שלום אורח - החשבון שלך
באוֹפָן מחוּיָיך
 

 

 RSS
על הבלוג מסלולי רכיבה על אופני הרים. מסלולי רכיבה למתקדמים ולמשפחות . הבלוג מממיין את המסלולים לפי מיקומי המסלולים בארץ ובחו"ל. הרכיבה כאן היא רכיבה על אופני הרים בלבד מתוך הנחה שהמתעניינים מכירים כבר את הציוד הנדרש חייבים לחבוש קסדה וכפפות וחייבים ליטול עימם כמויות מים ראויות ונכונות. גם הכרות מסויימת עם הסביבה שבה מתקיים המסלול היא חובה ומומלץ ביותר להגדיל הכמויות של הנוזלים ברכיבות בעונה החמה ולהתעניין במזג האויר . הבלוג שלנו התחיל כבלוג סיפורי המסעות של שלושה - על אוכף האופניים שלהם. אופני הרים, תיקי מים וציוד צידה, מפות או רעיונות והרבה, הרבה ... הרבה חיוכים וצחוק. אז על המסלולים, על החוויה, על השיחות והבעיות שצצות בדרכם של רוכבי אופניים מקצו-חובבים... - עכשו זה בלוג של כמה וכמה רוכבים שמצטרפים לרכיבת אופני ההרים שלנו בישראל ובחו"ל - הנתונים בבלוג הם למיטב הבנתנו וכתחביב, שום דבר אינו מקצועי - לרשותכם הוקלטו חלק מהמסלולים ובאמצעות התגובות אתם מוזמנים להגיב ולשאול...
תגובות

 

 

 

 

 

FREE

אולסייל

posts
בין ה 19 ל 21 ליוני 2006 נסעתי לנסיעת עבודה בעיירה הצרפתית ג'קס שליד הגבול של צרפת עם שוויץ מאוד קרוב לזנבה.
 
כמו מכור רכיבה טיפוסי כל שעת פנאי שהיתה לה הוקדשה לדאבונו של שותפי הצרפתי שלן איתי באותו מלון לרכיבות על אופני הרים ששכרתי במקום. הנוף ההררי - העליות החושניות והירידות הסקסיות - היוו תירוץ לצמאון לרכב.
 
את החוויות שלי העלתי מיד עם הגיעי לארץ לפורום טיולי אופניים בתפוז. גם את התמונות - אז הבאתי את זה לבלוג כי זה המקום הנכון לשים את הדברים הללו כאן....
 
 

חזרתי אתמול משלושה ימי רכיבה במונט גו'רה. מדובר בחלק של הרי האלפים שהפסגות הגבוהות שבו נושקות ל 2000 מטר.
התמקמנו במלון בשם לה קורון שנמצא בקול דה לה פוסיל - ושבחורף מהווה תחנת סקי מדהימה ביופיה ובמסלולים שלה.

המלון פשוט, יפה, ללא מעלית ובמדרגות הצרות צריך להעלות את המזוודות ולהזהר מתקרת העץ הנמוכה.

באותו יום ממש - עבדנו חצי יום ( עם חברה שוויצרית בז'נבה) והח"מ הזדרז ככל שניתן כדי לחזור לרכיבה.
ליד המלון בקצה הדרך למונט מיזו' - פונים שמאלה לתחנת הסקי שם ישנה חנות לציוד ספורט המשכירה אופני סקוט זנב קשיח, פשוטים למדי ב 13 יורו ליום. ההשכרה כוללת קסדה טובה.

המסלול הראשון היה מסלול יער שנקרא רוט פורסטיאר דה לה מארצי'אנו - היא כללה עליה לאורך כ 14 ק"מ מגובה 1010 מ' לגובה 1500 מ' על שביל סלול ביער - כשלקראת הסוף היער מסתיים ולעיני הרוכב נגלת רמה מדהימה עם נוף הררי משגע.

לאורך כל המסלול המיוער - מאות ואלפי אפשרויות לסינגל אבל הואיל והתחלתי את הרכיבה ביום הראשון בשעה 15:00 (מחשיך ב 22:00) בחרתי סינגל אחד שממנו חברתי חזרה למסלול למעלה והמשכתי בעליה לקול דה קרוזל.

