|
הטיול של השבת התחיל בבית גוברין. מתחנת הדלק בכניסה לקיבוץ פנינו מזרחה על הכביש עד לכניסה דרך שער בקר סגור דרומה לעבר הכפרים של הערבים שמאחרי מחסום תארקומיא.
בתחילתו של המסלול יש מספר שערים שצריך לפתוח ולעבור ואת המסלול הזה חייבים !! אבל חייבים !! לעשות בימי שבתות וחגים או בתיאום עם צה"ל בגלל שרוב תחילתו נעשת בשטחי אש של צה"ל שלא משאיר את השטח נקי מסימנים (המון תחמושת זרוקה שם) תרמילים ריקים שאיתם רפול עליו השלום היה בודאי מכניס כמה קצינים לכלא!
אז עולים צפונה בעליה מתונה, במזלג הראשון ממשיכים ישר עם הכיוון דרומה. חשוב מאוד להתמצא בשטח כי בקלות אפשר לחצות את הקו השחור ולהגיע לזרועות המחבלים בני הכנופיות הערביות.
כשמגיעים לשביל סלול היטב בצומת טי, פונים שמאלה דרום מזרח. השביל מוביל למזלג נוסף שפונה או ימינה או שמאלה ואנחנו לוקחים את השמאלה. ממשיכים עד להצטלבות של מספר שבילים. כאן לקחנו את השביל האמצעי ישר לתוך מתקן לחימת לב"ב של צהל. העיירה הערבית הוירטואלית מצויירת מצויין. יש בה חנויות, מסעדות, מגדל של מסגד, ו"כאילו" דלתות ברזל.
הדרך שעולה ימינה מביאה לצידו הדרומי של הכפר מהעליה והדרך ימינה מובילה לחרבת ברק.
אנחנו כאמור לקחנו את האמצע בתוך שטח הלש"ב.
עולים ועולים חזק עד "קיר" חביב שמעטים עלו אותו ברכיבה.
אחרי הקיר כ 5 ק"מ מנקודת ההתחלה פונים ימינה ורכיבה שעולה ברובה על דרך נוף נהדרת ושמתחילה ירידה שמתקצנת מאוד בסיומה.
בחלקים מסויימים רואים מדרום דרך סלולה היטב ככל הנראה זו דרך הפטרולים המסומנת באדום. הנוף אירופאי מוריק עם פריחות סגולות צהובות וורודות מכל הסוגים .
לאחר 6.5 ק"מ מנקודת ההתחלה כך שק"מ שלם הופך לירידה קיצונית שבסיומה יש נטיה טיבעית לעזוב לגלוש בטירוף רק שטכנית זה קשה. הסיום של הירידה מביא אותנו לבודקע של ש.ג. בבסיס צבאי שהוא בסיס של יחידת גששים מקומית.
כאן גם מתגלה תופעה מדהימה של אלפי זבובים שעטים על כולנו. אי אפשר לגרש כמות כזו של זבובים, פשוט נחילים מעצבנים ודביקים.
כשאנחנו שואלים מה הכיוון שצריך לרכב עליו כדי להגיע לאמציה מצביע החייל שבעמדה על שביל שעוקף את הבסיס הצבאי על המטווחים שבו, ממערב - ושמוביל מערבה ובהדרגה דרום מערבה.
השבילים לרכיבה כאן נוחים ויפים. בין גבעות מוריקות שמשמשות ללא ספק כשטח אש קלאסי אנחנו מנתבים לעבר שביל שנמצא בק"מ ה 12 מנקודת הפתיחה ושמוביל לגבעת אגוזית.
אנחנו לעומת זאת צוללים לשביל יפייפה עמוס אתרים ארכיאולוגיים של ערים וכפרים עתיקים חירבת עזרה, גבעות את, חירבת בית לויה ועוד ועוד ועוד הכל על דרך רומית בנוף מדהים עטור בעצי זית עתיקים בשפע של שפע.
