שלום אורח - החשבון שלך
בלוגי

follow me on Twitter

 

 RSS
על הבלוג על הבלוג עומדת ציפור ועל הציפור נחת אבקן ובאבקן ארומה של סתו ובסתו נולדתי

 

 

 

 

 

FREE

אולסייל

posts
זה נורא !!
 
יום הולדת שלישי בכלא - והבחור בודאות חי !
 
זה נורא !!
 
להיות אבא או אמא של בחור כזה שאין לי שביב מידע מה איתו, כשאתה יודע מי האוייבים שלך ולמה הם מסוגלים - זה נורא.
 
לא מזמן שוחרר רוצח משפחה שלמה, סמיר קונטאר (שמספרים שהיה שטינקר גדול וזימר למודיעין הישראלי כל כך הרבה מידע שאם היו יודעים על זה בלבנון היו מחסלים אותו (ואולי עוד יחסלו ..)) עבור גופותיהם של חיילנו ז"ל.
 
אני חושב שאין מנוס משחרור כולם ( !!!) כולם !! עבור גלעד שליט ! כי הוא חי !!
 
 
לא רואה שום מקום להמתנה - לא מעניין אותי מי שיחורר אבל שגלעד יחזור הביתה.
 
אין הסבר שישכנע אותי שאחרי שחרור קונטאר אין לשחרר מחבלים אחרים וכיוב' ... - זה לא יעזור. כל כולי עם גלעד שליט היום - אני מתפלל שמעט תבונה תבוא לאחראים ושהוא ישוחרר - בכל מחיר !
 
 
שיהיה לילה טוב ובוקר נפלא שבו יאמרו - לכב' יום הולדתו השלישי בכלא בגיל 22 שוחרר גלעד שליט מהשבי - תמורתו שחררה מדינת שיראל את כל המחבלים שהחזיקה כולל ברגותי !! - גלעד יעבור את השבת בארוחת הערב והקידוש עם משפחתו (או בלי קידוש - נמחל ..)
 
שבת שלום לגלעד שליט !
תגובות
קיצור תולדות ההוויה
שתהיה לדלעד שבת שלום, שבת אחרונה בשבי. מי יתן
29/08/2008 18:27:49
בוכניק יגאל
מי יתן וישוחרר גלעד שליט ! שבוע טוב ומבורך !
30/08/2008 22:21:24
ברקאתאללא עליקום
אין מחיר לחייו של חייל יהודי ישראלי - אין הגבלה ואין כפרה על כל יום שהוא בשבי - ישוחרר גלעד שליט !!!!!!!! אשר.
31/08/2008 19:25:43
הסיפור הראשון:
 
בערב ניו יורקי קר מאוד עמדה קבוצת תיירים, אנשי עסקים, במדרגות שמחוץ לכניסה לאחד ממלונות היוקרה המוכרים בעיר ואולי בעולם כולו.
 
מחיר חדר רגיל במלון הזה עלה, אז כ 800 דולר ללילה. לא הייתם יכולים לנחש מדוע המחיר הזה כל כך גבוה אבל מספרים שבארצות הברית המציאו את המונח מיתוג.
 
התיירים שיפשפו את ידיהם כדי להתחמם וצחקקו בינם לבינם עדין מתלבטים היכן יעבירו את הערב שהתפנה להם תוך שחלק מהם מתייסר שלא הביא איתו בגדים חמים יותר.
 
לפתע כאילו משום מקום נעצרו לידם בחריקת בלמים שתי מכוניות אמריקניות ארוכות ושחורות שמתוכן זינקו החוצה גברתנים גבוהים  שלופי אקדחים שתוך צעקות רמות פרצו ללובי המלון ויצרו מהומה רבתי.
 
התיירים ההמומים לא הבינו מאין הגיעה ההפקה המוזרה שהתביימה לה מול עיניהם ובהססנות אופיינית חזרו ללובי המלון כדי לברר מה פשר המהומה.
 
החזיון שנגלה לעיניהם נראה היה כאילו הוא לקוח מאחד מסרטי הפשע ההוליוודיים - הגברתנים, היו שוטרים ניו יורקים חמושים שהטיחו לריצפת הלובי שני בחורים לבושי חליפות וענודי עניבות על ריצפת השיש של המלון תוך שהם מצמידים אקדחים לרכותיהם ואוסרים אותם באזיקים לתוך ידיהם המכופפות מאחרי הגב.
 
המומים מהמחזה, צפו התיירים באחד מהשוטרים הגברתנים הפונה לאחת מעובדות דלפק הקבלה במלון ושואל אותה באדיבות אך בקול נחוש: התצטרפי אלי - גבירתי ? (will you join me miss ?)
 
העובדת, שחורה תמירה וחטובה , חייכה במלוא שפתיה העבות והשיבה ללא היסוס : כמובן, מיד אצטרף אליך.
 
בעוברה ליד שני העצורים היא סיננה בין שיניה - " who is smiling now ?" - דהיינו, "מי מחייך עכשו ?" - היא לוותה על ידי שניים מהשוטרים ונכנסה איתו לניידת כששני העצורים נדחפו בכח רב לתוך הרכב השני.
 
בינתיים הגיעה עוד ניידת משטרה ובה שני שוטרים שנכנסו ללובי והחלו לשוחח עם הנוכחים, במילות הרגעה הסבירו שהעובדת הותקפה על ידי שני הבחורים משום שסרבה לאפשר להם להכנס לבר שנמצא בקומה תחתונה של המלון ומשום שהם קיללו אותה וצעקו בקולי קולות.
 
תודה שהנחתם לנו לעשות את עבודתנו - אמרו השוטרים לפני שעזבו - To protect and to serve  הם אמרו, להגן ולשרת - סיסמת השוטר האמריקני.
 
 
הסיפור השני:
 
חבר סיפר לי אתמול שכשהיה בניו יורק חצה כביש שלא במעבר חציה. למרבה הצער הוא נקלט על ידי שוטרת מקוף ניו יורקית. בצעקות רמות הוא נדרש להשאר במקומו - ולא להתקרב. השוטרת היתה במרחק  20 מטרים ממנו.
 
היא החלה ברישום דו"ח והוא, ישראלי שכמותו, ניסה למנוע זאת ממנה.
 
הוא צעק: אני תייר !! אני תייר !! לא ידעתי מהיכן לחצות את הכביש !! - והוא ניסה להוציא דרכון ... אבל !!! השוטרת לא התרשמה לטובה מהתנועה שעשה - תוך שבריר שניה היא שלפה אקדח ולמזלו של החבר - רק כפסע, לדעתו, היה בינו לבין תקרית בינלאומית טרגית...  - חברתו שאצלה התארח ירדה מביתה (שכן היא היתה צריכה להצטרף אליו) וראתה את המחזה - היא פנתה אל השוטרת מסביב (רצה כשלושים מ' כדי לחצות את מעבר החציה) וטענה כי הוא חברה, תייר, לא כך מתייחסים לתייר - והשוטרת הנסערת החזירה באיטיות את האקדח לנדנו.
 
