לחז''ל. אלי לעבד חראם יצ'רב ולדו לכביר באש מה ירצ'שי לפעל ויוולי יעמל דנוב אוכר. וחתה לאב אלי יכליה ולדו ירץ' לפעל. חתה הווא קאעד יתזאווז עלא לפני עור לא תתן מכשול. והאדה הווא אלי קאעד יקול לפסוק ולא תשא עליו חטא. מאענאהה תרץ' עליה בטריקה אלי מה תכליהושי יעמל דנוב. ועלאש תלז לפסוק באש יווצ'חלי לחאזה האדי. אלי אחנאן ענדנה הדין. אתי עשה ודחי לא תעשה. מאענאהה ואחד קדאמו באש יעמל מצות עשה ווקתלי חיעמלהה חיתזאווז עלא לא תעשה. יעמל מצות עשה חתה ואלו אלי חיתזאווז עלא לא תעשה [ ולכלל האדה פי קראייה כבירה ובהאדה חתה חד מה יעמל שיי מן ראסו כאנשי וקתלי תזי חאזה לידו ימשי ינשד הרבי] וחתה ואלו אלי קאלו לחז''ל אלי וקתאש תמה לכלל האדה כאנשי וקתלי פי נפש לוקת אלי חיעמל עשה חיתזאווז עלא לא תעשה. כיף למילה פצרעת ותכלת פלכלאים. חתה הוני פי נפש לוקת אלי חיעמל מצות עשה מתאע הוכיח תוכיח חיתזאווז עלא לפני עור לא תתן מכשול. כננה נקולו אתי עשה ודחי לא תעשה. ובהאדה לפסוק וצ'חלנה הוני אלי למצוה האדי יוצאת מן הכלל. ואידה כאן ואחד ישוף אלי וקתלי חירץ' עלא צאחבו חיתזאווז עלא לא תעשה מה ירצ'שי.

ופלפרשה מתאע הזמעה אלי פאתת. פי פרשת מטות. שפנה אלי משה רבינו וקתלי זאוו בני גד ובני ראובן יחבו יאכדו באייהם פי ארץ ישראל אקבל לירדן. לאם עליהם משה רבינו וקאלום תרבות אנשים חטאים. ומה כללה מה קאלום. ובהאדה הוני וקתלי חיוכיח עם ישראל. חתה ואלו אלי הומאן כלאם קאסח שוייה. כיף מה מערוף אלי כלמת דברים האו וידבר כלאם קאצח. מה יסתמאשי קבאלת אלי קאלו לבני גד ולבני ראובן. ובהאדה הוני קאל אלה הדברים. אלי לכלאם אלי קאלו לבני גד ולבני ראובן פסל אותו. ולהוכחה ילזמהה תוולי כיף מה חיקולהה תווה. אלי הוכיח אותם ברמז. ומן גיר מה חשמהם. והאדאך עלאש אלה מן גיר ''ואו''

אכואני לעזאז. מצות הוכיח תוכיח הייא מן למצוות לחמורות. אלי לעבד מה ינזמשי יקול האש דכלני פיהם ומה נרצ'שי עליהם ועלאש למאשאכל אלי נעמלהה לרוחי. כל עבד מלזום עליה באש ירץ' עלא צאחבו וקתלי ילקאהו גאלט. כיף מה קאלו לחז''ל. אלי וקת חרבן בית ראשון רבבי וצא עלא למשחית באש יקתל הרשעים. זאת מדת הדין וקאלת לרבבי וצדיקים? קאללהה מה יתעאקבושי. קאלתלו עלאש? קאללהה עלא כאטר צדיקים. קאלתלו כאנו חקהם ירצ'ו עליהם והומאן מה רצ'ושי עליהם. קאללהה האנה נערף אלי מה כאנושי חישמעו כלאמהם. קאלתלו אידה כאן אנתין תערף הומאן מנין חיערפו. פי וקתהה רבבי קאל ללמשחית ובמקדשי תחלו. מאענאהה תבדאו בצדיקים עלא כאטר מה רצ'ושי. ומעה זמיע האדה קאלולנה לחז''ל. אלי ואחד וקתלי ירץ' ילזמו יסתחפץ' יאסר באש

