 RSS
על הבלוג
מסלולי רכיבה על אופני הרים. מסלולי רכיבה למתקדמים ולמשפחות . הבלוג מממיין את המסלולים לפי מיקומי המסלולים בארץ ובחו"ל. הרכיבה כאן היא רכיבה על אופני הרים בלבד מתוך הנחה שהמתעניינים מכירים כבר את הציוד הנדרש חייבים לחבוש קסדה וכפפות וחייבים ליטול עימם כמויות מים ראויות ונכונות. גם הכרות מסויימת עם הסביבה שבה מתקיים המסלול היא חובה ומומלץ ביותר להגדיל הכמויות של הנוזלים ברכיבות בעונה החמה ולהתעניין במזג האויר . הבלוג שלנו התחיל כבלוג סיפורי המסעות של שלושה - על אוכף האופניים שלהם. אופני הרים, תיקי מים וציוד צידה, מפות או רעיונות והרבה, הרבה ... הרבה חיוכים וצחוק. אז על המסלולים, על החוויה, על השיחות והבעיות שצצות בדרכם של רוכבי אופניים מקצו-חובבים... - עכשו זה בלוג של כמה וכמה רוכבים שמצטרפים לרכיבת אופני ההרים שלנו בישראל ובחו"ל - הנתונים בבלוג הם למיטב הבנתנו וכתחביב, שום דבר אינו מקצועי - לרשותכם הוקלטו חלק מהמסלולים ובאמצעות התגובות אתם מוזמנים להגיב ולשאול...
|
posts
04/12/2010
פורסם במקור ביום 23/11/2008
|
מסלול רכיבה על אופני הרים: שכונת התקווה - רחוב בירנית - פארק מנחם בגין - נחל איילון - חירייה - כביש 4 - צומת גנות - יהוד - נמל התעופה בן גוריון -
אתמול רכבנו לצידו של הר הזבל הגדול במדינה.
כן, חיריה !!
סיכמנו שבשל מצב הרגל שלי, שחייבת רכיבות עדינות עדין, נצא למסלול קל. גם מיכה אחרי שפעת, התאים לו.
השבת יצאנו עם צאצא לשבט. בן, הבן של מיכה היה איתנו ואחר כך עוד הוכיח לנו מהו הדור השני לרכיבה...
המסלול מתחיל מרחוב בירנית בתל אביב, שכונת התקווה, פארק מנחם בגין.
בקצה הרחוב חניה ובגלל התברברות טוטאלית בתל אביב הגענו אליו מאוחר יחסית, אבל עם כוונה לממש את הפוטנציאלית של עצבי ההתברברות.
מחנים את המכוניות וחוצים את הכביש, חוצים גם את הפארק ואת אגם המים הגדול שבו, דרומה - עד להתחברות לנחל איילון.
נחל איילון מתחיל מעמק איילון שבהרי ירושלים ובמזרחם. הוא זורם מערבה לכיוון נמל התעופה בן גוריון ולעבר דרום גוש דן, עד למה שאנחנו קוראים נתיבי איילון ונשפך לים. בעבר הוא היה נחל איתן והצפתו גרמה להרבה בעיות בשכונות המזרחיות של תל אביב. היום העניין מוסדר טוב יותר בזכות מאגר איילון.
עמק איילון מככב בתנ"ך וגם בכתבי אל עמראנה.
כתבי אל עמראנה הם מכתבים שנמצאו במאה ה 19 לספירה והם מלמדים על התקופה הכנענית בארץ ישראל. מכתבים אלו נכתבו כנראה במאה ה 14 לפני הספירה הנוצרית. במכתבים הללו מצויין המלך אמנחותפ והם כתובים בכתב יתדות על גבי לוחות טין בשפה האכדית.
בעמק איילון גם נלחם יהושוע בין נון במלכי הכנענים מלחמה שבהסתיימה במשפט הנודע: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" . גם המוסלמים העריכו את חשיבות האסטרטגית של העמק וכשנערכו מסעות האיסלם הם כינסו בו את כוחותיהם. אחריהם הגיעו הצלבנים שהקימו בעמק איילון את מבצרם הידוע בשם "לטרון".