הדם חזר ללחייו של חברי.
 
עכשו היה צורך להציג את הדרכון להתחנן ולהתרפס וכשהגיע שוטר נוסף, חברה של השוטרת - הדברים נראו מסובכים עוד יותר. השוטר השותף החליט שההתנהגות  של חברי היא הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - תוך חמש דקות הגיעה ניידת נוספת והזוג הנחמד הושלך לניידת כבול באזיקים.
 
הבכי השתלט על התייר הישראלי ה"אלים", הוא נשבע לעצמו שמעולם לא יחזור לניו יורק ולא יעזוב את ישראל. הוא נשבע שלעולם לא יקלל עוד שוטרים ישראלים ולא יענה להם כדרכו. הכל - ובלבד שישחררו אותו.

 
 
בסופו של הסיפור שוחרר הזוג בתחנת המשטרה אחרי שחברי הטוב איבד נוזלים כפי שנהוג לאבד כשנוהגים ללכת לשירותים (הוא נשבע לי שעשה במכנסיים... ) ולאחר שסגנית מפקדת התחנה החליטה שלא קרה כלום. מאותו יום הלך החבר הזה שלי רק לפי כללי הספר, הוא לא חצה כביש ללא מעבר חציה גם אם היה צריך ללכת 2 - 3 ק"מ. חוק זה חוק.
 
 
 
סיפור שלישי:
 
הסיפור הזה התרחש באחת מחנויות הסלולאר בארץ.
 
שלושה נערים /בחורים הגיעו לדלפק השירות של החנות. אחד מהם רמז היטב למוכרנית שהוא עבריין גדול, אסיר לשעבר ושהוא לא דופק חשבון לאף אחד.
 
היא ניסתה להסביר לו את הדיל שהיא יכולה לתת לו וכל הקהל שמסביב הבין שזה לא מוצא חן בעיניו. האיומים שלו והצעקות לא גרמו לנערה לסגת והיא נעלמה במשרדים מאחור, ככל הנראה לאחר שקראה לעזרה. הבחור הנעים לא נכנע, הוא החל בהתפרעות רבתית - הפך שולחן, זרק מסך שטוח לקיר וגרם להרס רבתי. שני חבריו החרו אחריו, הם קיללו, בעטו בכיסאות הפכו אותם, דחפו את הקהל ויצאו החוצה לגי'פ טיוטה לאנד קרוזר שחור מבריק שחיכה להם בחוץ.
 
אבל מתברר שהחבר'ה במשרד לא ישנו שנת ישרים כי מיד עם יציאתם של הבנדיטים הגיעה בחריקת בלמים מכונית שממנה זינקו שוטרים לבושים באזרחי.
 
אחד מהם, בחור כלבבי, זינק לעבר הגי'פ - היכה בידיו על השמשה השחורה - שלא נפתחה, והזהיר בקולי קולות את הנהג שאם לא יפתח ידאג "לפתוח אותו".
 
הנהג לא נבהל והניע את הגי'פ. השוטר לא נבהל גם הוא וכשהצטרף אליו חבר, שלף את אקדחו והיכה בו על השמשה. הפעם נעתר העבריין. הוא יצא מהרכב ושלושת החברים הטובים נאזקו.
 
השוטרים חזרו לחנות וביקשו את המוכרת. "עזבו אותי" היא אמרה, "לא ראיתי כלום" ושום דבר לא עזר. השוטרים עזבו בידיעה שכלום לא יצא מזה. או אולי...
 
 
סיפור נוסף קטן:
 

לפני שנים רבות נחשפתי לאוסטריה לראשונה בחיי. נסעתי עם חברים שלא דיברו מילה אנגלית ובודאי שלא גרמנית.
 
כשנעצרנו באחד הכבישים כדי להציץ במפה ולראות כיתד להמשיך בדרך - הופיעו משני צידי הרכב שני שוטרים.
 
מדדתי אותם, לפחות 1.95 מטר !!
 
מדים מגוהצים עד לקפל הקטן ביותר.
 
פתחתי את החלון כשהלב שלי מפמפם בקצב של מכונת כביסה בסחיטה... - אחד השוטרים, מחוייך, שאל: "אפשר לעזור ..???" בגרמנית ברורה זה נשמע כמו:  kann ich Ihnen helfen ? קֵאן אִיש הֵלפֵן ?...
 
 
 
כל קשר בין הסיפורים הנ"ל לבין אירועים שהתרחשו במציאות הוא על דעת הקורא בלבד ועל אחריותו. כל קשר בין הסיפורים הללו ובין מה שדו"ח בתקשורת על אסף חפץ השבוע, גם הוא על אחריות הקורא בלבד...
 
 
 
תגובות
נובמבר 2007 - עומס עבודה ועיסוקים בלתי מסתיים, בשעות לא שעות עוברים מסרים מקצה אחד של העולם לקצהו השני, טעויות בהקלדה, טעויות בהערכת הזמנים, גורמות למתחים לא אנושיים - ואז מגיע הביתה שליח: נוסעים לאיסטנבול, אומרת יקירתי.
 
- מה ?? אני לא יכול !
 
- אתה כן יכול ! 
 
- אין לפטופ , אין פלאפון - אין קשר לעולם החיצון, אנחנו כבר בנתב"ג.
 - ידידי ושותפי, שארל כהן מחייך, הוא שם לפנינו ושותף להפתעה.
 
- אתה בן 46 ידידי - עזוב הכל הולכים לשכוח מהלחץ -
- טוב, אני נכנע
 
- ואז שעה וחצי אחרי ההמראה מתחילה חויה נפלאה בעיר עמוסת היסטוריה - כמו שאני אוהב - ואת הכל העלה יקירי - בן הזקונים שלי על סרט להנאת המתבונן ולשמחת המתרפק !!
 
תהנו !!
 
 

תגובות
אחרי כעשרים שנות עישון כבד - אחרי שעליתי כ 30 ק"ג, אחרי שגיליתי את האופניים, הרכיבה , הספורט וכל מה שהחזיק אותי כאחד הפעילים בין חברי - והחזיר אותי לפרופורציות, ואחרי שהפסקתי לעשן זה כבר כעשר שנים - ראיתי דף פרסומת למניעת עישון שאותו הייתי מציב בכל תחנות האוטובוס, על האוטובוסים, שלטי חוצות - קופות חולים ובתי חולים, חדרי מיון, מחלקות בבתי החולים, בתי הבראה, מרכזי שיקום, בסיסים צבאיים, ועוד...
 
זה נורא - אבל אמיתי, מה שעשה המפרסם כאן הוא פשוט חשיפה של כל האיברים שהעישון פוגע בהם, לעדשת המצלמה - הוצאת מחוץ לגוף וחשיפת המראה שלהם כשהמחלה הנוראית - הארורה, מבצעת בהם את זממה...
 
