מסלול רכיבה על אופני הרים: קיבוץ הסוללים - בית אוסישקין - תל דן - חורבות דן העתיקה -
שבת בבוקר , אחרי שיכנועים והפצרות הוחלט שיוצאים ב 4:30 (למה מה עשינו ??..) כלומר, אומר מקס, צריך לקום ב... 3:30 !! לא, אני לא בא...
אז השכנוע עבד, בשעות לא שעות מתעוררים, מוציאים את האופניים ומשה מודיע :,, לא בא... !!! לא בא... !! - לא עזר בית דין !
נוסעים עם הזריחה, בערך בקריית שמונה השמש כבר יצאה, האור מלא, ממשיכים עוד מעט, עד קיבוץ הגושרים. מחנים את הרכב בחניון פורקים הכל ויוצאים.
לכיוון הקיבוץ, נחל חרמון, במקביל אליו, מתקרבים למטעים ואופסס... המכשול הראשון.
סיירת דרדסים בבגדי טלטאביס, קופצת מעל הגדר, נכנסים למטע שהקיבוץ חסם, (למרות שמדובר בשביל מסומן) - ואחרי שתי שניות אייל ומיכה מבינים למה חסמו את הכניסה - אפרסקי ענק בוהקים תלויים על הענפים רק מחכים שנשלח אליהם יד, ושלחנו ... אבל במספר הנכון, כל אחד אחד... שמים בתיק וממשיכים.
אחרי כמה דקות מגיע המכשול הבא, הקיבוץ חסם את הירידה לאופניים, גדר עצבנית חוסמת את הדרך לבריכת הקיבוץ, מה שלא היה שם קודם... - גם כאן המוח היהודי מוצא עקיפה, נכנסים דרך צידו של שער רופף וגולשים באופניים ישר לחציית גשר מעל לנחל, לתוך שביל קסום לאורך הנחל מצידו השני.
רכיבה של כמה דקות בין צמחיה לגדותיו של הנחל, ובכל מקום פזורות נישות מזמינות. לא לוקח הרבה זמן עד שנאמץ זולה קטנה נשב לשים רגליים במים, ונאכל את האפרסק ... - ומה עם הקצב ?? מה עם הסיבולת לב ריאה ?? איך נגיע לטור דה פראנס ?? - אנחנו מפסיקים לפדל כל 10 דקות ???... הרעש של המים השוצפים גובר על השאלות הללו .
ממשיכים וחוצים את כביש 90 חותרים לכיוון מעבר מעל סכר קטן, אבל המכשול הבא מדבר אלינו, "אין מעבר" גדר תיל אימתנית חוסמת את הגישה ואנחנו בחיפוש אחרי מעבר חלופי.
בסוף מתקבלת החלטה: חוצים במים כי אין ברירה.
|
ורוניק, אלברט ומיכה מהססים... |
|
אלברט סיים וורוניק לפני האמבטיה הקרה ..
|
|
ורוניק אחרי הצלילה אייל מחלץ... אלברט עם תצפית של מודאג !! מקס הוא הצלם ...
|
|
אחרי שחצינו את הנחל, באזור עם אשדות קטנות ומעט זרם, ואחרי שורוניק איבדה שיווי משקל, רכבנו כמו בתוך ספארי לכיוון התחנה שאליה כיווננו את הטיול שלנו, רחצה בפנינת חמד על גדות הנחל. הכניסה לסבך היתה קצרה ותוך שתי דקות הגענו לנקודה שחבר'ה צעירים השתלטו עליה במהלך הלילה אבל הם לא הפריעו לנו להכנס ולהתרחץ.
|
|
מיכה פחד להרטיב את התחתונים,.. אלברט אייל וורוניק משתכשכים... מקס מצלם (וזה לא שהוא לא השתכשך לו בכיף, ... הוא עלה לצלם ..).
|
|
יללא ילדים : לקום !!
|
אחרי הרחצה המרעננת נשאר לטפס רגלית מעל רמפה של בריכה דגים ישנה, לנווט צפונה לעלות לרמפה של בריכת דגים קיימת, לחבור לכביש שעוקף את בית אוסשקין מצפון, לכיוון תל דן, לעקוף את התל מצפון לרכב ליד חורבות דן העתיקה .
מכאן מתחילה ירידה מסחררת לכיון מסעדת דג על הדן, החבר'ה בועטים בפדאלים ומסלול של כשישה ק"מ הופך לקצרצר ביחס למסלול כולו. חוזרים לכביש 98 ממזרח למערב, חוצים בזהירות ומגיעים לחניון שממנו יצאנו.
סה"כ כ28 ק"מ של מים ועוד מים ועוד מים ביום קיץ ישראלי. קצר מידי, כמו כל דבר טוב !!