למונט גו'רה שהוא הר ענק ששמו נישא שושב ושוב בטור דה פאנרס מגיעים הכי קרוב מז'נבה.
יוצאים בצד הצרפתי של נמל התעופה של   ז'נבה לכיוון ג'קס
Gex - עיר יפיפיה  על מדרונות המונט זורה. מג'קס יוצאים לכיוון קול דה לה פוסיד - מרחק של כ 14 ק"מ של עליות סללום ברכב - נופים מדהימים שמשקיפים לאגם ז'נבה.

בקול דה לה פוסיד ניתן למצוא נקודת מודיעין פעילה בעיקר במרכז המסחרי - וחנות ספורט מדהימה שמשכירה אופניים. בכל מקרה - לא מזיק לשאטול בז'קס על מקומות נוספים לרכיבה. האזור עמוס בהם לעייפה וניתן לראות כל יום מאות רוכבים עצמאיים בדרך כלל.

אני רכבתי לבדי - איש לא הצטרף אלי וכל מה שהיה לי היה הפלאפון והמצלמה ככה שהחוויות פרטיות לחלוטין.

 

בדרך לקול דה קרוזט - פגשתי כמה מהעליות המתישות בחיי - מדרונים של 20% - להערכתי הבנוייות דווקא לגולשי הסקי שבאים מלמטה - בחלק מהן פשוט עצרתי כדי להאיט את הדופק וכמה נרגעתי כשהגיעו רוכבים נוספים חמושים באופניים הרבה יותר טובים ועצרו לידי כדי לנוח..

 

הנוף הפסטוראלי שמתקיף אותך בגבהים מאלץ אותך לעצור ולצלם - זה מעין היידי בת ההרים - אנשים גרים בסוף העולם עם עשרות פרות ענקיות לידם (מאוד חשדניות ומפחידות בגלל שאינן רגילות לראות אנשים בסביבה - מיד הזכר קם על רגליו ומוריד את הראש כלפיך מה שגורם לפידול נמרץ עוד יותר...)

 
 
גם סכנות..
תוך כדי רכיבה גיליתי שבדיוק יצאתי משטח ציד ... -
קודם לכן שאלתי את עצמי מה הרעש הזה שאני שומע. מנעין בומים עמומים
כשקראתי את השלט - נשמתי לרווחה - יצאתי משטח הציד - הציד מהמקום הזה (ואילך) אסור - היה כתוב על השלט...


עוד התקפות

באחת העליות שבהן עצרתי לנוח חשתי במעין גירוי קל בישבן - קמתי במעין זינוק מנבא רעות, גיליתי אוקיינוס של נמלים אדומות צובע את מכנסי הרכיבה שלי - אחרי ניעור מסיבי החלטתי לצלם את השאריות - למזלי הן עדין לא תקפות אותי..
 
 
הגענו לרמה

ביציאה מהיער הגעתי לרמה - נוף מדהים קריר נעים, ירוק מקום לשכוח בו את העולם..

 
ועוד רמה
 

 

והצד השני של קול דה קלוזט – מהפיסגה לכיוון מזרח
 
 
והתצפית לצד הצפוני של קול דה לה קרוזט:
 
אין דרך לחזור לקול דה לה פוסיל אלא מהדרך ממנה באתי.

לכן גם מדובר בירידה בלתי ליגלאלית בעליל.. המהירות שהאופניים אספו היתה מדהימה אבל דבר אחד שכחתי : לצלם את עצמי - אז עצרתי וצילמתי

דני דני ,

החזרתי את האופניים ולקחתי את הדרכון שהופקד בחנות - תודה , תודה קניתי מזכרת וסיפרתי שאני מישראל.

המוכרת בעלת תחת אימתית כמעט התעלפה : ישראל !!!! היא החוירה ממש.

אחרי שחזרתי לדלפק - קניתי שם מזכרת נחמדה מעץ - היא לחשה לי : ישראל , זו המדינה הכי גיבורה בעולם. אני חייבת לומר לך שאני אוהבת אתכם, אני ממש אוהבת אתכם ...

