השבוע התחיל ברעש גדול פסטיבל צפוי מראש. כל שונאי נתניהו שאכלו קש, חצץ ומרורים מהצלחתו של שנוא נפשם המעוותת - שבו לעמדותיהם.

יורים כל חפץ מכל הבא ליד הם ניסו לפגוע בראש הממשלה העכשווי, כדי לומר שהוא "מזגזג" - משנה עמדות, עושה "בלאגן" וחסר יציבות.

אחד מעוזריהם, מהמדליפים הגרועים ביותר בשירות הממשלתי - נתפס בעדשות המצלמה משמיץ ללא בושה את ראש הממשלה שמשלם את שכרו, שמפקידו על האגף החשוב ביותר באוצר הדינה - אגף התקציבים. כך נתפס רם בלשניקוב או מה שמו... - פקיד מדינה אומר על מעסיקו: "הוא לחיץ, לחיץ..." או : שעל דברי הרבה פחות חמורים מזה ראשי ממשלה הועמדו לדין..." - סתם ולא פירש.

אחרי שעה הכחיש שאמר את הדברים בהתייחס לנתניהו ואחרי 12 שעות מההכחשה התפטר מתפקידו.

עם מנטליות של שנאת חינם כזו - שילך לו הפקיד ושתלך לה לעזזל המנטליות המכוערת של השנאת המנהיג הנבחר.

ממה נובע הרצון הבלתי נשלט הזה לטפול על בנימין נתניהו שנאה וכעס ? האם באמת שינוי אחוז המע"מ הוא שגרם לזה או אולי הטלת מע"מ על פירות וירקות ?

הרי תוספת של אחוז אחד על המע"ע ערכה כקליפת השום - כלומר אם שילמו עד עכשו על 100 ש"ח 15.5 ש"ח נוספים עכשו נשלם 16.5 ש"ח ... - אגדה של "גזירה" - ואם ניקח בחשבון שלרוב העצמאים המע"מ מוחזר על פי דין אז אפילו ש"ח אחד לא ילקח מאיתנו במהלך העסקים...

כלום, למעשה זו אפס גזירה. נכון שהאזרח הקטן לא יהנה מהשבת המע"מ אם הוא אינו עצמאי - אבל רוב רובן של העיסקאות המחוייבות במע"מ נעשה במגזר העיסקי ושם אין כל השפעה לאותו אחוז נוסף.

ובעניין הפירות והירקות והצביעות הכללית של כתבלבי החצר המוכרים.

עד היום נמנעה המדינה מלחייב במע"מ את המגזר הבסטיונרים רק בגלל חוסר האפשרות לאכוף את החוק על הבנדיטית המגלגלים עשרות מיליוני דולרים בשוק השחור. שוק הפירות והירקות הישראלי הפך במשך השנים לאחד מעיקרי השוק השחור בישראל. הבסטיונרים לעיתים לא משלמים אפילו לא אגורה מס בשנה אבל משלמים טוב מאוד עבור ג'יפ מרצדס ארבע על ארבע.

התלונה שלהם והשחצנות והראוותנות שהקרינו אתמול בשווקים כאילו אי אפשר עליהם - כי הם ילמדו את האוצר מהי אלימות או הפרת חוק - רק צריכה לחזק את שוחרי שוויון הזכויות והחובות. אלו צריכים לדרוש אכיפת חוק רצינית יותר והרתעה - כמו שהם, אותם כתבים ושדרנים דורשים בעניינו של כוכב הלינץ' משה קצב... מעניין מאוד שדרישה כזו לא באה והכתבלבים נותרו נובחים ... אבל רק על מי שמנסה להשוות בין הבסטיונרים לבין יתרת העם.

מאידך, נכון שהטלת מע"מ על ירקות ופירות תכביד על האזרחים הרוכשים מזון. אבל הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסת מה חלקו של סל הירקות והפירות בהוצאה החודשים של עם ישראל בחודש. מדובר בכ 350 ש"ח בחודש. כלומר תוספת של 16.5 אחוז על סכום זה היא כ 60 ש"ח נוספים לחודש.

כשהמדינה מתכוונת להוציא עוד 12 מיליארד שקל השנה כדי להניע את הכלכלה - זוהי התרומה של האזרחים למאמץ. אלו "הגזירות"... - כשממול השיקול הוא עצירה ההתדרדרות באבטלה, יצירת מקומות תעסוקה נוספים, השקעה בתשתיות ועוד.