אבל המקום שבו רכבנו הוא צפון מערבי לכל אלו והרכיבה התחילה מפארק מנחם בגין בדרום מזרח תל אביב.
ביום סגרירי עם שמש מציצה מפעם לפעם יצאנו לרכב - לא להאמין שבתוך הג'יפה של אזור חירי'יה המזבלה הישנה ועדין "מריחה" ניתן למצוא נוף כל כך יפה.
מסלול קל, לכל המשפחה ומתאים למפגש מחודש - הביא אותנו לחצות את כביש 4 תחת גשר גנות, אחריו לעבר יהוד ומושבי הסביבה נהננו מצפיה במטוסים ממריאים בכל העוצמה ממש מעבר לכתף.
שעה רכיבה לכל כיוון בקצב של סבא וסבתא ופנצ'ר למיכה, הביאו אותנו לקצב הליכה וקשקשת מגניבים.
השבת היתה נהדרת עוד יותר כשהתברר שמעט צפונה מאיתנו מקיבוץ געש ואילך ירד גשם זלעפות בעוד אנחנו הפשלנו שרוולים וסוו'צ'רים בגלל ש"היה חם".
מקס ובן, החליטו מסלול של 30 ק"מ יהיה קצר להם מידי והם "שברו" לכיוון הבית באופניים. כשהיינו בדרך חזרה במכוניות הם הודיעו שכבר הגיעו ויצא שבגלל הפנצ'ר של מיכה - הם הגיעו לפנינו...
|
|
מ. מ. מ. - מקס, מיכה ומיכה ג'וניור (בן) לבושים לחורף... |
|
עוברים לקיץ... |
|
ככה חוצים את כביש 4 |
|
עולים חזרה לחירי'ה הכיוון מערב |
|
נחל איילון |
|
ההר הירוק - השמיים תכלת .. |
|
זאת היתה מזבלה ???
|
04/12/2010
פורסם במקור ביום 29/11/2008
|
מסלול רכיבה על אופני הרים: כפר אוריה - קיבוץ הראל - חירבת בית ג'יז - בית טוביאנסקי - מצפה הראל - דרך בורמה - חירבת בית סוסין - מעלה התאנים - דרך הסרפנטינות - אנדרטת הידידות ישראל אורוגוואי - -קו השילוח - דרך הפסלים - יער צרעה - מעלה צרעה - מושב תרום
את הטיול של היום התחלנו מכפר אוריה.
השם כפר אוריה משמר את הסיפור התנכי בו הכריע שמשון את האריה ,השם נגזר משמו של כפר ערבי "כפרוריה" שנגזר מהחיבור של כפיר ואריה.
הכפר הוקם כבר בשנת 1910 בקרקע שנקנתה מיהודי ביאליסטוק וב1912 התגררו בו פועלי ההכשרה החקלאית וביניהם א.ד.גורדון.
מכפר אוריה שבו החננו את הרכבים ליד בית אבן ישן ירדנו לכיוון כביש 44 שאותו חצינו ופנינו שמאלה לכיוון תחנת הסעות תוך שמיד פנינו ימינה לתוך שביל מקביל לכביש עד לעלייה לכיוון חירבת בית ג'יז מימין.
לפני החירבה שער סגור שאותו עוברים מימין לתוך כרמי קיבוץ הראל אותו רואים משמאל לנו.
|
|
העליה לכיוון חירבת בית ג'יז (צילום: אייל אורטל) - משמאל קיבוץ הראל |
|
ליד חירבת בית ג'יז כפר ערבי שתושביו ברחו כהרגלם בימי מלחמת העצמאות למדינות שאליהם הם כנראה שייכים, מצוי בית אבן ישן בשם בית טוביאנסקי על שמו של מאיר טוביאנסקי ישראלי שהואשם, ככל הנראה, ללא עוול בכפו בבגידה בישוב העברי והוצא להורג במשפט שדה. (בעקבות קריאת הבלוג שלי סיפרה לי היום ידידה שנכדו שטוביאנסקי גם כיום בכפר יונה ... - עולם קטן, היסטוריה גדולה !!)