 מה ימששי צאחבו ומה יחשמושי. אלי וקתהה תוולי עבירה אכתר מנהה מצוה. ובלאכץ אידה כאן ירץ' עלא כאטר יחב יוורי ללעבאד קדאש הווא נאס מלאח וקדאש הווא יעמל לכיר מעה לעבאד וקאעד ינצח פיהם. ולחז''ל וצאוו אכתר ללאבאת ורביין אלי הזגאר דימה בחדאהם. באש יערפו כיפאש ירצ'ו עליהם. אלי הזגיר חשאש וממכן כלמה צ'ייעו. צחיח הרבי ולאב ילזמהם ירביו זגארהם. ולאכן תממה ברשה טרק. כיף מה קאלו פלגמרה אלי וקתלי ואחד יצ'רב ולדו האו התלמיד מתאעו ילזמו יצ'רבו בחאזה מה תוזאעשי יאסר. ומה יצ'רבושי וקתלי הווא מגשש באש יברד פיה גששו. כאנשי יברד שוייה ומן באעד יצ'רבו צ'רב כפיף אלי הזגיר יחס בלגטה מתאעו ומה עאדשי ירזעלהה. ונזיבו הוני מעשה אלי חכאת למעשה האדה תכדם מורה. מערסה בראזל מן למרכאנתייה מתאע לבלאד. זגארהה כלהם כאייפין רבבי ונזחו פי קראייתהם פלישיבה. ובוהם צאוובלהם כדמאת באש ינזמו יקראו ויעישו מרתאחין. והייא כאנת פרחאנה ומתהנייה. ולאכן אקבל ארבעה שנין תקריב בדא שלום בית ינקץ מן הדאר. וולאת הייא וראזלהה יכמלו כצומה יתכאצמו מררה אוכרה. כל יום תלאת ארבעה כצאמאת. ולכצומאת לכל עלא חאזאת פארגה. אלי קבל חתה פי חאזאת אקוה מן איכה ביאסר מה כאנושי יתכאצמו. בלעכס כאנו יסעדו בעצ'הם. ווקתלי ואחד מנהם יגלט לוכר יצלחלו בחתיראם כביר יאסר. בדאו ינשדו בעצ'הם עלאש ולאו איכה. כל ואחד יקול ללוכר מה כנאשי איכה. ומה נערפשי עלאש ולא לכצאם. ועלאש קאעד נכאצם. הראזל משה לרבי מתאעהו. נשדו ברשה נשדאת עלא כדמתו ועלא למועאמלאת מתאעהו מעה הנאס. קאלו האנה מה נקאבל כאן לכדאמה לכבאר אלי ענדי אלי הומאן תלאתה ופי ידהם לכדמה לכל. ומלי בדית נכדם דכלתהם מעאייה. ולבאקי לכדאמה מה נקאבלומשי זמלה. וחתה הנאס אלי נכדם מעאהם קליל וין נקאבל  ואחד מנהם. אלי האנה נכטט ללכדמה ולכדאמה לכבאר מתאעהו ינפדו. קאלו עזב. באלכשי תמה ואחד מן לכדאמה מגשש עליך. קאלו האנה מה עמלת מעאהם כאן זמיע למליח. והאו תווה נכלמהם יזיו הוני ונשדהם אנתין ברוחך. בעתלום והווא כרז. ובאעד מה רווחו מן ענד הרבי דכלו. קאלו צחיח לכל ישכרו פיך. וחתה ואלו אלי ערפו אלי הנשאייד האדון פי מצלאחתך אידה כאן יטלע ואחד מנהם מגשש עליך פי חאזה. לאכן הומאן שדו צחיח אלי מה עמלת מעאהם כאן זמיע למליח. תלפת הרבי ללעשיר וקאלו ומרתך האש תכדם. קאלו מורה. קאלו בעתהאלי. זאת לרבי קאללהה שוף יא בנתי. מורה לאזם תגלט מעה התלאמדה מתאעהה. ומראת תזי גלטה אלי תמש התלמידה. ובהאדה ילזמך תבתי מעה התלמידאת אלי קריתהום לכל תמאש האשכון מגשש עליך לתווה. ומן סירתו הווא הרב שלום בית מן הדאר מתאעך. קאלתלו נשוף פלארבעה שנין האדון. קאללהה לא מלי וליתי מורה. מה תערפשי השנווה הסבב אלי וצלך לאיכה. קאלתלו 25 שנה והאנה נקררי. תעדאו עלא ידיה אכתר מן 500 תלמידה. וין חנלקאהם. קאללהה שופי חל אידה כאן תחבבי תתהנאי פי דארך האדה האש נזם נקולך. חכאת לראזלהה האש קאללהה הרבי. קאללהה שאהל. זיבי מן לארשיף מתאע לכתה אסם התלמידאת אלי קריתיהם ותפאציל אלי מכתובה ענדכם. והאנה תווה נבעת האשכון ינשדלי עליהם. ווקתלי נלקאווהם לכל נעמלולהם חפלה ונחכיו מעאהם. ועמלו איכאך. והווא עשיר כביר. כרה זמאעה אלי האדי הייא כדמתהם. ופי זמעתין זאבולו וין יסכנו ונומרואת התליפון מתאעהם. האש עמל לעשיר. עמל חפלה פי אולם מערוף יאסר. ובעתו סתאדאנאת לתלמידאת לכל אלי תווה כלהם כברו וכתרתהם מערסין ובזגארהם. וזאדת למורה כלמתהם בתליפון. ואכדת עליהם באש יזיו פתאריך האדאך. וחטת האשכון פלבאב אלי ידכל יקייד אסמו באש תערף זאוו לכל האו לא. ווקתלי תלמו לכל פי וצט לחפלה. למורה קאמת וקאלתלהם אלי הייא ענדהה מושכלה והרבי קאללהה אלי הייא ממכן תמה תלמידה מן התלמידאת מתאעהה מסתכאייד מנהה. ובהאדה תטלב מנהם הסמאח. ואלי מה תחבשי תסאמחהה מאדאביהה תחכיה מעאהה. לכל קאלולהה