פרסומת נוראית, אבל טובה !! פרסומת אכזרית, אבל רחמנית !!
 
 
 
 
הפרסומת מונה את כל המחלות שמביא העישון: קטרקט, פסוריאזיס, סוכרת, אוסטראופרוזיס, סרטן, מחלת ברג'ר, מחלות כלי דם, מחלות לב והעורקים הכליליים, ועוד מריעין בישין ושלא נדע - רק נפסיק לעשן כבר !!
 
תגובות
בחיי הפוליטיים הקצרים (לא קצרים מידי - כי כל רגע שם הוא כתקופה שלמה - ולווא דווקא של הנאה צרופה) גיליתי מיהו ומהו הפוליטיקאי המקומי.
 
ובכן, מחמאות רבות איני יכול לתת לו. לא מדובר באנשים עם שיאי כושר מנהיגות. (גם לעצמי אני לא נותן ציון טוב בפוליטיקה. אני פשוט "עוף מוזר" שם, אחד שחשב שהפוליטיקה באמת דורשת "אנשים חושבים", ברוב יהירותי, ובכל מקרה - הייתי רוצה שעוד ידובר רבות בחוסר הסמכויות והאמצעים המינמלי של חבר מועצה ברשות מקומית במדינת ישראל)
 
חברי המועצות, רובם בקושי מנהיגים את עצמם.
 
יש ביניהם אפילו גם כאלו שאינם שולטים כל כך בהתנהגותם ואף הכרתי כאלו שהוזהרו על ידי המשטרה ו/או בתי המשפט שמא יעיזו שוב לנקוט באלימות כנגד אהוביהם (בפועל או בדיעבד).
 
יש ביניהם שמאמינים שהכהונה כחבר מועצה היא תואר שאינו בטל עם תום הקדנציה ושהוא יוותר בידיהם גם כשיפרשו מכל פעילות. בהם גם כאלו שלא ידעו, ממש לא ידעו, להפריד בין היותם פוליטיקאים מקומיים, חברי מועצה או בעלי משרה ברשות המקומית לבין העיסוק הפרטי שלהם לפרנסתם... - לתדהמתי זכיתי לקבל טלפונים מבוהלים של אנשים שסיפרו לי שתוך כדי עיסקה הציג פוליטיקאי מקומי את עצמו כבעל משרה ברשות המקומית, כדי "להשרות על הצדדים" אוירת רגיעה, כי בזכות היותו "אישיות רמת מעלה" ה"עיסקה טובה" ותיסגר ל"רווחת הצדדים, העם המדינה".
 
 
האיש לא שמע על "טובת הנאה" במישרין ו/או בעקיפין - שאסורה.
 
נו,
 
 
עוד גיליתי שיש ביניהם כאלו שלוקחים את עצמם ברצינות תהומית. מאמינים לכל מילה שיוצאת מפיהם ואינם חשים בבוז שמבטאות השפתיים של המקישבים להם, שעה שהם מפרטים את פועלם.
 
ככל שחלף הזמן שבו כיהנתי בכהונה הרמה - חשתי יותר ויותר באי נוחות מעיקה בתחתית הבטן שלי כשנאלצתי להקשיב לויכוחים מרים בין "קברניטי הנבחרים" ברשות הקטנה והעוקצנית שלי - מי התריא על מה, מי הבטיח והפר הבטחתו, מי הצביע ומי נמנע ומי חכם יותר, פיקח יותר, מקושר יותר וכמעט מי יפה יותר או במילים פשוטות למי יש יותר גדול וכשמדובר בצד שהוא אישה : עד כמה היא אינה יכולה להתמודד על ה"גודל".
 
אבל כל הדברים הללו אינם דומים ובכלום למי שהוא "רואה השחורות".
 
כלל ידוע הוא שהדרך לגהינום רצופה בכוונות טובות. האיש מלא כוונות טובות - אבל האוירה שהוא משרה היא אוירה של גיהנום. אין אופטימיות !!
 
הוא נולד לראות בשחור. ביני לביני הייתי חושב לעצמי תוך כדי דיבוריו האם הוא בכלל עיוור צבעים ???- כזה בלי גוונים של אפור או לבן : רק שחור !!

 
 
 
השחור שהוא ראה התכהה תמיד ככל שהתקרבו ליהדות ולדת. כל פעם שדיברו ברשות הקטנה שלי על הקמת בית כנסת ראית איך האיש נתקף קבס, הוא התפתל - לא המתין לתורו לדבר ומיד התביית על הנושא, מנסה ליירט אותו בכל הכוח. כל האמצעים היו כשרים. כתבות בעיתון, מאמרים, בדיחות, סיפורי אגדה ומה לא.
 
האוירה השחורה שהשתררה באיזורו של זה נגעה לכל תחומי החיים ולא צריך להגביל העניין לענייני דת בלבד - שהם הסמן העיקרי. כשדיבר על בתי הספר ברשות הקטנה שלי הוא מיד ציין את הציונים הגרועים, לרגע שוכח שבניו - דמו ובשרו, לומדים בהם. כשטען בעניין הפשע והמוניטין הרע של פינת החמד שלי, שכח שהוא בן הישוב ושהפרסומים שלו  בכל כלי התקשורת מהווים שפיכת התינוק עם המים.
 
 
בכל עניין וחצי עניין שהיה עולה היה מיד מתנפל על הרעיון של להתקיף את הרשות שלי - כדי, שכאופוזיציונר יוכל לבוא ולרשת את מקומו של ראש הרשות שלי - שאני, אגב, גם שימשתי כאופוזיציה לו ושאני מייחל שיעשה מהלך הגון ויפרוש סוף סוף.
 
 

במשך שבועות ולאחר שהשתלט למעשה על אמצעי התקשורת של היישוב שלי, פרסם עשרות מאמרים בגנות המקום ובגנות מאפייניו. גם כשראש הרשות איחל לו בריאות שלמה עקב מחלתו כשנחנך בית כנסת - הוא העלה סימני שאלה אם אכן בירך אותו ראש הרשות או קילל אותו והשיב לו ב: אני מאחל למי שבירך אותי באותו אירוע את אותם איחולים...." - לא תודה, לא נימוס, לא אלגנטיות - הכל מטושטש, הכל מושחר, בלתי ממוקד - כמו חושך, כמו אדם שנולד עם משקפי שמש תפורים לו על האף... הכל אפל, תמיד...
 
אם אופיזציונר או אופוזיציונרית אחרים היו כותבים מאמר לאותו עיתון עם רעיון משלהם או תגובה למהלך, או שיזמו מהלך שטירפד את הקואליציה מיד היה מזנק על המציאה ומוסיף בטורו הבלתי אופטימי בעליל את הגיגיו הזהים לחלוטין לאלו שכבר נכתבו על ידי אופוזיצינרים אופטימיים ופרגמטיים יותר.
 