בית טוביאנסקי (צילום: אייל אורטל) מכיוון צפון מזרחי . מהצד הדרומי של מצפה הראל. מבט: ממזרח למערב
|
|
לאחר שחולפים על בית טוביאנסקי ממשיכים בין הכרמים לדרך שמחברת אותנו ממערב עםמצפה הראל. כשמגיעים למצפה הראל יורדים בדרך בורמה המסומן בסימון שבילים אדום.
דרך בורמה: קרויה על שם דרך שנסללה ע"י האנגלים במלחמת העולם השניה במסדרון טופוגרפי נחבא - שהוסתר מהיפנים בתוככי הג'ונגלים ל בורמה. הדרך עקפה את הדרך הראשית לסין והקלה על הבריטים.
"דרך בורמה" הישראלית נסללה בהחבא במהלך מלחמת העצמאות כדי לאפשר אספקה לירושלים הנצורה. עם כיבוש הכפרים בית ג'יז ובית סוסין שלטה חטיבת הראל של הפלמ"ח על מסדרון טופוגרפי נסתר מעיני האוייב. המסדרון חצה את כביש שער הגיא וטיפס אל בית מחסיר עד שהתחבר לכביש הראשי לירושלים ליד שורש (אז נקרא 'סריס'). אנשי חטיבת הראל אתרו את הדרך הקימו משלטים ומוצבים כדי להגן עליה והכשירו את הקטעים שבהם ניתן היה לעבור.
קטע הסרפניטנות היה הקטע הקשה מבין הקטעים. לפני פריצת דרך בורמה היו השיירות עוצרות ליד בית סוסין נעמסות על פרדות ומגיעות בעצלתיים לירושלים. לאחר פריצתה - היו קטעים בדרך עבירים רק לג'יפים אולם היא איפשרה משלוח רצוף יותר של אספקה ולמעשה - איפשרה את עמידת הישוב היהודי בזמן מלחמת השחרור
כאן מוצג בפנינו מיצג של פורצי הדרך לירושלים:
|
|
המיצג: מצד שמאל: דמויות פורצי הדרך לירושלים (צילום: אייל אורטל) |
|
ממשיכים בירידה לקראת עליה וחולפים ליד חירבת בית סוסין מימין:
|
|
חירבת בית סוסין (צילום: אייל אורטל) |
|
מחירבת בית סוסין מתחילה העלייה במעלה הג'יפים שנסלל על פי הנסיבות הבאות:
אור ליום ב' באייר ליל 28-29 למאי 1948 יצא ג'יפ בודד ובו שלושה לוחמי "פלמ"ח הראל", לגלות מעבר רכב בין משלטי שער הגיא שהוחזקו על ידי לוחמי "פלמ"ח הראל", לבחון גבעות אלו שהוחזקו ע"י לוחמי חטיבה 7.
מטרתם היתה למצוא דרך חלופית לקטע בכביש ירושלים - תל אביב שעבר בלטרון שנחסם ע"י החטיבה השלישית של צבא ירדן החל מיום ח' באייר תש"ח (17 במאי 1948), חסימה זו איפשרה לירדנים להטיל מצור גמור על יהודי ירושלים.