 מוש מסתכאיידין מנך אלי אנתין כנתי מורה מליחה יאסר. וזיד האו נקולולך סמאח. פרחת יאסר. ובאעד מה כמלו לחפלה כדאת זמאם התקייד ולקאת אלי התלמידאת לכל זאו. כאנשי ואחדה מה זאתשי. כממת גדוה נמשילהה. משאתלהה. ווקתלי דקת עלא דארהה וכרזתלהה קבלתהה בברודה. ומה קאלתלהאשי דכלי. הייא דכלת וחדהה וקעדו פצאלה. וחתה חאזה שרב האו מאכלה מה זאבתלאשי. פי וקתהה פהמת למורה אלי האדי הייא התלמידה אלי תלווז עליהה. קאלתלהה האשביך מה זיתישי ללחפלה. קאלתלהה כאן ענדי מה נעמל מה נזמתשי נזי. קאלתלהה שופי. האנה מורה 25 שנה. ובכל שהולה נזם נפהם מלסתקבאל מתאעך אלי אנתין מגששה עלייה. נחבך תקולילי עלאש מגששה עלייה. קאלתלהה לא מוש מגששה. שדת פיהה צחיח וקאלתלהה אלי הייא מה עמלת לחפלה האדי לכל כאן עלא כאטרהה. חכיילי באש נזם נטלב מנך סמאח. קאלתלהה אנתין חטמתיני זמלה. אלי הייא כאנת מן לאוולאת מתאע לכתה. וכל כתה אלי תקרא פיהה למורות לכל פרחאנין ביהה. חתה אלי דכלת ענדהה. הייא מה כאנתשי תפהם פיסע השיעורים. ולאכן כאנת מגראמה יאסר בקראייתהה. וכאנת וקתלי למורה תפסר השיעור תכתב האש קעדה תקול למורה באש וקתלי תרווח תבת האש קאלת למורה חתה אלי תפהם השיעור מליח. והאדה כלאהה דימה תאכד נוואמר מלאח. ולאכן וקתלי דכלת ענדהה לקאתהה תכתב. עאקבתהה. וקאלתלהה וקתלי למורה תעטיה שיעור ילזם התלמידאת לכל יתצנטו ומה יכתבושי. ולאכן הייא האדיך הטריקה לואחידה אלי כאנת תנזם באש תקרא ביהה. וחתה ואלו אלי מראת כאנת תכתב בתכבייה לאכן מה כאנתשי תנזם תכתב מליח. ודובלת עאמין. לקאת רוחהה כבירה ולכיף מתאע לקראייה ופאלהה שלמת קראייה וכרזת תכדם. למושכלה מוש הוני. כאנשי למושכלה הייא אלי למורה האדי כלאתלהה פכרה כאייבה עלא למורים ולמורות. ותווה ארבעה שנין מלי בדאו יזיווהה שידוכין. ולאכן אלי קאבלתהם לכל טלעו מורים. ומן למוקאבלה לאוולה וקתלי יקוללהה אלי יכדם מורה תבטל מנו. חתה ואלו אלי פלאוול יביין אלי הווא אנסאן באהי. ולאכן הייא פי פכרתהה מורה לא. ותווה שהר תקדמלהה ואחד מוש מורה. ופרחת ביה ותקריב תפאהמו ועזבתו ועזבהה. מאזאל כאנשי באש יתקאבלו מעה לואלדין. ולמושכלה אלי זאת הוני אלי טלע הראזל האדה הווא ולדהה. סלמת פיה. תיהייא למושכלה מתאעהה למורה האדי חתאכד ולדהה. הוני למורה קאמת תבכי. קאלתלהה צ'למתיני. האנה כנת נכמם עלא מצלאחתך. ווקתלי שפת הסנאסה מתאעך האדי חבית נחיהלך ונכליך תצנטי השיעור מליח ותפאהמי. קאלתלהה כאן ילזמך תפיקי וקתלי תלקאייני מלי כנת מן התלמידאת למלאח רזעת מן לאכראנייאת. תקרבתלהה למורה וקאלתלהה מה תכמישי אלי האנה דונייה. האנה באהייה יאסר. ובארי נשדי עלייה התלמידאת אלי קראו ענד לכל. האנה מוש מצטחקה לשהרייה אלי יעטיווהאלי. האנה ראזלי מרכאנתי יאסר. האנה נקררי עלא כאטר נחב התלמידאת מתאעי. ממכן גלט מעאך. ולאכן גלטה מעה תלמידה ואחדה פי 500 תלמידה תנזם תתסאמח. והאני זיתך הוני באש נטלב מנך הסמאח. קאלתלהה עלא כאטר ולדך קאלתלהה לא. האו האש צאר בצ'בץ'. וחכאתלהה כל שיי. ותווה זית פלאוול נטלב מנך חאזה ואחדה. תווה חנטלב מנך חאזתין. באש תסאמחיני ותזוריני פצ'אר. ומן באעד נזיו האנה וולדי וראזלי נזורוכום פדאר באש נכטבך לולדי. אלי ולדי חכאלי עלא לכרוז מעאך. והאנה מה כנתשי נערף האשכון. וסתעזב השנווה אלי בדלך. אלי כנתו מתפהמין יאסר. ותקריב תפאמתו עלא כל שיי. ומן באעד פי מררה ואחדה תקלבתי עליה וקלתילו לא. קאלתלהה כלייני נכמם. קאלתלהה לא איזאיי נמשיו לרבי והווא יחכיה מעאך. ווקתלי סמע הרבי לחכאייה. קאללהה ילזמך תסאמחיהה. אלי עלא כאטר שלום בית רבבי רצ'ה באש יפסכולו אסמו בלמה. חתווליי כיר מן רבבי ח''ו. וסאמחתהה. ובאעד זמעה תמת לכוטובה. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.