יותר מכל דבר מזכיר לי הפוליטיקאי הזה מישהו שהגיע בטעות לפגישת חברים של יום שישי בערב ליד הגרעינים הבירה והקפה. שם יושב תמיד אחד שמדבר כל כך רע על המצב שכולם מרגישים כל כך טוב - שהם לא שם..., במקום שעליו אותו איש מדבר !! מחוץ לדרמה שלו...
 
 
תגובות
ברקאתאללא עליקום
אייל - סוג האנשים שהינך מזכיר מגלמים למעשה משפט אחד קצר וקולע : עבד כי ימלוך... לצערנו רובה המכריע של הפוליטיקה הישראלית מורכב מסוג זה של בני אדם. יבואו ימים טובים יותר.
22/08/2008 08:03:02
במקרה ממש הצטלבו שני פוסטים שלי בבלוגמית שנוגעים אחד בשני.
 
הפוסט הראשון סיפר על המטאדור  בקורידה ועל העובדה שחברי הטוב הוזמן לקורידה בספרד כדי לצפות בפולחן טבח הפר למול הקהל המריע, סאגה של דם, רשע, מוות, והתעללות בבעלי חיים כחלק מבילוי פרימיטיבי, מטופש ומיותר.
 
 
הפוסט שנכתב כאן עוד לפניו סיפר על הזמר הצרפתי האהוב עלי ביותר - פרנסיס קברל. כבר אז הכנסתי לתוך הפוסט את השירים של קברל בהם "לה קורידה" המדהים.
 
כשקראתי להנאתי את שני החיבורים שכתבתי רץ לפני הקו המחבר, אהבה למוזיקה ולאומנות מתחברת לאהבה לבעלי חיים, ולטבע. - ליצירי הבריאה - ולכן חשבתי שהשיר הנפלא שכתב קברל על הפר הממתין, הפר המשתהה לפשר הבאתו לזירה עם כל כך הרבה אנשים, הפר התמים שמאמין שינפנף את המטאדור בשניה, צריך לבוא לתירגום בעברית. כד שתוכלו להאזין וגם להבין את המילים המרטיטות, את העוצמה של החיבור בין המילים והמשורר שקברל הינו, לבין המלחין שהוא.
 
וככה זה הולך :
 
 "מאז הזמן שבו אני ממתין בסבלות - בתוך החדר הזה השחור // אני שומע שמשחקים ומשתעשעים בקצה המסדרון // מישהו נגע בבריח - ואני צללתי לעבר היום הגדול // ראיתי להטוטנים , מחסומים והמון אנשים סביב // ברגעים הראשונים חשבתי שרק צריך להתגונן - אבל המקום הזה הוא ללא פתחי מילוט // אני מתחיל להבין...// הם סגרו מאחרי - הם פחדו שאני אסוג - אני אגמור עליו על ה"רקדנית" המגוחכת //  האם העולם הזה רציני ?? האם העולם הזה רציני ?? // באנדלוסיה, אני נזכר באחו המגודר בקקטוסים // אני לא ארעד לפני הדחליל הזה  - המינוס // אני אתפוס אותו, הוא והכובע שלו - ואסובב אותם כמו השמש // הערב אישתו של הטוררו תישן על שתי אוזניה //  האם העולם הזה רציני ?? האם העולם הזה רציני ?? // רדפתי אחרי רוחות רפאים - כמעט נגעתי במגפי הראווה שלהם (הערת תרגום: המילה 'בלרין' היא בת כפל משמעות גם מגפי הראווה של המטאדור וגם רקדניות בלט - בשיר ללא ספק הכוונה לכפל המשמעות בגלל שקברל משתמש במילה רקדניות קודם לכן) // הם היכו קשות בצווארי כדי שאכרע //  מאין יוצאים האקרובטים עם מדיהם מנייר // מעולם לא למדתי להלחם בבובות // להריח את החול מתחת לראשי - זה שגעון כמה שזה עושה טוב // התפללתי שהכל יסתיים - בהסתכלות לאחור, אני נזכר // אני שומע אותם צוחקים כשאני מפרפר // אני רואה אותם רוקדים -  כמה שאני טיפש  // לא חשבתי שאפשר להשתעשע כל כך מול קבר ... // האם העולם הזה רציני ?? האם העולם הזה רציני ?? // כן, כן צל , צל, .... (ספרדית) ...הפר סובל...
 
 
 
 
 
 

 
 
לה קורידה - פרנסיס קברל
תגובות
השבוע הגיע אלי לקוח מהעולים החדשים מצרפת.
 
בשעתו היה איש עסקים בצרפת. הוא עסק במסחר והגדיל את עסקיו עד למימד כזה שהספיק לו. הוא העביר את הכל לידי בנו והגשים את חלומו.
 
עלה לארץ. הארץ שעליה חלם וייסר את מצפונו שלא עלה אליה עוד בנעוריו.
 
הוא סיפר לי שהיה יתום מאב וכבן בכור חייב היה לדאוג לרווחת אימו, אחיו ואחיותיו. לכן נשאר בצרפת ולכן גם לא התגייס לצה"ל, הצבא שבעבורו תרם כספים רבים.
 
אז עכשו הוא הגיע.
 
עד כאן ההיסטוריה של האיש. הפרטים והעובדות שונו במתכוון וכל דמיון בין המציאות לעובדות שפרטתי לעיל הוא על אחריות הקורא בלבד...
 
...וכשהגיע רכש לעצמו דירה, כמובן, ועוד דירה להשכרה.
 
הדירה שאותה רכש להשכרה היא שכנה לדירה שבה הוא מתגורר. תוך מספר שבועות מצא שוכר.
 
מתווכת שמצאה את השוכר הפרה את החוק, ( ..כמובן ) מילאה הסכם שכירות סטנדרטי - והחתימה את הצדדים.
 
יום אחד נעלם השוכר מהדירה. כפי שצפוי בדרך כלל הוא גם לא שילם שכר דירה.
הלקוח שהבין שהשוכר "ברח לו" בהיותו צרפתי כמותו, ניסה למצוא אותו במקומות שבהם נוהגים הצרפתים להסתובב ואכן איתר אותו. - "אל תדאג " , אמר לו השוכר החמקמק, "אני אבוא לשלם לך.."
 
ולאחר שלא הגיע מספר שבועות אחר כך מצא אותו הלקוח החכם במקום שבו ציפה למצוא אותו שוב, בבית קפה בכיכר העצמאות בנתניה. בעודו שותה בכיף עם חברים החוויר השוכר ומיד שלף פנקס שיקים ומסר ללקוח שלי שיק .. על מלוא הסכום בתוספת חודש עבור הותרת הדירה ריקה ללא שוכר וללא תשלום.
 
השיק היה דחוי והלקוח הדי חכם שלי, התפתה להאמין שמדובר, כדברי השוכר, במעבר לדירה אחרת בגלל שהשוכר מצא עסק מצויין באזור אחר בעיר וכי הוא מביא עכשו סחורות מצרפת ועסקיו מתנהלים היטב וכו' וכו' וכו'...
 