הוצאתי עיני עגל - עניתי לה: מאדאם בישראל יש לנו הרגשה שאתם הצרפתים שונאים אותנו שינאת מוות... - אוי, אתם טועים מאוד אדוני, כאן בהרים, אנחנו מאוד מאוד מבינים אתכם. אחרי מה שאמר האפיפיור - בכלל, אנחנו מעריצים אתכם. פולטיקה זה פולטיקה - אל תשכח, אבל האנשים הפשוטים, למרות הכל - מאוד מאוד מעריכים את הגבורה שלכם.
תודה. אמרתי, וכבר פחדתי שהיא עושה לי תרגיל והגברתי את צעדי לקראת הדלת שמא יצא מישהו וירה לי בראש..

הייתי לבד...

התחלתי ללכת נמרצות לכיוון המלון מרחק של כ 500 600 מטר.

לפני המלוןן - היה פאב, נטוש ממש, כמעט ולא עובר בו איש.

עם הבגדים שלי - אי אפשר היה שלא להבין שאני רוכב.

מהפאב יצא רוכב מיוזע עם בקבוק בירה ביד - היי , הוא קרא לעברי בצרפתית - איפה האופנים ? אחרי הפגישה עם המוכרת בחנות הספורט חשבתי שיש קנוניה נגדי שכאילו שברתי את האופניים או משהו, ... "בחנות",  חייכתי אליו ..
אה ..
VTT ?? הוא שאל ...( VTT
זה אופניים לכל שטח דהיינו ולו טוט טרא - אופני הרים)
כן, עניתי -

נו בוא שתה איתי עכשו אני לבד אחרי 130 ק"מ בגו'רה ...

130 ק"מ כאן  ???

וואלה ...
טוב ישבתי לשתות איתו

 

 
ישבתי עם דני - הוא שמח לשמוע שאני מישראל ושבאתי לאקספלורר - לה מונטניי - לגלות את ההרים.

אתה יודע שאנחנו מש כאן ליד המסלול של הטור דה פראנס  ?
כן עניתי - לא רחוק מכאן -

לא לא לא דני השיב תראה את הכביש - יש עליו סימני כתב- זה הכיתוב של המעריצים - הנה כאן כתוב ויראנק..

כאן כתוב מורו ..
ירדנו לכביש.. - זה נכון ! צילמתי

 

את האופניים של דני לא הכרתי - אופני סטיבנס - לא מכיר אמרתי לו.

אה אה.. דני ענה: אלו אופניים מסיבי קרבון שמחירם מעולה ביחס למה שהם נותנים - המחיר שלהם הוא 2500 יורו - בעוד אופני סקוט עם אותם מכלולים עולים 4000 - 5000 יורו.

ואז הבנתי ממנו שסקוט נחשבים בצרפת ושוויץ לאופניים מעולים ה- אופניים. טוב לדעת.

נפרדנו בלחיצת יד - תבוא לישראל אמרתי לו - הוא ציחקק כשהאופניים צללו בירידה
.

 

אז הנה התמונה של מה שנשאר מהטור דה פראנס - לא משהו התמונה אבל זה שם !! העלייה למונט זו'רה ולא רחוק כתוב "מונטה 9%"- עליה 9%.

 
 
 

והיו עוד יומיים של רכיבות נהדרות.
מקווה למצוא את הזמן ולספר עוד חויות.

בכל מקרה מומלץ ביותר.

אל תאמינו לאף מילה עלך הצרפתים שאינם מסבירי פנים. פשוט שטויות - הם מאוד אוהבים ספורטאים והרפתקנים, הם זהירים, יש להם ידע עצום בטבע בנוף, במסלולים ברכיבה, גלישה ונהיגה - מפות ומסלולים בשפע - אופניים מתאימים ואוכל נהדר גם לשומרי כשרות (כמוני) וצמחונים - פשוט תענוג לגלות עד כמה המדינה הזו עשירה בנופים - יין טוב, נשים יפות, מוזיקה ותרבות . (שלשום היה בצרפת חג המוזיקה - )

 


ככה. החלטתי על המסלולים לבד.

על המסלול הראשון פשוט שאלתי.

המסלולים הבאים הם מתוך חוברת מיוחדת שפירסם מחוז האין (
Ain)  - לרוכבי אופניים. זו לא בדיוק חוברת אלא מעין אוגדן של 23 מסלולים שניים מהם קשים מאוד - חמישה קשים, שנים עשר מסלולים בינוניים וארבעה קלים.