בקצה הדרך אנחנו מגיעים לכביש שמוביל לאמציה מדרום. אנחנו רוכבים לכיכר תנועה פונים בה ימינה לכיוון גבעות גד, קבר שיח עלי.
|
גבעת גד (בגובה 412 מ' מעל פני הים). שמה של השמורה נגזר מהיישוב המקראי מגדל גד (יהושע טו 38), ששכן כל הנראה בסביבה. השבילים הפונים צפונה מתנקזים לנחל לכיש, בעוד הגיאיות הפונים דרומה מתנקזים לנחל לכיש. שמורה גד משמשת שטח מרעה ליישובים לכיש ואמציה. כ- 2,000 דונם בדרום-מערב השמורה כלולים בתחום שטח אש; כ - 1,300 דונם הם יער נטע אדם וכ- 200 דונם בתחום השמורה מעובדים על ידי מושב שקף. מסלע הגבעות בתחום השמורה בנויות בעיקר מסלעי קירטון. סלע זה הוא בהיר ורך, אטים כמעט לגמרי לחלחול מים. במדרונות המתונים נוצר על גבי הקירטון קרום סלע קשה יותר, המכונה נארי. הגיאיות מכוסים בקרקעות סחף חומות ועמוקות יחסית ועל כן עיבד אותם האדם במהלך הדורות שעברו, כמו גם בימינו. בראש גבעת גד נחשף סוג סלע נדיר, הבנוי מאבן גיר צהבהבה, עשירה בשברי קונכיות, באצות גיריות ובשרידי אלמוגים ("תצורת צקלג"). בגבעת גד נחשפו בסלעי תצורה זו 37 מינים שונים של יצורים ימיים מאובנים. על פי המאובנים מסיקים החוקרים שסלעי תצורה זו נוצרו בניאוגן (לפני כחמישה מיליון שנה) בתנאים של ים חם, שבו יכלו לשגשג אלמוגים. נוח לחצוב בסלעי קירטון. תחילה קודחים בשכבת הנארי הקשה. לאחר שחודרים דרך הנארי לשכבת הקירטון הרכה, קל להרחיב את החציבה.
בחורבות שבשמורת גבעת גד התגלו מערות לשימושים שונים, מאגרי מים, מחסנים, מחצבות בדמות פעמון ("מערות פעמון"), מערות לאכסון צאן ועוד כהנה וכהנה.
עוד סוג מיוחד של מערות הן "מערכות המסתור" - מכלול של אולמות ומחילות שמקשרות ביניהן. מייחסים את השימוש במערות אלה למורדים היהודים בתקופת מרד בר כוכבא. חציבת בורות מים הייתה תנאי הכרחי לקיומה של אוכלוסייה באזור. בגלל אופי המסלע, אין נובעים בתחום השמורה מעיינות. בני האדם שחיו כאן היו תלויים לחלוטין בבורות המים שחצבו.
|
כאן הרכיבה היא על שביל סלול - ואחר כך פניה ימינה לשביל לא סלול שמוביל לפניה לעבר סימון שבילים כחול שמעלה אותנו לגבעות גד כאן בגבעה המזרחית יותר אנחנו עולים ועושים את ההפסקה של הרכיבה של היום.
בגבעה עצמה יש מערה סתומה , גת לדריכת ענבים ונוף שצופה לעבר הרי בית שמש, וגם קרית גת, אשדוד ועוד. נוף - נוף - נוף...
סיימנו לאכול אנרגיות וקמנו כדי לטפס שוב לעבר קבר שיח עלי.
הקבר הוא מבנה ישן שהכניסה אליו אסורה משום שאינו מתוחזק. על גגו כיפה טיפוסית וגם מכאן הנוף נפלא.
בירידה מגבעת גד אנחנו פונים ימינה שוב לעבר רכס אסם א -רסום, ישוב עתיק מימי חורבן בית ראשון שבו מצויות עשרות מערות פעמון ומי שאינו מכיר עדיף לא להתקרב בגלל סכנת מוות בנפילה.
במזלג שבילים שמוביל או צפון מערב או צפון מזרחה אנחנו פונים ימינה לצפון מזרח כדי לעלות בשביל מטוחח לעבר הכרמים של לכיש. כאן פנינו צפון מערבה בין חממות שמחממות את הגפנים רכבנו לעבר לכיש, לפני המושב פנינו ימינה שוב וממזרחה לתל לכיש עקפנו את התל עד לכביש. כאן התברברנו מעט - תחילה רכבנו על הכביש דרומה - אחר כך "תיקננו" צפונה בסוף לקחנו את הכניסה שממש לעבר לכביש ישר שביל ישראל.
גם כאן הרכיבה בתוך כרמים על למזלג שמסומן באמצעות אקליפטוס בודד. זה המקום שלקחנו את השביל השמאלי. עד ליציאה מהשטחים החקלאיים ורכיבה ממערב לשמורת בית גוברים והעיר העתיקה מארשה.
עד הכביש עליה קלה וצניחה חזקה חזרה לרכבים.
|