וכפי ששוב, צפוי, השיק חולל.
 
הלקוח הנחמד שלי כבר לא מצא את השוכר. התברר שזה חזר לצרפת. נו, טוב הכל אבוד הוא אמר לעצמו ושכח מהעניין.
 
השבוע פגש הלקוח שלי בשוכר. שוב, השוכר ישב עם חברים אכל ושתה במלוא הכרס הדשנה שלו בכיכר העצמאות בנתניה - "אני מקווה שאתה תשלם על האוכל שאתה אוכל ושותה.." - אמר הלקוח שלי לשוכר ההמום , "כי עבור המקום שבו אתה ישן, מחרבן, ומלכלך כל כך, אתה לא שילמת " - הפעם הצליח הלקוח שלי ממש להרגיז את השוכר שנעלב עד עימקי נשמתו (ראו את זה דרך החולצה הפתוחה עד התבור שהוא לבש, מכנסי ההתעמלות והכפכפים שחשפו את עורו המסמיק מאוד...).
 
- "עזוב אותי מהשטויות שלך" הוא ענה לו "לך לעולם התחתון ותביא עבריינים שינסו לגרום לי לשלם". והוא הוסיף ביוהרה מרתיחה : "אני עוזב את ישראל ולא חוזר יותר - חפש אותי " וסיים בצחוק פרוע סטייל זאב רווח בסרט צ'רלי וחצי...-
 
 
כך הבין הלקוח שלי שיש לו עניין עם אידיוט גמור, פורע חוק, חסר נימוס ואגואיסט וכך הגיע אלי.
 
הצעתי לו קודם כך לוותר. בהכירי את המערכת ידעתי שהוא, הנפגע, יטוזז ויטורטר ונשמתו תצא עד שירה צדק במחוזותינו. אבל הוא דרש צדק וחק ובמדינה "שלו" כפי שתיאר אותה בעיני רוחו - הוא יעשה דין עם השוכר המרדן והחוצפן.
 
הצעתי לו, לפיכך, לפתוח כנגד השוכר התיירותי תיק הוצאה לפועל. כמו כן הצעתי לו להוציא לו צו עיכוב יציאה מהארץ... - הכינונו הכל מיד ולפני שהתיק הוגש ללישכת ההוצאה לפועל הזכירה לי מזכירתי להוציא פירוט כניסות ויציאות מן הארץ ממשרד הפנים על פי תקנות ההוצאה לפועל. "תקנה חדשה" היא אמרה לי.
 
הואיל וחששנו שהחייב יברח מיד - אמרתי שכדאי שנגיש את הבקשה ונציין בהוצאה לפועל שאנו חוששים מעזיבה מידית של החייב ולכן נמציא האישור מיד עם מתן הצו ולמחרת כדי שלא נחמיץ את יציאתו של החייב הזה מהארץ.
 
מזכירתי די התעקשה שבכל פעם דוחה ראש ההוצאה לפועל את הוצאת הצו מהסוג הזה מהנימוק שחייבים אישור של משרד הפנים.  - למה צריך אישור, שאלתי, מה מעניין את ראש ההוצאה לפועל מתי נכנס ויצא החייב מהארץ ? מה איכפת בכלל מהנושא השולי הזה אם החייב מחלל שיקים סידרתי ? הרי מטרת חוק ההוצאה לפועל היא אכיפה וחיוב הסרבנים לשלם ! לכי בכל זאת ותגישי.
 
אבל מזכירתי היתה חרוצה ממני, היא ניגשה בבוקר שלמחרת למשרד הפנים, לפני שהוגשה הבקשה וביקשה את האישור. אלא מה ??? כצפוי, משרד הפנים התפתל באמתלות של אמתלות שיש עומס וכו' ושלא ניתן "עם הטופס הזה..." להוציא אישור !
 
ואז, "אצה רצה" המזכירה ללישכת ההוצאה לפועל פתחה את תיק ההוצאה לפועל - וכמובן: המזכירות סירבה לקבל ממנה את הבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ "ללא האישור של משרד הפנים". מזכירתי עקשנית גדולה עוד יותר - היא התעקשה, ניגשה למזכירה הראשית ודרשה שתוגש הבקשה ללא האישור.
 
אלא שהמזכירה הראשית של בית המשפט וההוצאה לפועל התקשרה אלי והסבירה לי שללא אישור לא תנתן החלטה. "ומה אם האיש בורח מהארץ עכשו ??" שאלתי, המזכירה ראשית לא ידעה לענות אבל הצהירה : ידחו לך את הבקשה ! - "אבל ריבונו של עולם, למה זקוק ראש ההוצאה לפועל לאישור המטופש ? אם תסבירי לי - אני נכנע !" הסבר לא קיבלתי ולכן הבקשה הוגשה.
 
והמזכירה הראשית צדקה.
 
 
לאחר המתנה להחלטה ולאחר שכבר הוצאנו את האישור של משרד הפנים- התקבלה החלטה של ראש ההוצאה לפועל : ללא אישור משרד הפנים לא תנתן החלטה !!!
 
טוב שלחנו את האישור עוד הבוקר - אלא שלאחר חצי שעה התקשר הלקוח: "החייב נסע לחו"ל הבוקר ..."
 
אתם הבנתם ?
 
 
 
- אתם הבנתם ? איך יאמין האזרח במערכת המשפט אם היא מעמיסה עליו מטלות בלתי אפשריות ? איך לא יפנה דווקא לגורמים עבריינים ולא למערכת המשפט אם בבקשה שבמהותה היא בקשה דחופה ביותר - נדרש ממנו להמציא אישור, חסר ערך ממשי, ושלוקח ימים להמציא אותו ...???
 
 
יש מה לתקן - ויפה שעה אחת קודם !!
 
 
 