רכשתי את האוגדן ובחרתי ראשון מבין שני המסלולים מסלול קל כדי לראות מה זה קל אצלם.

כשראיתי שזה באמת קל - למחרת בחרתי מסלול בינוני.

אז פרטים מאוחר יותר.

לידיעתכם - מי שירצה : סימון השבילים הוא נהדר. פשוט מאוד המסלולים מסומנים בצבע טרי מאודג על העצים בתמונה דוגמא לכך.

ההצטלבויות של שבילים מסומנות גם הן ולא פעם (על המסלולים שבאוגדן) במסלול עצמו מפורט בכתב מהי נקודת הציון, מה המרחק לנקודת הציון הבאה וכיוב'..

 
 
 
 
תגובות
יובל
אייל.אני ממש נהנה לקרוא אצ הבלוג שלך.כמי שמכור לרכיבת אופניים (כמעט כמוך...)אני ממש מזדהה עם הצורך שלך לרכב בכל עת.תמשיך לעשות חיים...
16/06/2010 05:58:59
אייל
היי יובל . תודה. כבר יש לנו חווית רכיבה משותפת בחו"ל - ננסה לצבור עוד ...
16/06/2010 07:01:44
יגאל בוכניק
כל הכבוד עבור הרכיבה שלך בהר ז'ורה. יישר כוח. זה מזכיר לי רכיבה באלפים הנמוכים, בזמן תנועת הנוער. לעלות היה קשה, אבל בחזרה בירידות, צלצלתי בפעמון ועקבתי מכוניות... יה חסרה... ביי, יגאל
20/06/2010 22:10:11
ניר
היי איילי. רציתי לומר לך שעוד לפני שהתחלת לפרסם את הבלוג שלך - אני מאוד נהנה לרכב על הפורד אדג' 4X4 שלי.יש ימים שאני רוכב מעל ל300 ק"מ. עליות , ירידות, מה לא ?! תמשיך להנות . וגם אני ...
02/07/2010 13:11:52
המסע הזה פורסם בפורום טיולי אופניים של תפוז לפני שש שנים.
 
מאז פחות 16 ק"ג והרבה יותר ידע הבאתי אותו לבלוג שלנו למען הדורות הבאים...
 


טיול אופניים בפריז: סיכום והמלצות
 
אחרי ארבעה ימים בעיר האורות ולאחר נסיון ראשון בטיול אופניים בתוך עיר אירופאית שאני מכיר לא רע, להלן ההמלצות והמסקנות מהטיול:

1. מי שמתכנן טיול אופניים בפריז שידאג לכמה חפצים הכרחיים - כפפות (לא ניתן להשכיר אבל אפשר לרכוש בכיכר לה מדליין ליד כנסיית לנ מדליין בתוך חנות הענק של ציוד הספורט דה קלטון
(אחרי חנות של קנזו)
2. שנית שלא יבזבז זמן על משכירי אופניים מיותרים שני הטובים ביותר נמצאים ליד המטרו דופלקס, הראשון הוא הפט טייר שהומלץ כאן ע"י חברי הפורום והוא נמצא קצת יותר רחוק המטרו דופלקס ברחוב אדגר פור - מנוהל ע"י זוג אמריקאי נהדר ומלא מוטיבציה , אבל כולל אופני רחבי עם "צמיג שמן" כמו בשם שלו וגם קסדות סבירות.

השני, חנות בשם רולה´ שמפיון, (תגלגל אלוף !- תרגום ישיר) מנוהל ע"י צרפתי בשם ז´יל - וכולל סוגי אופניים מגוונים יותר ויקרים יותר.

בשתי החנויות דרשו שיק ערבון ובהיותנו תיירים כרטיס הויזה והדרכון נדרשו ע"י בעלי החנות. לקח לי להסביר שתי שניות שישראלים לא משאירים דרכון אצל אף אחד ובשתי החנויות חייכו בהבנה וצילמו את הדרכון בלבד.

שתי החנויות כאמור קרובות זו לזו הן ברובע החמש עשרה שהוא די מרוחק מכל האתרים התיירותיים אבל ברגע שהחלה ההתמצאות הכל הלך חלק.