באותו הלילה הצליחו נוסעי הג'יפ להעבירו מעל לסלעים ולחבור בעינות בית סוסין ללוחמי "פלמ"ח הראל" אחרים שהגיעו לשם ממערב. תוואי הררי זה הוא ששימש לאחר מכן להעברת אספקה וציוד לירושלים. במשך עוד כ 11 יממות עד ליום ג' בסיוון תש"ח (10 ביוני 1948) כאשר הושלמה סלילת הקטע התלול ב"דרך בורמה" (הסרפנטינות) ונתאפשר מעבר כלי רכב כבדים יותר. |
בקצהו של מעלה הגי'פים רוכבים בעליה מטורפת אבל קצרה במעלה התאנים - לקראת דרך הסרפנטינות: כאן כבר השתעשענו במצלמה כדי לצלם את הרוכבים:
|
בן רוחן - הדור הצעיר, בקצה העלייה: (צילום עמי יפרח) |
|
מיכה - די לכיבוש הפיסגה !! (צילום: עמי יפרח) |
|
משה ששון, לוחץ ברגליים (צילום: עמי יפרח) |
|
|
|
אייל - מזגזג לאישה (צילום: עמי יפרח) |
|
אייל: גם עולה (צילום: עמי יפרח)
|
אדרנלין מחייך (צילום: עמי יפרח) |
|
איזה יופי !! ורוניק מסיימת את העלייה (צילום: עמי יפרח) |
|
תמונה קבוצתית של מאושרים (צילום: אלמוני) .. איפה משה ???? |
|
הנה משה ... מעלה הסרפנטינות |
|
מעלה הסרפנטינות. הצטלבות - אנחנו ממשיכים ישר עוד כמאה מטרים עד פניה תלולה בירידה ימינה ומיד אחריה פניה חדה ותלולה עוד יותר שמאלה בתוך דרדרת אבנים ולתוך הצטלבות של שבילים. ממשיכים על השביל האדום ולא פונים לשביל המורה לכיוון מושב תרום.
לאחר כ 400 מ' פונים לשביל מסומן כחול הימני ביותר מבין שלל שבילים מתחברים על דרך עשויה היטב נזהה בצד שמאל שביל מסומן כחול נעלה בו עד לאנדרטת הידידות ישראל אורוגואיי.
|
|
בירידה אחרי מעלה הסרפנטינות - פיסול להנצחת פורצי הדרך לירושלים |
|
מכאן מתחילה דרך על מה שקרוי "קו השילוח" צינור המים שהונח כדי להוביל מים לעיר ירושלים שהיתה נצורה במלחמת השחרור. |
|
|
|
אנדטת אורוגואיי - למנוחה על הדרך לדרך הפסלים - ירידה לאשתאול ועליה ימינה על הכביש לדרך הפסלים |
|
יוצאים לדרך אחרי מנוחה קצרה (צילום: עמי יפרח) |
|
|
|
עליות בנוף משגע - לעבר דרך הפסלים |
|
|
|
הנוף שמול התצפית (צילום: עמי יפרח) |
|
מנוחה לעייף (צילום: עמי יפרח) |
|
הכניסיה לדרך הפסלים: צילום: היסטוריה... |
דרך הפסלים לעבר יער צרעה - מעלה צרעה |
|
|
|
נף מדהים בדרך חזרה לכפר אוריה (צילום: עמי יפרח) |
|
המסלול מעגלי - מזג האויר היה לטובתנו למרות טיפטוף קליל עם הירידה מהרכבים. הדרך מהודקת ונעימה לרכיבה ומצב הרוח היה בהתאם ...
|
04/12/2010
פורסם במקור ביום 27/09/2008
|
מסלול רכיבה על אופני הרים: כפר קיש - נחל קמה - שדרות דבורה - התבור - מצפה איילות - הר יבניאל - שמורת יבניאל - הכנרת - נחל רכס - חירבת סירין - עין טחבית - נחל תבור
שער הכניסה לכפר קיש - מכאן מתחיל המסלול שלנו
|
|
את המסלול של השבוע התחלנו בכפר קיש.
כפר קיש לא קשור לריש לקיש ולא לגמרא ולתלמוד כמו שחשבנו.
כפר קיש הוקם על שמו של פרדריק קיש - לאור העובדה שהכפר הוקם על ידי יהודים שהיו חיילים בצבא הבריטי הם הנציחו את שמו של פרדריק קיש שהיה בריגדיר בצבא הבריטי והקים את המחלקה המדינית בירושלים בין השנים 1923 ו 1931. ב 1953 התעוררו בעיות בין מקימי הכפר ורבים ממייסדיו עזבו אותו.
לאחר מכן איכלסו את הכפר עולים מרוסיה ומפולין.
כפר קיש משקיף על נופים מדהימים. ממערב הר תבור וממזרח נחל התבור, נחל רכש. מצפון שדמות דבורה, כפר כמא, וצפון מזרח מצפה אילות, שמורת יבניאל והר יבניאל.