נגיחה בזונגל                                                                                                                                         אבי גולן היה מושבניק חילוני טיפוסי. הוא גדל כילד טוב, כפרי וירוק במרחבי המושב האמיד, ששדות תבואה ופרדסי הדרים השתרעו סביבו, והפינוק והשפע היו לחם חוקו הדק היטב, היטב הדק. כפית השמנת העשויה זהב האכילה אותו רק מתוק וטעים. אבי ומושיקו היו שני בני תפנוקים שנולדו שנה אחר שנה להורים משכילים, שעשו עסקים גם מעבר למשק המשגשג, שבמרכזו ניצבה בריכת דגי נוי יחודית ששווקו, לכל דורש, במחיר לא שווה לכל נפש.
''דגי גולן'' היתה פירמה עולמית שנהנתה מביקושים עצומים בעיקר בחגאות של תושבי ארה''ב ואירופה. הללו משום מה, נהנו לקנות דגים צבעוניים כמתנת חגא. ''דגי גולן'' היו משייטים להם במליוני אקווריומים ברחבי העולם, מה שגרם לשייט בלתי מוגבל של דולרים ויורו ומארקים בחשבון הבנק הבלתי מוגבל של המשפחה.
אבי, הבכור, היה כבר בן 23, שנתיים אחרי שרות צבאי, משועמם עד שורשי שערותיו. לא היה אתר בארץ שהוא לא פקד. הוא היה חולה טיולים אובססיבי, צמוד למפות ולמצפנים ומנווט את עצמו בין ואדיות וערוצים עמוקים, לבין מסלולי הרים בצפון ולמכתשים בדרום. לא היתה פינה שהוא לא הכיר, והרבה חברות תיירות ביקשו ממנו את שרותיו. אבי גולן דחה באדיבות בקשות אלה, למרות שציוני המעבר שלו בקורס מדריכי הטיולים היו מעולים ביותר, ואת הקורס הוא סיים תוך שלושה חודשים בלבד.
בער בו החיידק הכל כך מוכר אצל צעירים ישראליים – חו''ל. טיול מקצועי, יסודי באתרים שעין לא שזפתם באסיה, או אפריקה, או אולי דרום אמריקה. ההורים קצת הביעו דאגה מן הרעיון, אבל אבי גולן ידע לסכל את הדאגות בחביבות ונעימות אופייניים.
לבסוף החליטו האחים גולן על מסע לתוככי הג'ונגל האפריקני. ההחלטה נבעה לאחר הרבה שיחות עם מטיילים מקצועיים ויועצי טיולים מכל העולם. הם היו בטוחים שזה המסע של חייהם.
אל תשאלו איך ולמה, אבל יומיים לפני הטיסה לאפריקה, נפגש אבי לערב חביב עם כמה חבריו מתקופת הצבא כדי להעביר חוויות. גם יוסי פלח מדרום ת''א הטבח של האוגדה נכח בפגישה. אבל זה כבר לא היה אותו יוסי, זקן קצוץ עיטר את לחייו, וכיפה סרוגה לבנה וענקית והמלים ''נ, נח, נחמ, נחמן'', רקומות בכחול בשני צדדיה.
בשלב מסויים גלשה השיחה לעסוק בפרושה המאגי המיסטי של הכתובת על כיפתו של יוסי, ומיד אחר כך כמנהג בעלי בתים לא חשובים, התחילו לדבר על ''שטיפת המוח שעושים החרדים והרבנים לתמימים הללו, שחוזרים בתשובה''.
יוסי פלח היה לבד במערכה הזו, מול ששה חברים חילוניים. ביניהם יגאל מכפר שמריהו, ברוך מרמת-גן, איציק הקיבוצניק, ומשה הדייג מעכו. האמת היא שהרבה תחמושת להשיב להם לא היתה לו. בסך הכל הוא חוזר בתשובה חצי שנה, כן הוא אומנם הספיק לחגוג את ראש השנה באוּמן סביב ציון הצדיק, ולקרוא את ''תיקון הכללי'' אותם 10 קפיטל תהילים שמחוללים נפלאות, אבל ידיעותיו בתורה ובמצוות היו קלושות למדי.
בשלב מסויים של השיחה שמעו את אבי גולן אומר מילים קשות, בוטות, כלפי שמיא וכלפי הצדיקים והרבנים, מילים שהנייר לא סובלן. יוסי פלח הרגיש שהוא מאבד עשתונותיו ועלול להגיב בצורה לא הולמת, הוא הרים את מכשיר הפלאפון שלו מעל השולחן, ונפרד מחבריו.
''שהקב''ה יסלח לך, אדון גולן'', אמר יוסי פלח ''והלוואי, הלוואי שתזכה לחזור בתשובה''.
''אני נוסע לאפריקה יוסי, מחרתיים'' הגיב אבי גולן ''ושם באפריקה רק... יכולה להחזיר אותי בתשובה...'' וכולם פרצו בצחוק רועם. יוסי פלח לא הספיק לשמוע מה או מי בדיוק יכולים להחזיר את גולן המושבניק בתשובה אי שם באפריקה, אבל היה לו ברור שתגובת חברו הטוב, מצחיקה נורא, עד דמעות. אבל הוא כבר לא היה שם. הוא לא יכול לסבול את האקלים הזה...
אבי ומושיקו גולן נחתו באפריקה עם הרבה מפות, מצפנים, כסף וכרטיס אשראי, ומצויידים במוטיבציה מגביהת שחקים לכבוש את הג'ונגל, ובעיקר אתרים שכוחים שהציוויליזציה עדיין לא השיקה אותה.
שלושה חודשים מסיביים ורוויי הרפתקאות מסמרות שיער חלפו עליהם ביערות-העד והם תעדו הכל במצלמותיהם. החל מעדרי פילים דוהרים, קרבות קיום בין אריות לצבאים, וכלה בציפורים נדירות בעמקים מרהיבי עין. הם התחככו יפה מאד עם שבטים פראיים שלפעמים חשדו בהם, אבל מהר מאד הם נשאו חן בעיני ראשיהם שבמקום לבשל אותם בסיר ענק, העניקו להם קשת וחיצים במתנה ושלחום לחופשי.
עד היום המר והנמהר ההוא. האחים גולן החליטו לחזור לארץ, אך בטרם זאת, הם תיכננו טיול ממונע על אופנועים לאתר פראי באחד הג'ונגלים היותר מוכרים. האופנועים צויידו היטב בדלק, במזון ומיד בהנץ החמה הם הניעו את האופנועים ופתחו בדהרה לכיוון היער. הסקרנות גברה עליהם והם החליטו לסטות לשביל כורכר צדדי, אבי לחץ על הדוושה, לכיוון עיקול הדרך, ואי מפה אי משם, יצאה מן המעבה ג'ירפה ענקית ודהרה למולו, הוא נכנס להלם וחרדה. הוא פנה ימינה, היא סטתה שמאלה. הוא משך שמאלה, היא חתכה ימינה, שועטת למולו בדווקא כמו מתעקשת להתנגש בו. הוא לחץ בעוצמה על הבלמים, אך מאוחר מדי. האופנוע נכנס בגוף הג'ירפה וראשו נטרק בראשה. איזה בום!
מושיקו שדהר לפניו היפנה ראשו לאחור וראה את האסון, אחיו היה שרוע על הארץ מפרכס בתוך שלולית דם והג'ירפה אף היא שכובה מיוסרת ונאנקת. איך מזעיקים לכאן עזרה? חרד מושיקו. הוא ניסה להנשים את אחיו, שמצחו כמעט הגיע לעורפו, אך טבע בדמו. הוא הצליח בעזרת תחבושות לחסום פצעים מדממים, עלה לאופנוע וחזר לכביש המרכזי, שם הבחין באוטובוס תיירים מקרטע. הוא עצר אותו, וביקש מן הנהג הכושי לאסוף את אחיו לביה''ח.
הכושי היה אדיש. ''האוטובוס מלא תיירים'' ענה באנגלית עילגת ''אני לא יכול להפסיק את הטיול''. מושיקו זעק ''אבל אחי עלול למות, כמה כסף לשלם לך בשביל זה?''
הנהג הכושי דווקא גילה עניין ו- 1,500 דולר מרשרשים שיכנעו אותו לבקש את סליחת התיירים, תוך הבטחה שיפצה אותם. הוא נכנס עם האוטובוס לשביל הצדדי, ויחד עם מושיקו העלו את אבי לאוטובוס.
בבית החולים הקטן בעיירה האפריקנית הצליחו לייצב את מצבו של אבי, אך הוא היה בחוסר הכרה מוחלט. ראשו היה מעוך וכתות בצורה מחרידה.
הקונסול הישראלי הצליח להעביר בעזרת אמבולנס את אבי גולן לעיר הבירה ומשם בטיסה עם ליווי רפואי למרכז רפואי גדול בארץ.
במשך שלושה חודשים היה אבי גולן בחוסר הכרה. גולגלתו היתה מרוסקת מצידה הימני ואובחנה פגיעה חריפה באזור חשוב במוח. ''רק נס יחזיר אותו להכרה'' אמר פרופ' גולדשטיין להוריו הבוכיים.
רופאים וניסים לא הולכים יד ביד. אחרי שלושה חודשים אבי פקח עיניים מבינות, אבל פיו היה חתום. הוא לא יכול היה להוציא הגה מפיו. רק אחרי חצי שנה נפלטו ההברות הראשונות ''אבא, אמא''. כמו תינוק בן יומו.
באותן שעות ארוכות של שתיקה בעל כורחו, הוא חשב על עצמו, על חייו, על תכלית חייו, על מי ברא את העולם, ואיך ברא, ולמה ברא, ומדוע התאונה הזו נכפתה עליו, ולמה הוא שותק ולא יכול לפלוט מילה מפיו. מי משתיק אותי??? הדממה הפנימית חוללה בו זעזוע וטלטלה.
והשאלות ביקשו והתחננו לתשובות. במחלקת השיקום הוא הבחין בספר תנ''ך והתחיל לדפדף. דף אחרי דף. בוהה, מנסה להבין, מנסה למלא בורות נשברים.
''בראשית ברא...'' מענין חשב לעצמו, יש מי שברא את הארץ, השמים, הצמחים, החיות והאדם, ויש סדר ותיכנון לכל מהלך הבריאה, וכנראה הוא גם ברא אותי... אז מה הוא רוצה ממני? מה פתאום הוא שלח אותי להתנגש עם ג'ירפה?''.
כשנה אחרי התאונה חל שיפור מסויים ביכולת הדיבור של אבי גולן, וגם מצבו הפיסי השתפר לאין ערוך, אך הוא עדיין נשאר צמוד למחלקה השיקומית. בצהרי אחד הימים הגיעו לביקור שניים מחבריו, ללא כל תאום מראש.
יגאל מכפר שמריהו, ויוסי פלח החוזר בתשובה עם הכיפה הלבנה. הם ישבו על הספסל והקשיבו לסיפורי הג'ונגל של ידידם. עד התאונה, את התאונה עצמה כבר לא ידע אבי גולן לספר, הארוע הזה נעלם מזכרונו. רק מאחיו מושיקו, הוא שמע על פרטי התאונה המוזרה עם ה...
יגאל מכפר שמריהו שלף מכיסו מכשיר הקלטה קטן ואמר, ''לא תאמינו, את כל המפגש שעשינו לפני הטיסה שלך לאפריקה, הקלטתי. בואו נאזין. ההקלטה היתה חדשה וברורה, החל מחוויות הצבא, עבור לסיסמת הכיפה ''נ. נח. נחמ.'' של יוסי, וכלה במונולוג המתריס והמכוער של אבי גולן כלפי שמיא...
השלושה היו קשובים ומרותקים להקלטה, עד שלפתע שמעו את גולן אומר בבדיחות דעת לעברו של יוסי ''אני נוסע לאפריקה, יוסי, מחרתיים, ושם באפריקה רק ג'ירפה יכולה להחזיר אותי בתשובה''. אחר נשמעו פרצי צחוק.
השלושה היו בהלם. הם האזינו שוב ושוב למשפט הזה, ''רק ג'ירפה יכולה להחזיר אותו בתשובה...''. רק ג'ירפה... לא יאומן.
''ברית כרותה לשפתיים'' הסביר יוסי לאבי. ''לפעמים אתה מנבא את עתידך. אתה בת-קול של עצמך. אתה לא זקוק לסמינר ליהדות, אצלך את כל העבודה עשתה ג'ירפה מטופשת אחת במעבה הג'ונגל''.
אבי יצא מבית החולים עם כיפה על ראשו, ציצית על גופו ועם המון תודה לג'ירפה, שהכניעה אותו בנגיחה אחת ופתחה בשבילו את פרשת בראשית של יהדותו המעשית.
בראש השנה האחרון הוא נסע לאוּמן להגיד תודה לרב נחמן. הוא ויוסי פלח קראו מחובקים ודומעים את ה''תיקון הכללי''. אבי גולן הבחין על המצבה בתאריך פטירת רבי נחמן: חי' בתשרי. לא תאמינו, אבל היה זה יום הולדתו של אבי גולן... היה זה גם תאריך הנגיחה. לפעמים חברים, לפעמים נגיחה של ג'ירפה היא נשיקת חמלה של הקדוש ברוך הוא.
חוכמה
''זריזות היא מידה טובה ויקרה היא, בכל איבריו של האדם, זולת הפה והלשון''.
(המגיד ממזריץ')