 
תגובות
חי כמוס מאזוז
בטח שיש הרבה הרבה לתקן אבל גם הלקוח שלך לא יודע מסחר הסוחרים לוקחים שכר שלשה חדשים בהקדם
14/08/2008 23:21:31
ברקאתאללא עליקום
מערכת אכיפה שפוגעת ברעיון הציוני, מכה וחבטת באחיה - מובילי ההתיישבות, אוסרת נערות בנות עשרה על מחאה כנגד פגיעה באושיות הרעיון הציוני, מביאה את צבאה להלחם כנגד מי שאמורים להיות החיילים הטובים ביותר - היא מערכת שלא תשלים את יומה, היא מערכת רקובה וחולה - שאינה נותנת לאזרחיה להאמין בחוק ובקיומו ולעשה מהווה ראשיתה של אנרכיה - העמך פונה לגברתנים, אנשי עולם תחתון ואלו גוזרים קופונים על חשבון הבטחון האישי, משלמים שוחד וממון רב לשליטים עד ליום הגרוע מכל שבו, לא יאמינו החיילים במטרות הלחימה ובאהבת הארץ. אז תיפול חו"ח ציון. אשר
15/08/2008 07:50:03
אלי פילו
לאייל. אתה כותב " יש מה לתקן " ואני שואל איש מקצוע כמוך, " האם ניתן לתקן ? ". אישית איבדתי כל אמון במערכת המשפט, ואני סבור שאיני היחידי. לא על המדינה הזו חלמנו, וחבל מאוד, שמיום ליום המצב מתדרדר במהירות רבה. לדעתי " לא ניתן לתקן בכלל "
15/08/2008 09:27:26
אא
לאלי: חייבים לתקן !! וכי מה נעשה ? נספוק כפיים לשמיים ונבכה ?? ועל מי נסמוך ? אנחנו חייבים לסמוך על ילדינו ועל עצמנו שידעו שיש מלאכה לפניהם ועליהם לבצע אותה. לאני מאמין שכשם שארצות הברית היתה "המערב הפרוע" כך ישראל שהיא מכעט המזרח הפרוע ... יהיו שינויים וחייבים להאמין שהם יהיו לטובה. אגב, אני נוסע הרבה מאוד בחו"ל ואני יודע בודאות מוחלטת שמדינת ישראל היא מקום טוב לחיות בו. אני גם יודע בודאות - שהאנשים כאן טובים, אבל אחד אחד, בעוד כחברה הם נוראיים. נוראיים כי הם מזלזלים קבוצה במשנתה - וגם זה עניין שיכול לחלוף בזכות קיבוץ הגלויות והנישואים המשותפים שבהם אנו מתרכים יותר ויותר. צריך לתקן ולהאמין !!
15/08/2008 12:20:50
קיצור תולדות ההוויה
הלוואי ואייל צודק. היאוש עצום - מוזר שדווקא עורך דין, משדר אופטימיות, זה לא מסתדר יחד.
18/08/2008 16:14:51
חברי הטוב שהה ביום 15 ליוני בקורידה בספרד.
 
הוא סיפר לי שברח ממנה באמצע אירוע שהקהל הריע לו אחוז התלהבות.
 
המטאדור חטף מהפר ועשה עצמו כאילו דבר לא קרה. באלגנטיות פעם אחר פעם הוא נעץ בפר את חרבו עד שבסיום לקול תשואות הקהל כרת את אוזניו.
 
אחרי כמה ימים עלה הסרט של האירוע שבו המטאדור חוזה תומאס אליאס מחסל את הפר המסכן, התמונות קשות, המטאדור חוטף גם כן, מי שרגיש לזוועות של המתת בעלי חיים לצורכי הנאה - שלא יכנס.
 
אני מראה את זה כי אני סולד מזה, למה ? ... גם אני שואל וגם הפר המסכן - ולמרות זאת המטאדור מנפנף באוזני הפר כאילו שקיבל ממנו אישית... מדליה ..
 

 

תגובות
ההמשך של הכותרת הזו הוא: ומי שישלוט בהווה ישלוט בעבר...
 
המשפט החובק היסטוריה הזה נאמר ונכתב על ידי ג'ורג' אורוו'ל הסופר שכתב את הסרט "הבדיוני" דאז, 1984.
 
 
 
אורוול חזה בסיפרו את השתלטותו של האח הגדול, מנגנון דמוני ענק, על מוחם של בני האדם.
 
 
 
 
 
 
 
קטע מתוך סירטו של אורוו'ל
 
 
 
 
 
באמצעות המנגנון הזה הפכו בני האדם למכונות אנושיות הנעתרות ל"אח הגדול" פועלות ונשלטות על ידו. האח הגדול מכתיב את ההתנהגות האנושית בזכות העובדה שבני האדם אינם מודעים ליכולותיהם וסגולותיהם.
 
 
 
איני בקי בפרטיו של הספר או הסרט, אבל אני בוחן כיום את מיעוט הידע הישראלי בתולדות עם ישראל וההרגשה שלי היא שהאח הגדול כאן כבר מחק מתודעתנו את העוצמה הרוחניות ונפח של ההיסטוריה היהודית.
 
 
 
בהתאם קורה גם בכל מה שנוגע לידיעת הארץ. בתוכניות טלויזיה נבובות, ריקות מתוכן אתה מגלה שנערי ונערות ישראל אינם יודעים לא דבר ולא חצי דבר על ארץ ישראל, על מקומות, על קרבות ועל מלחמות שהתרחשו ממש לידם.
 
 
 
אין מודעות לשמירה על נכסים היסטוריים, על מעינות, מקורות המים, כפרים עתיקים. אין מודעות דימיון בין שמות כפרים ערביים לשמות ישובים מהתנ"ך. אפילו את ההיסטוריה של המדינה הציבור אינו מכיר.
 
 
 
כך יוצא שבכל ויכוח מול צאצאי המהגרים הערביים לארץ ישראל, מתעורר חשש שהישראלי הממוצע אינו יודע מהי זכותו על הארץ שאליה שב.
 
 
 
ואכן הישראלי משיב כי יש לו זכות על הארץ אך אינו יודע כיצד לפרט את נימוקיו.
 
 
 
היה והיה מוטבע בישראלי, הצבר, יליד הארץ, הידע והמורשת הנחוצים כדי לצייד אותו במה שיחזק פיזית ונפשית את אמונתו בצידקו - לא היו מנהיגי המדינה מתבזבים מול טענות אויליות על "כיבוש" או על עושק וגזל.
 
 
 
 
ככל שחולף הזמן הולכת ומתבססת בעולם ה"עובדה" הפיקטיבית לפיה הישראלים "כבשו" את ארץ ישראל. הביסוס שלה נובע כולו מאי הקנייה של מידע בסיסי לישראלים עצמם.
 
 
 
המשפט של אורוו'ל טוען ששליטה בהווה תביא לשליטה בעבר - צריכה להיות מופנמת בכל המוסדות החינוכיים. כי הכל מתחיל משם, מהחינוך מהקניית הידע.
 
 
 
למרות זאת, הזלזול והבוז כלפי כל מי שמתבטא בסוגיות מיהודיות, או בעניני ההיסטוריה היהודית, או שמספר על חוויותיו הרוחניות הנובעות מספיגת ידע בנושאים הללו, כמו בכל פעם שהתקשורת משתלחת בפסק הלכה או לימוד של הרב עובדיה יוסף  - מתרחש כמעט באופן שיגרתי.
 
 
 
כמה קיטונות של רותחין נשפכו על הרב עובדיה השבוע כשלימד שהספרדים אינם נוהגים שלא להתרחץ בשבוע של ט' באב !! כמה מילות גנאי, קללות, זעם בלתי מסובר וחוסר חינוך בוטה הובע רק כלפי הרב עובדיה - בגלל שהוא מבטא גישה יהודית !
 
כחילוני נוטה למסורת אהבתי מאוד לקרוא את הטור של אדם ברוך ז"ל במעריב. אדםב ברוך ז"ל הסביר את הרב עובדיה לפני ולפנים, הוא העניק לקוראיו תחושה שמאחרי הדברים, עומק, היסטוריה, חוכמה והקפדה גדולה על שמירת המצוות.
 