אז למה רצים אוייבי נתניהו לעמדות ???

תפיסת העמדות של הכתבים והשונאים למיניהם לא ברורה גם בכל מה שנוגע לעמדות הפוליטיות שנתניהו מפגין. נתניהו פגש השבוע גם את הנשיא מובארק וגם את המלך עבדללה.

הוא גם הוציא בראיון לעיתון חוץ הצהרה כי לעולם לא יוותר על הגולן. למרות חשיבותה של ההצהרה הזו וההגיון הבריא העומד מאחריה כשאירן וסוריה שותפות לסוד (מי שאינו יודע מה תוכנו של הסוד שיקום) מפעילות צוותא חדה את חיזבללה, את חאמס ואת כל שונאי ישראל הגרועים ביותר, מה מתמיה בהצהרת נתניהו ?

אבל השונאים שהתבצרו בעמדת הירי - לא מגלים נימים של תמיכה בעמדתו של בנימין נתניהו - הם לא מעודדים אותו או מסבירים מדוע כך הצהיר. שלא בדומה לשרון למשל, שהסביר שההתנתקות חשובה וזכה לפרשניות מכל הסוגים לרבות ליקוק הטבעת הקטנה ביותר בשרירי המעי שלו, נתניהו אינו זוכה לאף גיבוי בעניין רמת הגולן - שמסירתה תהייה אסון לאומי נוסף לזה של ההתנתקות והרבה יותר גרוע ממנו.

בשבוע שעבר פורסם בעיתון מקור ראשון ראיון עם האלוף במילואים גיורא איילנד - שבזמנו חשב שניתן להתפשר על הגולן וכיום הצהיר בריש גליי על שינוי עמדתו. גם שינוי עמדה זה לא זכה לפרסום נאות בעיתונות הישראלית החולה במחלת החד צדדיות. העמדה של איילנד רק מחזקת את עמדת נתניהו ומוסיפה לה הגיון. אבל לא נמצא לעמדות אלו עידוד ממקורות נוספים בתקשורת, למעט העיתון עם הפופולריות הגואה, מקור ראשון.

לעומת זאת , אתר האינטרנט ynet פרסם בעת ביקורו של נתניהו בירדן כותרת שתכליתה: המלך חוסיין דרש מנתניהו להודיע על תמיכה ברעיון שתי המדינות מיד !! - האתר לא פרסם דבר על מה שדרש נתניהו, או מה השיב נתניהו, או מהי עמדה הרישמית של מדינת ישראל. כאילו כלום, למדינת ישראל אין זכות להביע עמדה ואין זכות לדרוש דרישות.

ממה נובעת הגישה חידלת האונים של התקשורת הישראלית ? ממה נובעת הריצה האמוקית לעבר האפסות והחידלון ? האם באמת בחירתו של עם ישראל בראש ממשלה עדיף עליו ואשר אינו נראה לתקשורת ראויה להתעלמות כל כך בוטה ?

עכשו עומד להפגש נתניהו עם נשיאה השנוי במחלוקת של ארצות הברית. נשיא שבחירתו הביאה לגל עצום ואדיר של תקווה - אבל במהלך הזמן מאז נבחר עד היום - התוצאות שהביא שואפות לאפס. עד עתה, לא הניבה הבחירה באובמה כלום מכלום ולא נראה שעוד תביא לאיזה תוצאה חיובית - אלא אם יקרה נס.

והנה, לקראת הפגישה עמוסים הניירות המודפסים שמהווים עיתון ישראלי בהסברים עד כמה קשה תהייה פגישתו של נתניהו עם אובמה. הם מתארים במילים רבות ומיותרות שוב ושוב כמה שאובמה ידרוש וכמה שנתניהו יסבול. אבל לא מצאתי בהם אף מילה מה יציב נתניהו לאובמה על סדר היום ומה ילמד אותו. וביננו, לנתניהו יש הרבה מאוד מה ללמד את אובמה - שנראה יותר ויותר כמי שלא יודע בדיוק למה הוא נכנס כשנכנס לבית הלבן ולעולם הפוליטי של המזרח התיכון במיוחד.

אז השבוע שוב יוצבו שונאי נתניהו בעמדות שלהם והכל כל כך צפוי וידוע מראש ...