לקוטים מספר ברית כהונה לאדמו''ר ועט''ר רבי משה כלפון הכהן זצוק''ל וזיע''א

קכ''ו] נענועי הלולב מנהגינו פה לנענע על הסדר הזה דרום צפון מזרח מעלה מטה מערב ולכל נענוע מהשלושה הנזכרים שלשה הולכות ושלושה הובאות

קכ''ז] מנהגינו שמלבד הנענוע שאחר הברכה מנענעים בהלל בהודו לד' פעם אחת ובאנא ד' הושיעה נא פעמים ובהודו האחרונה פעם אחת

ספר המדות לרב הקדוש רב נחמן מברסלב זצוק''ל וזיע''א

תכ''ו] מי שהוא רגיל לומר בשורות טובות.הוא נתלבש מבחינת אלייהו

תכ''ז] אל תבשר בשורה רעה. כי מחמת בשורה רעה מתו כמה נפשות

תכ''ח] העושה מצוה כמאמרה אין מבשרין אותו בשורות רעות. והקדוש ברוך הוא גוזר והוא מבטל

תכ''ט] המבשר בשורות רעות. נופל למחין דקטנות

ת''ל] מי שהוא רגיל לבשר בשורות טובות. על ידי זה לא יכאבו לו רגליו

בדיחות                                                                                                                                                                         יום אחד עלתה אישה לאוטובוס ואמרה לנהג שאין לה כסף לשלם לו, היא התחננה ואמרה לו אני אביא לך ביצה במקום כסף הנהג הסכים והעלה אותה האישה "תפסה טרמפ" וכל יום היתה עולה עם אותו סיפור ומביאה לנהג ביצה. לאחר שבוע וחצי בערך היא עולה עם תרנגולת מראה לנהג ונכנסת הנהג קורא לה ואמור לה :"גברת מה זה התרנגולת ?!" היא אומרת לו זה בסדר זה כרטיס חודשי.......