 
 
בעוד אדם ברוך כתב את טורו, מולו נעמדת תקשורת חסרת חיים, חיוורת, נטולת ערכים.
 
 
 
בהיותה שפחה של רייטינג ומכירות, צהבהבות ומכנים משותפים מוכים ביותר - עשתה התקשורת הכל כדי לחדור לכל בית. תוך כדי כך, היא פעלה כפיל בחנות חרסינה כשאין לשכוח כי היא המסייעת הגדולה ביותר למערכת החינוך.
 
 
 
אם בעבר קראו הבתים הערכיים את "דבר" "הארץ" "הצופה" או "על המשמר" הרי שגם אם חלק מהעיתונים הללו היו חסרי ערכים יהודיים, היו בהם גם היו, כותבים ידענים, בקיאים, טעונים באשכולות של מידע ומורשת.
 
 
 
ברם, מאז שאלו נעלמו, צללו אל העבר ונשכחו - לא באו להם מחליפים והאלוהים החדש בדמות הטלויזיה, הפך למעין מכונת קזינו שופכת כסף, לכיסם של היזמים - שמכוונים שוב ושוב אל הבידור הזול, הרדוד, המאולץ, זה שיש בו המון מניירות ופגיעה בדמויות ציבוריות או הצגתן באור מגוחך, גסויות, סקסיזם, ושפת אשפתות.
 
כשהצעירים הישראלים מרוכזים כולם במשחקים שהעניין המרכזי בהם הוא כסף, עושר, שיק, נופש, במקום מצויינות, ידע, איכות, תרומה לקהילה - אין למעשה שום שליטה על ההווה שלהם, שכולו בועה חלולה.
 
 
 
בתוך המעגל הזה המתנהל סחור סחור לתוך עצמו - הישראלי המצוי, שכבר אינו יודע מדוע אין לוותר על סמלים כמו: אוכל כשר, ירושלים בירתה המאוחדת של מדינת ישראל, ההימנון, הדגל, עיר האבות, ברית מילה, בר מצווה.
 
 
 
כך גם הישראלי אינו מתרשם עוד מתופעות של השתמטות, אלימות כנגד זקנים, אלימות כנגד ילדים, הורים, ועוד.
 
 
 
בעוד העבר היהודי לא סבל רמות כלשהן של פגיעה בסמלים - הישראלי שאיבד את ההווה בהתהוותו, איבד את השליטה בעברו, וכך גם את השליטה בעתיד.
 
 
 
מהסיבה בזו, לא תראה עוד נאומים ישראליים בסגנונו של חיים הרצוג - נשיא המדינה ושגריר ישראל באו"ם, או דיבור רהוט ובוטח כשל מדינאים כאבא אבן.
 
 
 
ההסתמכות על העבר ועל הזכות הקנויה של היהודים על ארץ ישראל צריכה לחזור לסדר היום. היא אינה יכולה להפוך לספק, היא אינה יכולה להטשטש - והשאלה שעודה נותרת היא: איך שולטים בהווה, איך מונעים את השחיקה בעובדות האמיתיות הבסיסיות ?
 
התשובה לכך יכולה לבוא בצורות שונות: יצירת אלטרנטיבות חינוכיות, מאבק לשינוי בשיטת החינוך, נטישה של כלי התקשורת הקונבנציונאליים ועוד. אבל אני איני עוסק בשינוי סדרי בראשית - אני רק מעלה את מחשבותי .. כי בתוך כל הדיונים על שלום, שהוא אכן משאלת לב רצויה ומוסכמת, אסור לוותר על הידע הבסיס הנוגע לזכות שלנו - להיסטוריה שלנו.
 
 
 
לסיום רציתי להביא דוגמא להתנהגות ראויה של ישראלי בשידורי אלג'זירה - אני מדבר על ראיון שנערך עם פרופ' מרדכי קידר - ראיון שמלמד שניתן להחזיר את העבר להווה ולהבטיח בכך את העתיד. פרופ' קידר מפרט באופן נהיר וחד משמעי את העובדות הנכונות, הוא , שולט בהווה שלו ...
 
 

פרופ' מרדכי קידר בראיון לאל ג'זירה - פירוט של העובדות והאמת הבסיסית
 
 
 
 
 
 
 
תגובות
בעוונותי אני נוסע לחו"ל...
 
די הרבה.
 
אני עובד עם כל סוגי הגויים לרבות אנשי עסקים נכבדים מאוד מבני ישמעאל.
 
בשנים האחרונות נפתחו היחסים עד לרמה של שיחות קשות ביותר על המצב במזרח התיכון ואני שמח לומר שברי הפלוגתא שלי מציבים בפני אתגרים כל כך קשים שאין לי מענה.
 
אבל הפלוגתאות שלהם באות בעיקבות התשובות שלי שהן בדרך כלל "ארץ ישראל היא של היהודים", אין זכות לערביי ארץ ישראל על ארץ ישראל וההיסטוריה שלהם בארץ היא קצרה ביותר. אני תומך את דבריי באסמכתאות שחברי הטוב, מלומד מוסלמי שמגדיר עצמו "אתאיסט" מוחלט - נכנע ומציב בפני אתגר: לא שומעים אתכם בכלל מדברים ככה, הוא אומר לי, מדוע אינכם עושים כלום בנושא ההסברה ?
 
 
הוא אומר לי, ואני מסכים לחלוטין, שהשיח על זכויות אדם משמש לניגוח מדינת ישראל. הסטודנטים במדינות ערב ערים מאוד לאינפורמציה שזולגת ושוטפת בעניין הזה, ולמרות שחברי הטוב היה בישראל וראה במו עיניו שמדובר בשטויות - ישראל אינה מצליחה לשנות את העיצוב של תדמיתה על ידי השיח המעוות הזה.
 
 
חברי הטוב מתרגז בעצמו, הוא רועם : ישראל מותקפת, מגיבה, ומגונה מיידית על "פשעי מלחמה", על "אפרטהייד" ועל "ענישה קולקטיבית" אבל אינה עושה דבר כדי להדוף את המנגחים. זה תפקיד של שרת החוץ שלכם !! קרא באוזני החבר הטוב שלי שהוא גם בעל תואר דוקטור בהנדסת אוירונאוטיקה .
 
 
איך יתכן שאתם אבות של כל כך הרבה טכנולוגיה ואינכם עושים אף פעולה כדי ליזום מתקפת-נגד כדי לחשוף ולמגר התקפות שטנה כנגדם ?? הרי כבר סבלתם משואה נוראית ... איך אתם נכשלים בזה ?
 
 
א.. א... - אני מגמגם ומצחק איתו, כי אני מסכים ואין הרבה מה לומר אז אני אומר: - חבל שאתה לא עומד בראשות מערכות העיתונים אצלנו ..
 