מגדל אייפל
חולצת הפורום מככבת ביער בולוניי
 

מהחנות של הצרפתי רכבנו ליער בולוניין מרחק של כשנים עשר ק"מ שהיה שווה כל רגע. הרכיבה היא מאזור הדו פלקס לשד´ הגנרלים לכיוון שער ביר חכיםמשם לקחנו ימינה (כדי לעבור כמה שיותר אתרי תיירות לשד´ קי ברנלי שם פגשנו את המגדל הידוע אייפל - הלאה שמאלה משם שוב שמאלה לגשר אלמה ומשם שוב שמאלה לכיוון שד´ ניו יורק. רכבנו לטרוקדרו ומשם ימינה לכיוון לכיוון כיכר ה 11 לנובמבר שמאלה לשד´ מנדל, ישר לשד´ הנרי מרטין עד לכיכר קולומביה וישר לתוך שד´ סנט קולד לימיננו יער בולוניין.

היער עצמו ענק ויש בו עשרות שבילים, קל להתברבר בו ולפי מידע אמין ובדוק רצוי לחפש לעשות צרכים דווקא במקומות המסומנים לכך כי אם לא כניסה לתוך היער לאותה מטרה תדרוש צעדה בין עשרות רבות של מוצרים גומי דק מרופטים, גם הכניסה לתוך הלילה ביער לא רצויה פן נפריע את שגרתן של יצאניות פריז.
משד´ סנט קולד ירדנו לשבילים שבין שני האגמים. מראה מרהיב ולא אכביר עליו במילים - פשוט רצוי.

הגענו לשד´ המלכה מרגרט ומשם ימינה לעבר שד´ מהטמה גנדי - הרכיבה ביער הרבה יותר נעימה וקלה מהרכיבה בעיר, אין קושי טכני בכלל ואין \מאמץ למעט המרחקים שהם לדעתי מזעריים ומול הנוף משובב הנפש אין לך כלום חוץ מלהתפעל. כל כמה זמן חדרנו לתוך שבילי היער מנסים לא להתברבר - אין שילוט, אין הכוונה טובה וגם מפות האבן החרוטות אינן מסייעות להתמצא, אולי קצת.


 
האגם הצפוני - יער בולוניין
 
גשרון בתוך היער - עם האופניים ששוכרים דרושים
משנה זהירות

בשד´ דופין פניה ימינה לכיוון כיכר דופינ´ פנינו מהכיכר הענקית בגלל עומס התנועה ירדנו מהאופניים וחצינו לכיוון אווניו פוש´ מדהים לראות משם את שער הנצחון.
המשך המסע לתוך שד´ פוש האגדתיים ואני אומר לאישתי באמצע הגשם, עצרי !! אני מצלם, אז בסדר, היא עוצרת.. וברקע, שער הנצחון.
שער הנצחון מהצד המערבי - כאילו בים של טפטופים עזים - המתין לנו - מעיל הגשם ששמנו על עצמנו הוא גם ציוד שיש לקחת בחשבון.


 
שד´ פוש
רוכבת עד לשער הניצחון ?
 

זה המקום לומר שבניגדו לדרום צרפת שם רכבתי בין ערים ולא בתוכם, הנהג הפריזאי שם קצוץ אמיתי על רוכב האופניים, אישתי שרכבה מאחרי , הזכירה לי שכל פעם היא ראתה כבר איך הרחש של עצמותי הנשברות מגיע לאוזניה מאיזה אוטובוס שעקף אותי בפראות - משום שמסלולי האופניים בפאריז הם מסלולים שקשורים גם לקווי האוטובוס שגם ככה פרנסתם קשה עקב המטרו וה rer המעולים.
כשהחלטתי לעשות את הסיבוב הזה- הציע לי הבחור האמרקיני בפט טייר שלא להכנס לשאנז אליזה כי שם מסוכן, אבל חלמתי לעשות את זה עם האופניים והחלטתי לקחת את הסיכון, אז קבענו שהרכיבה תהיה מהירה והחלטית כדי לא לגרום לנהג לחתוך אותנו, ככה עשינו עד סוף השאנז אליזה. בפלאס דה לה קונקורד כבר עצרנו להנפש ולצלם אז הנה תמונה אחת מתוך איזה עשרים שצילם הצלם הנלהב.