בדיחה

אישה לחברתה: "את יודעת? היחלטתי לא להכהניס בסוף מחשב הבייתה." החברה :"למה "
האישה:"שמעתי שזה בא עים עכבר, ממש מגעיל!!!!!!"

בס''ד     מוסר בלערבי פרשתדברים      

פלפרשה מתאע הזמעה האדי פרשת דברים. פיהה 2 מצוות לא תעשה.1] באש מה נחטושי דיין אלי מושי באהי. מאענאהה ענדו פלוס האו מעארף האו חכם פי באעץ' חכמות אוכרין. ילזמנה נכטרו דיין אלי יערף התורה 2] הדיין מה יכאפשי מן בעל הדין. וכל וקת אלי מאזאל מה יערפשי לחק מעה האשכון ינזם יקול מה נחבשי נחכם. לאכן אידה כאן ערף לחק מעה האשכון חראם מה יקולשי עלא כאטר יכאף מלוכר.

פי אוול לפרשה מתאע הזמעה האדי. לפסוק קאל אלה הדברים. הרש''י ז''ל פסר פי פרשת משפטים עלא ואלה המשפטים. וקתלי לפסוק יקול אלה. מאענאהה פוסל לכלאם לאוול. ווקתלי יקול ואלה בלו''ואו'' חיזיד עלא לכלאם לאוול. והשנווה חיקוללנה. כיף מה לאוולין מן סיני חתה האדו מן סיני. והוני לפסוק קאל אלה הדברים מן גיר ''ואו'' ואחד ינשד. השנווה אלי פוסל הוני. כאן עלא למצוות אלי קאלום משה רבינו ינדרה הומאן מוש מן סיני?

לאכן מערוף אלי פסרו לחז''ל עלא לפסוק הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. אלי לעבד ילזמו ירץ' עלא צאחבו. ולאכן ילזמו ירץ' באלו באש מה יחזמושי האו יכליה ירץ' לפעל מתלן ישב האו יצ'רב. וכיף מה קאלו לחז''ל. אלי לעבד חראם יצ'רב ולדו לכביר באש מה ירצ'שי לפעל ויוולי יעמל דנוב אוכר. וחתה לאב אלי יכליה ולדו ירץ' לפעל. חתה הווא קאעד יתזאווז עלא לפני עור לא תתן מכשול. והאדה הווא אלי קאעד יקול לפסוק ולא תשא עליו חטא. מאענאהה תרץ' עליה בטריקה אלי מה תכליהושי יעמל דנוב. ועלאש תלז לפסוק באש יווצ'חלי לחאזה האדי. אלי אחנאן ענדנה הדין. אתי עשה ודחי לא תעשה. מאענאהה ואחד קדאמו באש יעמל מצות עשה ווקתלי חיעמלהה חיתזאווז עלא לא תעשה. יעמל מצות עשה חתה ואלו אלי חיתזאווז עלא לא תעשה [ ולכלל האדה פי קראייה כבירה ובהאדה חתה חד מה יעמל שיי מן ראסו כאנשי וקתלי תזי חאזה לידו ימשי ינשד הרבי] וחתה ואלו אלי קאלו לחז''ל אלי וקתאש תמה לכלל האדה כאנשי וקתלי פי נפש לוקת אלי חיעמל עשה חיתזאווז עלא לא תעשה. כיף למילה פצרעת ותכלת פלכלאים. חתה הוני פי נפש לוקת אלי חיעמל מצות עשה מתאע הוכיח תוכיח חיתזאווז עלא לפני עור לא תתן מכשול. כננה נקולו אתי עשה ודחי לא תעשה. ובהאדה לפסוק וצ'חלנה הוני אלי למצוה האדי יוצאת מן הכלל. ואידה כאן ואחד ישוף אלי וקתלי חירץ' עלא צאחבו חיתזאווז עלא לא תעשה מה ירצ'שי.

ופלפרשה מתאע הזמעה אלי פאתת. פי פרשת מטות. שפנה אלי משה רבינו וקתלי זאוו בני גד ובני ראובן יחבו יאכדו באייהם פי ארץ ישראל אקבל לירדן. לאם עליהם משה רבינו וקאלום תרבות אנשים חטאים. ומה כללה מה קאלום. ובהאדה הוני וקתלי חיוכיח עם ישראל. חתה ואלו אלי הומאן כלאם קאסח שוייה. כיף מה מערוף אלי כלמת דברים האו וידבר כלאם קאצח. מה יסתמאשי קבאלת אלי קאלו לבני גד ולבני ראובן. ובהאדה הוני קאל אלה הדברים. אלי לכלאם אלי קאלו לבני גד ולבני ראובן פסל אותו. ולהוכחה ילזמהה תוולי כיף מה חיקולהה תווה. אלי הוכיח אותם ברמז. ומן גיר מה חשמהם. והאדאך עלאש אלה מן גיר ''ואו''

אכואני לעזאז. מצות הוכיח תוכיח הייא מן למצוות לחמורות. אלי לעבד מה ינזמשי יקול האש דכלני פיהם ומה נרצ'שי עליהם ועלאש למאשאכל אלי נעמלהה לרוחי. כל עבד מלזום עליה באש ירץ' עלא צאחבו וקתלי ילקאהו גאלט. כיף מה קאלו לחז''ל. אלי וקת חרבן בית ראשון רבבי וצא עלא למשחית באש יקתל הרשעים. זאת מדת הדין וקאלת לרבבי וצדיקים? קאללהה מה יתעאקבושי. קאלתלו עלאש? קאללהה עלא כאטר צדיקים. קאלתלו כאנו חקהם ירצ'ו עליהם והומאן מה רצ'ושי עליהם. קאללהה האנה נערף אלי מה כאנושי חישמעו כלאמהם. קאלתלו אידה כאן אנתין תערף הומאן מנין חיערפו. פי וקתהה רבבי קאל ללמשחית ובמקדשי תחלו. מאענאהה תבדאו בצדיקים עלא כאטר מה רצ'ושי. ומעה זמיע האדה קאלולנה לחז''ל. אלי ואחד וקתלי ירץ' ילזמו יסתחפץ' יאסר באש