 
 
האמת היא שבמצב שנוצר אנחנו נוכחים בעוצמתם של  ארגונים לא ממשלתיים שיש לפרסומיהם הד עצום בארגונים בינלאומיים גדולים כמו האו"ם והתקשורת הבינלאומית.
 
פעם אחר פעם נכשלות הממשלות הישראליות בהסברת העמדה הישראלית, בהוכחת תומתה של המדינה - פעם אחר פעם מפתיעים האירגונים הללו, שבאופן אוטומטי כמעט מצדדים באוייבנו, בהערכות המדהימה שלהם לצורך הטבעת קלון על המדינה הישראלית. פעם אחר פעם חוזר משרד החוץ על הטענה כי הוא מנהל את ענייני המדינה למול ממשלות ולא מול ארגונים לא ממשלתיים - אבל פעם אחר פעם מתגלה הגישה הזו כמוטעית.
 
הארגונים שמסיתים כנגד ישראל באופן אנטישמי אפילו, מזרימים לאמצעי התקשורת מילוני מילים שמטרה אחת להם, להחליש אותנו, להפוך אותנו, הישראלים כולם, לחיה מפלצתית שאין בה כל מאפיינים אנושיים, עד כדי כך שמדינות ערב שאין להן קונפליקט איתנו נרתעות מהרעיון ליצור איתנו יחסים דיפלוטיים שמא ישתלח בהן הציבור שלהן, על ההתחברות לשטן בהתגלמותו.
 
 
אירגונים כמו אמנסטי, יש דין, גישה, יש גבול, מחסום ווטש, נשים בשחור, עדללה ועשרות אחרים, משתלחים בישראל - ואין אף גוף במשרד החוץ או אולי במשרד מיוחד שיוקם לצורך כך (ושהיה קיים בעבר כמשרד ההסברה) שיגיב ויטפל בנזקים שהם גורמים או שימנע אותם.
 
 
בשנה הבא יתקיים שוב, כנס דורבן. הכנס יתקיים בג'נווה, שוויץ באפריל הקרוב. אפילו חברי הטוב, האתאיסט שאינו מאמין לדבריו בקיומו של אל בעולם ואשר בא מהעולם הערבי, דואג מפני תוצאות הכנס הזה לישראל לאחר תוצאותיו של הכנס הראשון - מי יגיע לשם מטעם ישראל ? האם זכור לך האיפיון של ישראל בכנס הראשון כמדינת אפרטהייד ?
 
בינתיים שרת החוץ ציפי לבני גינתה את האנטישמיות המובנית בתהליך דורבן ואף איימה כי אם לא יחול שינוי, הרי שישראל תימנע מלהשתתף בכנס.... 
 
 
אבל כרגיל במקומותינו, התברר שאנשי משרד החוץ הופתעו לגלות שהוועדה המכינה של כנס דורבן העניק אישור השתתפות לארגון גג פלסטיני – ה
 PALESTINIAN GRASS ROOTS ANTI-APARTHEID WALL CAMPAIGN....
 
 
למה זה לא מפתיע אותי ?
 
 
מה בכלל עשתה ציפי ליבני בשנות כהונתה כשרת החוץ ? האם "הישגיה" הסתכמו בהחלטה 1701 של האו"ם אחרי מלחמת לבנון השניה ? הרי ידוע לכל שחיזבללה הפר ומפר את ההחלטה הזו בריש גלי ... אז מה עוד היא, שמבקשת להיות ראש ממשלה - עשתה ?..
 
 
האם היא ניצלה לרגע את הכעס והתסכול של החברה המשכילה בעולם הערבי כנגד השתלטות החיזבללה על לבנון ? האם מינפה איזושהי עובדה שקשורה לכעס והתיסכול הזה ?
 
 
בכלל, חברי שואל אותי - מה לעזזל אתם עושים בעניין ההסברה בכל הנוגע לגירעון אירן ? האם העולם הערבי קולט בזכות ההסברה שלכם את הסכנה לו עצמו במצב כזה ?
 
מה למשל על ערב הסעודית ?
 
האם היא יכולה לסבול אירן גרעינית ?
 
האם כווית יכולה לסבול אירן גרעינית ?
 
מדוע אינכם פועלים שם כנגד להחריד את הערבים שיש להם ממה לחשוש אם משוגעים כמו אחמדניג'ד וחתאמי יחזיקו פצצת אטום ?
 
 
מתברר שהעדר ההסברה הישראלית פוגע בנו גם אצל ארצות הברית, ידידתנו ובת בריתנו. מתברר שמחלקת המדינה האמריקאית מגישה דוחו"ת על מצב זכויות האדם בעולם. ואניש מחלקת המדינה עושים לא פעם הנחות לעצמם ופשוט מעתיקים דוחו"ת של האירגונים הלא ממשלתיים.
 
 
ככה נוצר מצב שבו שרת החוץ האמריקאית קונדליסה רייס - העבירה ביקורת על מצב זכויות האדם בעזה בהקשר של מניעת צאתם מעזה של פלסטינאים, שהגישו מועמדות ל"מלגת פולברייט" האמריקאי.
 
 
רייס הסתמכה על דיווחיו של  ארגון בשם "גישה" ואשר ממומן על-ידי ממשלות הולנד ונורבגיה.
 
באחד מהדוחו"ת שפירסם הוא גינה את ישראל על תגובתה למתקפת רקטות מעזה. הוא טען בכזב כמובן, שהתגובה כללה מניעת תנועה של  סטודנטים מעזה ואליה כענישה קולקטיבית האסורה על פי כללי המשפט הבינלאומי.
 
מתברר שלא רק מחדלים יש בהסברה שלנו, אלא גם מעשי עוולה של ממש. חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור תמך באירגון שבא כאמור גם מנורווגיה (מולדתו של מלכיאור ואחד ממקורות המימון העיקריות לאירגונים שהוא מפעיל) ואף האשים את ישראל גם הוא  "בענישה קולקטיבית". מלכיאור  צוטט בניו יורק טיימס ובעיתונים אחרים.
 
כתוצאה מהחוכמה הגדולה של מלכיאור וכתוצאה מאוזלת היד ההסברתית שלנו נגרם נזק תדמיתי עצום לישראל, ושוב, בתחום האקדמיה - כאילו חסרים חרמות אנחנו בתחום זה.
 
 
 
 
 
סרט הסברה של מחסום ווטש - האם אין אפשרות להפיק סרט הסברה נגדי - שיסביר מה נעשה מדוע ? מה היה באזור הזה ומדוע יש צורך במחסום ? -  הסרט הזה מופיע ביוטויב גם באנגלית
 
 
 
 
 
 
מדינת ישראל זקוקה, אם כך,  וזאת ככל הניתן מוקדם, להסברה חזקה, דומיננטית, חכמה ומתוחכמת - כדי שתמנע נזק נוסף לתדמיתה של מדינת ישראל - תדמית פגועה ושותתת דם, הקורסת למול שטפונות של דיסאינפורמציה, ארס רב, הסתה, דמוניזציה והוקעה.
 
 
תגובות