 
זווית של מתגנב...
בחזרה ממגדל אייפל

את הכפפות הזכרתי כי כדאי לא לשכוח את שלך - אם בגלל הטירוף של הנהגים מאחריך והקשר עם האדמה במקרה של נפילה ואם בגלל הקורררר...

היינו רק אני ואישתי, לא הצטרפנו לאף אחד, עשינו על דעת עצמנו את המסלול אבל בפט טייר יש מסלולים קבועים ושעות יציאה של לפחות שבעה אנשים כל יציאה. המסלול שלנו סגר כשלושים וחמש ק"מ ואפשר עוד כי למחרת עשינו מסלול נוסף של כארבעים ק"מ. האופניים הם אופני עיר עם שלושה הילוכים. בחנות של הצרפתי אפשר לקבל אופניים עם שמונה עשרה הילוכים ,(אופני מדבקה) ואולי 21 שימנו sis.

ההדרכה היתה כמובן בעברית טובה... עם הספר של זאב יפת ביד, ועם ידע מטיולים קודמים
שעשינו שם ולא ראינו כלום בהיותנו קבורים במטרו...

ובקשר לאופניים אז כן: אתה מקבל עם האופניים מנעול ברזל לא רע ואתה קושר אותם למקומות מסומנים וגם סתם לספסל. עשינו כך בין היתר במוזיאון של אורסיי ומוזיאון קלוני (ששווים ביקור לשוחרי הציור האימפרסיוניסטי - ואן גוך גוגן רנואר ומונה ...) פעם היה לנו חשק לקפה חם ושוקו ופשוט קשרנו את האופניים לספסל ונכנסנו להתחמם.

בגשר הקונקורד פנינו ימינה לקי ברדלי ושוב למגדל אייפל.
ממגדל אייפל חזרה לשד´ הגנרלים והופ מתקרבים חזרה לחנות של פט טייר ורולה שומפיון...

אבל גולת הכותרת היתה כמובן יער בולוניין או בולונייה, או בולוניי שהוא אתר ירוק ענק באמצע הכרך הזה -

עוד תמונה מהיער


למחרת כיוון אחר לגמרי - יער ונסאן - יער מדהים ביופיו עם אגם ואי בתוכו - ירוק עד ונקיון אמיתי, הצד המערבי לחלוטין של פריז מסלול הלוך חזור כארבעים וחמש ק"מ כולל המסלולים בתוך היער. שהדרך לשם שונה לגמרי - הנוף יותר בהיר ועם עצי דולב בריאי עלווה.



 
אחד מהנופים בונסאן



מפל קטנטן של מים - על האגם של ונסאן


 

 

תגובות
כבר שנים שמציעים לי לבוא לרכב ביער עופר.
 
שנים שמזכירים לי שעוד לא הייתי בכרם מהר"ל.
 
יש לי שכן רוכב שבכל פגישת העברת חוויות מדבר על הסינגלים של מירב ועל המסלולים היפיפיים שם. ולי היה כל הזמן שבעולם. חשבתי לצאת ולברר במה דברים אמורים ב"הזדמנות".
 
אז כשיצא שתכננתי לאן לרכב השבת חשבתי דווקא על איך לחבר את הר חורשן עם החלק שמצפון לו, נחל תות ומחצבת שפייה. רק כשעיינתי במפות התברר לי שאיך שהוא אפשר להגיע גם ליער עופר ולהתקרב לאזור שמעולם לא רכבנו בו.
 
וככה תוכנן הטיול כשהכוונה היתה להגיע לנחל מערות. לקחת מהנחל ליער לחזור לאזור בקעת מהר"ל ולחזור דרך נחל חרובים לאזור בת שלמה ולבית הספר בשפייה.
 
אז יצאנו בשש בבוקר. בערך בשש וחצי נפגשנו בבצומת פרדיס והמשכנו לשער שלפני הפנימיה בשפייה שלפניו חנינו.
 
מהשער ירדנו חזרה בכביש - כשש מאות מטרים מהשער פנינו ימינה מדרום להר שעליו יושב בית הספר ולקחנו מערבה. מולנו הבתים של זיכרון וככל שהמסלול התעקל ימינה - צפונה, ככל שהגיאוגרפיה השתנתה להררית וטרשית.
 