 מה ימששי צאחבו ומה יחשמושי. אלי וקתהה תוולי עבירה אכתר מנהה מצוה. ובלאכץ אידה כאן ירץ' עלא כאטר יחב יוורי ללעבאד קדאש הווא נאס מלאח וקדאש הווא יעמל לכיר מעה לעבאד וקאעד ינצח פיהם. ולחז''ל וצאוו אכתר ללאבאת ורביין אלי הזגאר דימה בחדאהם. באש יערפו כיפאש ירצ'ו עליהם. אלי הזגיר חשאש וממכן כלמה צ'ייעו. צחיח הרבי ולאב ילזמהם ירביו זגארהם. ולאכן תממה ברשה טרק. כיף מה קאלו פלגמרה אלי וקתלי ואחד יצ'רב ולדו האו התלמיד מתאעו ילזמו יצ'רבו בחאזה מה תוזאעשי יאסר. ומה יצ'רבושי וקתלי הווא מגשש באש יברד פיה גששו. כאנשי יברד שוייה ומן באעד יצ'רבו צ'רב כפיף אלי הזגיר יחס בלגטה מתאעו ומה עאדשי ירזעלהה. ונזיבו הוני מעשה אלי חכאת למעשה האדה תכדם מורה. מערסה בראזל מן למרכאנתייה מתאע לבלאד. זגארהה כלהם כאייפין רבבי ונזחו פי קראייתהם פלישיבה. ובוהם צאוובלהם כדמאת באש ינזמו יקראו ויעישו מרתאחין. והייא כאנת פרחאנה ומתהנייה. ולאכן אקבל ארבעה שנין תקריב בדא שלום בית ינקץ מן הדאר. וולאת הייא וראזלהה יכמלו כצומה יתכאצמו מררה אוכרה. כל יום תלאת ארבעה כצאמאת. ולכצומאת לכל עלא חאזאת פארגה. אלי קבל חתה פי חאזאת אקוה מן איכה ביאסר מה כאנושי יתכאצמו. בלעכס כאנו יסעדו בעצ'הם. ווקתלי ואחד מנהם יגלט לוכר יצלחלו בחתיראם כביר יאסר. בדאו ינשדו בעצ'הם עלאש ולאו איכה. כל ואחד יקול ללוכר מה כנאשי איכה. ומה נערפשי עלאש ולא לכצאם. ועלאש קאעד נכאצם. הראזל משה לרבי מתאעהו. נשדו ברשה נשדאת עלא כדמתו ועלא למועאמלאת מתאעהו מעה הנאס. קאלו האנה מה נקאבל כאן לכדאמה לכבאר אלי ענדי אלי הומאן תלאתה ופי ידהם לכדמה לכל. ומלי בדית נכדם דכלתהם מעאייה. ולבאקי לכדאמה מה נקאבלומשי זמלה. וחתה הנאס אלי נכדם מעאהם קליל וין נקאבל  ואחד מנהם. אלי האנה נכטט ללכדמה ולכדאמה לכבאר מתאעהו ינפדו. קאלו עזב. באלכשי תמה ואחד מן לכדאמה מגשש עליך. קאלו האנה מה עמלת מעאהם כאן זמיע למליח. והאו תווה נכלמהם יזיו הוני ונשדהם אנתין ברוחך. בעתלום והווא כרז. ובאעד מה רווחו מן ענד הרבי דכלו. קאלו צחיח לכל ישכרו פיך. וחתה ואלו אלי ערפו אלי הנשאייד האדון פי מצלאחתך אידה כאן יטלע ואחד מנהם מגשש עליך פי חאזה. לאכן הומאן שדו צחיח אלי מה עמלת מעאהם כאן זמיע למליח. תלפת הרבי ללעשיר וקאלו ומרתך האש תכדם. קאלו מורה. קאלו בעתהאלי. זאת לרבי קאללהה שוף יא בנתי. מורה לאזם תגלט מעה התלאמדה מתאעהה. ומראת תזי גלטה אלי תמש התלמידה. ובהאדה ילזמך תבתי מעה התלמידאת אלי קריתהום לכל תמאש האשכון מגשש עליך לתווה. ומן סירתו הווא הרב שלום בית מן הדאר מתאעך. קאלתלו נשוף פלארבעה שנין האדון. קאללהה לא מלי וליתי מורה. מה תערפשי השנווה הסבב אלי וצלך לאיכה. קאלתלו 25 שנה והאנה נקררי. תעדאו עלא ידיה אכתר מן 500 תלמידה. וין חנלקאהם. קאללהה שופי חל אידה כאן תחבבי תתהנאי פי דארך האדה האש נזם נקולך. חכאת לראזלהה האש קאללהה הרבי. קאללהה שאהל. זיבי מן לארשיף מתאע לכתה אסם התלמידאת אלי קריתיהם ותפאציל אלי מכתובה ענדכם. והאנה תווה נבעת האשכון ינשדלי עליהם. ווקתלי נלקאווהם לכל נעמלולהם חפלה ונחכיו מעאהם. ועמלו איכאך. והווא עשיר כביר. כרה זמאעה אלי האדי הייא כדמתהם. ופי זמעתין זאבולו וין יסכנו ונומרואת התליפון מתאעהם. האש עמל לעשיר. עמל חפלה פי אולם מערוף יאסר. ובעתו סתאדאנאת לתלמידאת לכל אלי תווה כלהם כברו וכתרתהם מערסין ובזגארהם. וזאדת למורה כלמתהם בתליפון. ואכדת עליהם באש יזיו פתאריך האדאך. וחטת האשכון פלבאב אלי ידכל יקייד אסמו באש תערף זאוו לכל האו לא. ווקתלי תלמו לכל פי וצט לחפלה. למורה קאמת וקאלתלהם אלי הייא ענדהה מושכלה והרבי קאללהה אלי הייא ממכן תמה תלמידה מן התלמידאת מתאעהה מסתכאייד מנהה. ובהאדה תטלב מנהם הסמאח. ואלי מה תחבשי תסאמחהה מאדאביהה תחכיה מעאהה. לכל קאלולהה