המסלול הוגדר כמסלול בינוני אבל הוא בהחלט לא בינוני אלא בינוני/קשה וכשמתברברים בסבך השבילים, כמונו ההגדרה בינוני/קשה הולמת אותו מאוד.
רוכבים:
את הרכיבה מתחילים בחיוך גדול ובהתלהבות משער הכניסה לכפר. מחנים את המכוניות ויורדים בחזרה במורד כביש הכניסה כק"מ 1 עד לשביל שמוביל צפונה בין כרמי גפן לכרמי זיתים. המגמה: צפונה.
את פנינו קידמה אדמה כבדה שהגשם הראשון הטפיח את רגביה הטחוחים והיא נדבקה בעיקשות לצמיגים כך שגם מגמת העליה וגם הגודש על הצמיגים הכבידו מאוד על התחלת הרכיבה.
|
|
כרמי הגפן לאורך נחל קמה - הכיוון צפונה
|
|
|
מימיננו - התבור במלוא הדרו
|
לאחר כחמישה ק"מ - מצד שמאל שלנו שדמות דבורה. ליד אבן לזיכרו של יובל, צומת שבילים. השביל שלוקח צפונה אינו מוביל לשום מקום ומסתיים ליד משאבת מים. השביל המערבי משמאל מוביל לתוך שדמות דבורה והמזרחי, ימינה מוביל לעבר נחל קמה. פונים ימינה על השביל המערבי ולאחר דיווש קצר צומת טי - פונים שמאלה ורוכבים צפונה מצידו המערבי של נחל קמה עד לירידה קיצונית לעבר הנחל ימינה. כאן נזהרים טכנית וחוצים את הנחל לתוך מסלול עולה צפונה לכיוון שרונה בינות לאקליפטוסים וכרמי זיתים.
|
שדמות דבורה - מושב שנוסד בשנת 1939 כיישוב "חומה ומגדל" בערב שבועות על ידי יוצאי מושב מולדת מאדמות שרכשה פיק"א מערביי הסביבה. המושב נקרא שדמות דבורה על שם דורותי דבורה דה רושטילד אך גם על שמה של דבורה הנביאה שבאזור הזה כינסה את שבטי ישראל למלחמה בכנענים.
תושבי המושב חיו בתוך החומה שבע שנים בגלל ההתנכלות של התושבים הערבים שמכרו לפיק"א את הקרקע. לאחר מלחמת העצמאות הוחרב הכפר שערה, שמכר לפיק"א את האדמות של שדמות דבורה ותושביו נפוצו לכל עבר.
|
מיוזעים מהעליות המתעתעות - מאחור: התבור ושדמות דבורה, ליד האבן לזיכרו של יובל (כך כתוב)
|
דבורה הנביאה - אחת משבע הנביאות המוזכרות בתנ"ך ובתלמוד. בת לשבט נפתלי ומוזכרת בספר שופטים כמי ששפטה את העם יחד עם ברק בן אבינעם.
מיכה אמר שהוא לא נראה לו שדבורה הגיעה כאן כדי להלחם כי לפי העליות שיש כאן זה יותר מקום שבו לקחו את לוחות הברית, אבל הוא אמר את זה כי התרוצצו לו אדנלין ואנדופינים בראש בגלל הדופק...
- עוד על דבורה - דבורה ישבה כשופטת בתקופת מגילת רות וישבה לפי הכתוב תחת תומר דבורה בין הרמה לבין אל - כדי לא להתייחד עם גברים.
יבין מלך מלך כנען החליט לצאת למלחמה נגד ישראל. הוא שלח לצורך כך את מצביאו המהולל סיסרא.
וכך כתוב : "
"... וימכרם ה' ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים. ויצעקו בני ישראל אל ה', כי תשע מאות רכב ברזל לו, והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה".
וההמשך : " ודבורה אשה נביאה, אשת לפידות, היא שפטה את ישראל בעת ההיא. והיא יושבת תחת-תמר, דבורה, בין הרמה ובין בית-אל, בהר אפרים, ויעלו אליה בני ישראל למשפט. ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו: הלא צוה ה' אלהי-ישראל, לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון, ומשכתי אליך אל-נחל קישון את סיסרא שר-צבא יבין ואת-רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך".