לאחר כשלושה ק"מ וחצי פנינו בצומת טי של מסלולים שמאלה כדי לקחת מאוחר יותר ימינה מול סככת בקר ואז אחרי כמאה מטרים פנינו שוב ימינה לשביל גרוע שהתחבר לסימון שבילים שחור צפונה במקביל לקו מתח גבוה.
 
 
 
 
 
הרכיבה על השחור לאורך כחמישה ק"מ מביאה אותנו לאיזור עין איילה ליד מושב עופר. כאן מגיעים לכביש ויורדים בו שמאלה לעקלתלונים לכיוון מערב. בסיום הירידה צומת - בכביש חצינו והמשכנו לעבר שער מתכת של מוסד לא מוכר לפני השער שביל טכני תלול משובש שפונה ימינה - על השביל רכבנו כשני ק"מ נוספים עד שהגענו לפאתי ישוב על כביש סלול אספלט גרוע. כאן המשכנו ישר בעליה לעבר יער עופר.
 
עשינו כמה תצפיות - פנינו שמאלה לעבר תצפית נוף הכרמל - שמבוצעים בה עבודות בניה ופגשנו בעשרות רוכבים בניווט רכוב - הולכים וחזרים מצד לצד כאילו מישהו נשך להם בישבן... פירגננו ויצאנו להמשך הדרך.
 
 
 
התברברנו מעט כשחיפשנו את שביל ישראל. ימינה שמאלה , שמאלה ימינה - חזרה ושוב חזרה עד שהגענו לשביל לא מסומן שהקיף את היער ממערב לצפון - בצומת טי פנינו שמאלה לעבר תחתית ההר. בקצה צומת מול מטע בננות פנינו ימינה בין מטעים וכרמים לעבר נחל מערות.
 
רכיבה לאורך המצוקים ונכנסו לנחל עצמו עד האתר שעדין לא נפתח לקהל.
 
הגענו לפרגולה שבאתר, ישבנו לאכול ולשתות ולנוח מעט. אחר כך נכנסנו לשביל שמוביל דרומה לתוככי יער אקליפטוסים שסלול באבנים אבנים ועוד אבנים. הרכיבה קשה ולא נוחה אבל הנוף פראי ומעניין ולאחר כ 3 ק"מ וחצי הגענו לבקעת מהר"ל לצומת שבילים לבנים על מישור - פנינו שמאלה לעבר חוות מכורה - אלא שהיינו צריכים לפנות ימינה לפני החווה לפניה שבה השביל מקביל לנחל חרובים - במקום זה טעינו והמשכנו אחרי חוות מכורה לעליה יפה וטכנית לעבר גן לאומי כרמל. פה טעינו (טעיתי) שוב ולקחנו ימינה בשביל האדום אבל כשראיתי שהשביל האדום לא פונה ימינה שאלתי רוכבי טרקטורון לאן מוביל השביל. התשובה "דלית אל כרמל" גרמה לי להבין שטעינו כמה ק"מ טובים קודם ולמרות שכל כמה מאות מטרים בדקתי את המיקום טעיתי... טוב, זה קורה להכי טובים... (-: .
 
 
 
אחרי שההתברברות הוכחה באופן שאינו משתמע לשתי פנים חזרנו חזרה והפעם חלפנו על חוות מכורה וופנינו דרומה במקביל לנחל חרובים. אחרי כשני ק"מ השביל מתפצל : ימינה לעבר עליה דרקונית וישר לעבר עמק מוקף בעצי אלון וזית - נכון, אנחנו לעליה. עליה חסרת רחמים שהטמפרטורה של יום הרכיבה והקושי לעלות אותה גזל כוחות רבים וכולנו ירדנו מהאופניים.
 
 

 

עם כל הכיף לרכב ולאור ההתברברות הקשה שגזלה זמן גם בגלל שעצרנו הרבה, העליה הדרקונית והחום - התחלנו לדאוג שמא זמן הרכיבה יתארך מעל ומעבר למתוכנן. בקצה העליה ההיא בדקנו שוב אם אנחנו בנתיב הנכון. ללא ג'י פי אס שמראה מפה מדוייקת או מיקום על המפה זה קשה. עם הנוקיה והספורט טרקר אני מפעיל פונקציה ששמה "פנדינג מפ" כלומר אפשר להציף את הנתיב שהוקלט ולהזיז אותו ימינה ושמאלה כדי לראות אם מתקרבים לנקודת היציאה.
 