 מוש מסתכאיידין מנך אלי אנתין כנתי מורה מליחה יאסר. וזיד האו נקולולך סמאח. פרחת יאסר. ובאעד מה כמלו לחפלה כדאת זמאם התקייד ולקאת אלי התלמידאת לכל זאו. כאנשי ואחדה מה זאתשי. כממת גדוה נמשילהה. משאתלהה. ווקתלי דקת עלא דארהה וכרזתלהה קבלתהה בברודה. ומה קאלתלהאשי דכלי. הייא דכלת וחדהה וקעדו פצאלה. וחתה חאזה שרב האו מאכלה מה זאבתלאשי. פי וקתהה פהמת למורה אלי האדי הייא התלמידה אלי תלווז עליהה. קאלתלהה האשביך מה זיתישי ללחפלה. קאלתלהה כאן ענדי מה נעמל מה נזמתשי נזי. קאלתלהה שופי. האנה מורה 25 שנה. ובכל שהולה נזם נפהם מלסתקבאל מתאעך אלי אנתין מגששה עלייה. נחבך תקולילי עלאש מגששה עלייה. קאלתלהה לא מוש מגששה. שדת פיהה צחיח וקאלתלהה אלי הייא מה עמלת לחפלה האדי לכל כאן עלא כאטרהה. חכיילי באש נזם נטלב מנך סמאח. קאלתלהה אנתין חטמתיני זמלה. אלי הייא כאנת מן לאוולאת מתאע לכתה. וכל כתה אלי תקרא פיהה למורות לכל פרחאנין ביהה. חתה אלי דכלת ענדהה. הייא מה כאנתשי תפהם פיסע השיעורים. ולאכן כאנת מגראמה יאסר בקראייתהה. וכאנת וקתלי למורה תפסר השיעור תכתב האש קעדה תקול למורה באש וקתלי תרווח תבת האש קאלת למורה חתה אלי תפהם השיעור מליח. והאדה כלאהה דימה תאכד נוואמר מלאח. ולאכן וקתלי דכלת ענדהה לקאתהה תכתב. עאקבתהה. וקאלתלהה וקתלי למורה תעטיה שיעור ילזם התלמידאת לכל יתצנטו ומה יכתבושי. ולאכן הייא האדיך הטריקה לואחידה אלי כאנת תנזם באש תקרא ביהה. וחתה ואלו אלי מראת כאנת תכתב בתכבייה לאכן מה כאנתשי תנזם תכתב מליח. ודובלת עאמין. לקאת רוחהה כבירה ולכיף מתאע לקראייה ופאלהה שלמת קראייה וכרזת תכדם. למושכלה מוש הוני. כאנשי למושכלה הייא אלי למורה האדי כלאתלהה פכרה כאייבה עלא למורים ולמורות. ותווה ארבעה שנין מלי בדאו יזיווהה שידוכין. ולאכן אלי קאבלתהם לכל טלעו מורים. ומן למוקאבלה לאוולה וקתלי יקוללהה אלי יכדם מורה תבטל מנו. חתה ואלו אלי פלאוול יביין אלי הווא אנסאן באהי. ולאכן הייא פי פכרתהה מורה לא. ותווה שהר תקדמלהה ואחד מוש מורה. ופרחת ביה ותקריב תפאהמו ועזבתו ועזבהה. מאזאל כאנשי באש יתקאבלו מעה לואלדין. ולמושכלה אלי זאת הוני אלי טלע הראזל האדה הווא ולדהה. סלמת פיה. תיהייא למושכלה מתאעהה למורה האדי חתאכד ולדהה. הוני למורה קאמת תבכי. קאלתלהה צ'למתיני. האנה כנת נכמם עלא מצלאחתך. ווקתלי שפת הסנאסה מתאעך האדי חבית נחיהלך ונכליך תצנטי השיעור מליח ותפאהמי. קאלתלהה כאן ילזמך תפיקי וקתלי תלקאייני מלי כנת מן התלמידאת למלאח רזעת מן לאכראנייאת. תקרבתלהה למורה וקאלתלהה מה תכמישי אלי האנה דונייה. האנה באהייה יאסר. ובארי נשדי עלייה התלמידאת אלי קראו ענד לכל. האנה מוש מצטחקה לשהרייה אלי יעטיווהאלי. האנה ראזלי מרכאנתי יאסר. האנה נקררי עלא כאטר נחב התלמידאת מתאעי. ממכן גלט מעאך. ולאכן גלטה מעה תלמידה ואחדה פי 500 תלמידה תנזם תתסאמח. והאני זיתך הוני באש נטלב מנך הסמאח. קאלתלהה עלא כאטר ולדך קאלתלהה לא. האו האש צאר בצ'בץ'. וחכאתלהה כל שיי. ותווה זית פלאוול נטלב מנך חאזה ואחדה. תווה חנטלב מנך חאזתין. באש תסאמחיני ותזוריני פצ'אר. ומן באעד נזיו האנה וולדי וראזלי נזורוכום פדאר באש נכטבך לולדי. אלי ולדי חכאלי עלא לכרוז מעאך. והאנה מה כנתשי נערף האשכון. וסתעזב השנווה אלי בדלך. אלי כנתו מתפהמין יאסר. ותקריב תפאמתו עלא כל שיי. ומן באעד פי מררה ואחדה תקלבתי עליה וקלתילו לא. קאלתלהה כלייני נכמם. קאלתלהה לא איזאיי נמשיו לרבי והווא יחכיה מעאך. ווקתלי סמע הרבי לחכאייה. קאללהה ילזמך תסאמחיהה. אלי עלא כאטר שלום בית רבבי רצ'ה באש יפסכולו אסמו בלמה. חתווליי כיר מן רבבי ח''ו. וסאמחתהה. ובאעד זמעה תמת לכוטובה. יהי רצון. אלי רבבי יעטינה לכיר ולהנה וצחה. ויבעתלנה משיח צדקינו. במהרה בימינו. אמן סלה.