"... ויאמר אליה ברק: אם תלכי עמי והלכתי, ואם לא תלכי עמי לא אלך. ותאמר: הלך אלך ... ותקם דבורה ותלך עם ברק קדשה. ויזעק ברק את-זבולן ואת-נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש, ותעל עמו דבורה".
ויגדו לסיסרא, כי עלה ברק בן אבינעם הר תבור. ויזעק סיסרא את-כל-רכבו, תשע מאות רכב ברזל, ואת-כל-העם אשר אתו מחרשת הגוים אל נחל קישון".
"ותאמר דבר אל-ברק: קום! כי זה היום אשר נתן ה' את-סיסרא בידך... וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו. ויהם ה' את-סיסרא ואת-כל-הרכב ואת-כל-המחנה לפי חרב לפני ברק. וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו. וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל-מחנה סיסרא לפי חרב. לא נשאר עד-אחד".
וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני, כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני". ושם מתחיל סיפורה של יעל אשת חבר הקיני ...
אבל שיעור נוסף בתנ"ך בטיול אחר ... - עכשו לגייס עוד כוחות ולעלות לאופניים....
|
|
|
המסלול שלנו נמשך עד לשביל המסומן כחול. כולו בעליה ואנחנו פונים ימינה לכיוון מצפה אילות.
|
אייל וורוניק לקראת האתנחתא - אלברט כבר שם עיניו בתמרים...
החבר'ה עברו לחקלאות - זורעים תמרים...
|
בדרך לוקחים ימינה קצר לתצפית סלעית שעליה ויתרנו - ומקס תופס תמונה מהסרטים באדיבותו של הצלם עמי
|
|
מקס והרוקי מאונטיין |
|
לאחר המשיכה צפונה למעבר "בלתי עביר בעליל" לצורך תצפית על הר יבניאל ושמורת יבניאל, הכנרת ועוד - חוזרים לשביל הכחות וממשיכים מזרחה - עוקפים את מצפה אילות שמשקיף לנחל רכס ומתחברים ליד תחנת שאיבה ימינה חזק לשביל מסומן שחור.
השביל אינו מסומן היטב ומצריך בדיקה של שביל נוסף שמושך ימינה - בדיקה שמבצע מקס בזמן שיתר החבר'ה מניחים לדופק להרגע.. עד שיחזור
|
על יד משאבת המים מתחברים לשביל השחור - עמי מזכיר לנו שרוכב שהפסיק לרכב דומה לחבית הזאת .. |
אם כאן ציפינו להתחלתה של "ירידה מטורפת" אחרי כל העליות, התברר לנו שהירידה לא מטורפת ולמעשה אפילו לא מסומנת היטב, חותכת שדות מעובדים שהשתלטו עליה והיא מתונה מאוד.
תוך מספר דקות רכיבה אנחנו מוציאים את עצמנו רוכבים לצד חירבת סירין (או סירים) חותכים את נחל רכש צפונה, מתכוונים להמשיך על השחור ומאבדים אותו לטובת שביל מסומן ירוק.
כל המאמצים למצוא את המשך השחור לא צולחים. יציאה מתוך אוכף מביאה אותנו לשביל מסומן ירוק. לאור התברברות אנחנו ממשיכים לכיוון החבירה לנחל רכש.
בדיעבד מתברר שהסימון הירוק מופיע במפה אבל הוא מכוסה על ידי גבול ורוד וקשה לזהות אותו.
ממשיכים בירידה על להב מתון לכיוון נחל רכש, חוצים אותו ועולים שוב - הפעם הכיוון מערבה. הירידות המובטחות אינן קיצוניות וארוכות, מדובר בירידה קצרה של כ 3.5 ק"מ עד לחציה מחודשת של הנחל תוך כדי התחברות מימין, עם שביל מסומן ירוק אבל לא לפני שחוצים עין טחבית תוך כדי זחילה שפופה לעברה השני, עליה נוספת.
