|
גניבה מאלמנה והעונש בעיקבותיה:
חברי, ר' חי כמוס מאזוז מג'רבה כתב באחד מסיכומיו את פרשת השבוע "פרשת כי תצא", כי בפרשה זו אוסרת התורה 47 איסורים בהם האיסור לקחת משכון מהאלמנה.
האיסור לקחת משכון מהאלמנה הוא עדין איסור קל יחסית לאיסור לגנוב מאלמנה.
והשבוע נתקלתי בחשד כזה שאדם חשוד, ועוד דגש על החשוד, שכן עדין לא הורשע ועדין לא ממש נתפס, כגנב מאלמנה טריה.
חיפשתי בתורה ובפירושים מה היא אומרת ומצוה בכל הנוגע לגניבה מאלמנה.
כידוע האלמנה והיתום מוזכרים ברוב המקרים בתורה ביחד, הם מוזכרים מטבע הדברים כחלקיה החלשים של החברה. החלקים שזקוקים להגנה. חברה נמדדת ביחסה לחלשים שבה, לגר, ליתום ולאלמנה. השכבות החלשות.
הסיבות להגנה על פי התורה הן כמה - ראשית, הקב"ה, רצונו הוא והאמונה בו כמצפון אוניברסלי, שאינו מסכים שיפגעו ביצירי בריאתו החלשים ודורש הגנה עליהם.
הסיבה הנוספת שמספקת התורה היא היסטורית, כי גרים הייתם בארץ מצרים - אל תשכחו שגם אתם הייתם חלשים.
ואולי, היינו יתומים לפני שהתוודענו לקב"ה שהפך אותנו לעם...
והסיבה הנוספת כדי שנבורך. שנתברך בכך שאנו עושים חסד וחושבים על הזולת ועל החלש בעיקר. זה התגמול, ברכה.
אבל התגמול והעונש על גניבה מאלמנה ומהיתום יכול להיות רע הרבה יותר. הגניבה מחסרי כל היא עינוי עבורם. חוסר. הזקקות ונזקקות.
התורה אומרת : אם תגנבו את הגר היתום והאלמנה - תמותו ! הקב"ה יסגור איתכם חשבון וככה זה כתוב וזה כתוב כל כך משכנע ויפה, נכון ומרתיע שאתה מתפלל ומייחל שכך אנשים יאמינו וכך אכן יהיה :
שמות כ"ב 20-23
כ וְגֵר לֹא-תוֹנֶה, וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ: כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. כא כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם, לֹא תְעַנּוּן. כב אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה, אֹתוֹ--כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ. כג וְחָרָה אַפִּי, וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב; וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת, וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים. {פ}
|