הקומנדו צולח את עין טחבית שהיא לא יותר משלולית מעופשת ... |
|
עכשו אנחנו בעליה לכפר קיש מדרום, נחל רכש מתחבר לנחל תבור - העליות נמשכות - אנחנו חוברים אל הכפר מהצד הצפון מזרחי שלו, מחילים לראות את בתי הכפר, מיכה עושה קיצור דרך וחוזר לשביל הנכון, אבל כמו הסוסים ששועטים הביתה ומריחים את האורווה - חיייבים לעצור בעדו קצת, אבל מאוחר מידי, מיכה מביא גילגול קרב מדהים ונפס במצלמה ....
לאחר עליה מטורפת נוספת נכנסים לכפר קיש, מכוונים אל שער הכניסה למכוניות שממתינות - מסע בהחלט קשה, מעייף אבל במזג אויר נפלא ועמוס תצפיות ועצירות לבדיקת כיוונים.
|
ליד המכוניות מיכה מתקשר הביתה, מוכן להשבע שרכבנו "איפה שקיבלו את לוחות הברית" והוא לא מוכן לשמוע שום הסבר אחר - ומזל שלא הביא את הבן כי עם העליות האלו - הוא היה משאיר אותו כאן....
04/12/2010
הפוסט פורסם במקור ביום 20/09/2008
|
מסלול רכיבה על אופני הרים: מושב אשתאול - נחל כסלון - הר כרמילה - קרית יערים - גבעת יערים - עין לימון - עין רפא - צובה - מערות בני ברית
אתמול רכבנו במסלול שמקיף את נחל כסלון.
היציאה לדרך מתחילה בחניון שלצידו המזרחי של כביש 38 משער הגיא לכיוון בית שמש - מול מושב אשתאול.
נחל כסלון: |
|
נחל כסלון מוזכר במקרא כגבול נחלת יהודה : "כתף הר יערים מצפונה היא כסלון" (יהושע ט"ו יי).
אשתאול: |
אשתאול מוזכרת בהקשר לשמשון -
ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח, ואשתו עקרה ולא ילדה. ויירא מלאך ה' אל האשה... וישמע א-להים בקול מנוח, ויבא מלאך הא-להים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה. ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה, ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי... ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור לה', ומפליא לעשות ומנוח ואשתו רואים.
ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך ה' בלהב המזבח, ומנוח ואשתו רואים ויפלו על פניהם ארצה... ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון, ויגדל הנער ויברכהו ה'. ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאול (שופטים יג, ב-כה).
כלומר על פי התנ"ך נחה רוח ה' על אשת מנוח, אימו של שמשון באשתאול.
אבל התנ"ך מתאר את אשתאול גם כמקום שבו נחה רוח ה' על שמשון עצמו. והמקרא כותב אודות מעלתו הרוחנית של שמשון: "ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאול" (שופטים יג,כה). במקום אחר מצויין ששמשון נקבר באשתאול בנחלת מנוח, אביו. ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאול בקבר מנוח אביו" (שופטים ט"ז 31).
המסלול:
לאחר שמחנים את הרכבים בחניון שמול מושב אשתאול עולים על האופניים ורוכבים על שביל ל 4X4 צפונה בעליה תלולה מקבילה לכביש 38. ההתחלה די קשה אבל בהדרגה מתמתנת ולאחר כ 2 ק"מ מגיעים להתפצלות שבילים שבה לוקחים את השביל ימינה סימון שבילים שחור לאורך הגדה הצפונית של נחל כיסלון.
על השביל המסומן בשחור ממשיכים כמעט לאורך כל המסלול שלאורך הגדה הצפונית עוקפים את הר כרמילה וממשיכים. בדרך מספר נקודות שאסור להחמיץ.
קריית יערים:
|
|
התנ"ך מספר על גניבת ארון הקודש על ידי הפלישתים. סרני פלישתים החזירו את הארון. וכשעשו זאת הם יצאו מעקרון (העיר האחרונה שבה היה ארון ה' ) והלכו מזרחה על הגבול, עד שהם הגיעו לבית שמש – " דרך גבולו יעלה בית שמש
". הפלשתים לא הכירו את ספר יהושע ולא ידעו מהו הגבול הצפוני של יהודה (שאותו ציטטנו לעיל, אבל ייתכן שהגבול בספר יהושע נקבע ע"פ תוואי השטח – היה שם 'גבול' טבעי, והפלשתים הלכו עד לגבול זה.. הם השאירו שם את הארון וחזרו לעקרון – " וחמישה סרני פלשתים ראו, וישובו עקרון ביום ההוא
" (ו16). לאחר שה' הכה באנשי בית–שמש – הם הסיקו (כנראה) שהארון עדיין לא הגיע למקומו, והעבירו אותו הלאה לאורך הגבול – עד שהגיע לקרית יערים: " ויאמרו אנשי בית שמש: מי יוכל לעמוד לפני ה' הא–להים הקדוש הזה? ואל מי יעלה מעלינו? וישלחו מלאכים אל יושבי קרית יערים לאמור: השיבו פלשתים את ארון ה', רדו העלו אותו אליכם
".
|
בגבעת יערים - המנוחה שעשינו
משה ואלברט במנוחה |
|
ורוניק ואייל עם חיוך של אדרנלין |
|
מקס עם אותו חיוך... |
|
מנוחה מעל גבעת יערים מול שואבה - חוטפים אנרגיה ומחייכים
|
|
לאחר רכיבה של כ 10 ק"מ לאורך השביל המסומן שחור מתחברים לשביל סימון שבילים כחול לאורך כק"מ ומשהו. אחר כך מתחבר השביל הכחול לסימון שבילים אדום בהמשכו - כשהכיוון הוא דרום מזרחה - לאורך הכסלון מצפון
.
באותו מקום בדיוק ישנה פניה ימינה לחציית נחל כסלון משמאל לסימוני חברת הכבלים ההוט. אבל אנחנו נמשיך ישר לעבר עין לימון.
עין לימון:
|
|
עין לימון הידוע גם כעין לימור או עין אל-עומור, הנמצא בפאתי הכפר עין רפא בערוץ נחל כסלון הוא מעיין נובע - שבמרכזו בריכה קטנה שעומקה כשני מטרים. בצידה הצפון מערבי מדרגות וניתן לרדת ולהתרחץ בה - מה שעשה אחד מאיתנו. המים קרירים ונעימים והיופי הנוסף הוא היותו של המעיין אתר ארכיאולוגי וטיבעי לא מוסדר, נגיש לכל אדם.
|
עצירה בעין לימון
אייל מתפשט מהגרדרובה בעין לימון |
|
במים הקרירים של עין לימון |
|
אלברט ומשה בתפקיד מצילים |
|
לאחר הטבילה בעין לימון ישנן שתי אופציות האחת טיפוס לכיוון צובה בעלייה קשה וחבירה לכביש קיפצובה ולאחר כ 200 מטר חזרה לשביל שחובר לנחל כיסלון מדרום - והאופציה השניה חזרה על השביל האדום עד הפניה דרומה לעברו הדרומי של הנחל בחיבור עם השביל המסומן כחול.
אנחנו בחרנו באפשרות השניה בשל קוצר הזמן ולאחר רכיבה בתוך הנחל מערבה, חברנו לשביל הדרומי לירידה מדהימה של כ 16 ק"מ לכיוון אשתאול.
בירידה הזו מדד מקס מהירות של 43 קמ"ש והיא מתבצעת בתוך נוף קדומים תנכ"י מרתק, ירוק והררי לצד אורנים, אקליפטוסים וטבע מוריק.
בסיום הדהירה בירידה מגיעים לחניון שבו השארנו את הרכבים.
מסלול קל/בינוני - ניווט קל מאוד.
ירוק , צל בשפע וגם מים.
| |
עוד באזור
מערות בני ברית:
מערה טבעית, מהסוג הקרסטי, שהורחבה והוכשרה לשמש מקום התייחדות עם זכר קורבנות השואה. יותר מאוחר בדרך חזרה לאורך הגדה הדרומית של נחל כסלון נעבור בדהירה מהירה תחת שער מערת בני ברית.
|
|