ככה ראיתי שאנחנו עדין רחוקים מאוד מנקודת ההתחלה. אבל גם את הכיוון ראיתי והמשכנו לעבר יער אלונים שהביא אותנו לחוות של בדואי שישב עם חברים בחצר עטופה בבקר וגללי בקר ואחריה פנינו לעבר רכס שמדרום לו מצוי סינגל מיתולוגי שכבר שמעתי עליו מיליון פעם. הסינגל די מוזנח עמוס קוצים וגם אבנים שהונחו בו כדי לחסום אותו כנראה - אבל בכל  זאת הוא זורם וזורם יפה תוך תרומת שריטות לידיים ולרגליים.
 
 
 
 
 
 
אחרי הסינגל יש הצטלבות. כאן פנינו שמאלה לעבר אוכף וכדי לחצות ואדי - לפני הואדי שער נעול בשרשרת ללא צורך במפתח - עברנו את השער ונעלנו אותו אחרינו - אחרי הואדי טיפוס חזר וארוך מאוד לעבר תחנת המימסר של חברת החשמל - אבל קודם עברנו בשטח האש של אליקים - מול חורשה פונים ימינה לעבר קוו המתח הגבוה - אחריו ירידה טכנית שאינה בשימוש כמעט עד לכביש סלול שמוביל לכביש המהר - אליקים בת שלמה. על הכביש המהיר בשוליים טובים (למעט קטע אחד קצר ללא שוליים !!! זהירות) עד לצומת שפיה - עולים חזרה לרכבים.
 
המסקנה מהרכיבה הזו היא שמדובר באזור ענק שלא ראינו בו איש רוכב ואני מדגיש שמדובר רק בקטע האחרון מנחל חרובים לעבר נחל תות. אזור שטח האש של אליקים הוא כמובן שטח שלא ניתן לרכב עליו בימי חול מסיבות ברורות - אבל בשבתות זה נראה כמו מקום שיש מה לגלות בו. גם האזור של תחנת המימסר של חברת החשמל באזור נחל תות, צפונה ממנה שבילים ומקומות מפתים ושווה לבדוק אותם ולהכנס לתוכם כדי להכיר עוד.
 

 

 
 

 
 
סיכום מסלול:
 
טווח גובה 158 Meter (גובה מ 44 Meter אל 202 Meter)
טיפוס מצטבר 776 Meter
ירידה מצטברת 795 Meter
מרחק : 48.77 ק"מ
זמן רכיבה: 4:52 שעות
מהירות מקסימלית : 48.9 קמ"ש
מהירות ממוצעת כולל עצירות 9.3 קמ"ש
מהירות ממוצעת ללא עצירות 13.6 קמ"ש
 
 
תגובות
tzsg
מסלול יפה חלקו הגדול בלי ההתברברות מופיע בספרים של אלי סט אגב בסוף הרכיבה אפשר לרכוב בצידו הדרומי של הכביש, למי שמעדיף לא לרכוב לצד כביש מהיר, ולהגיע לצומת שפיה מדרום. ראיתי קבוצות שהשאירו את כלי הרכב קרוב לצומת שפיה מצפון או דרום, כשחניתי כך פרצו לי לרכב...
08/06/2010 10:17:07
אייל
נכון שחלק מהמסלול מופיע בספר של אלי סט אבל זה יהיה נכון כל פעם שתתחיל לרכב מבית הספר בשפייה ... כי לאן יש לרכב משם אם לא חזרה לשביל מדרום מערב ? יש אפשרו גם לרכב במקום למערב מזרח לעבר המחצבה ולעלות לגבעת טלימון ממזרח. לאלי סט יש זכויות אדירות במסלולי רכיבה ואני לא שוכח לציין זאת כשאני רוכב לפי ההדרכה שלו. כאן פנינו לנחל מערות ויער האקליפטוסים שמוביל לבקעת מהר"ל וזה לא לפי המסלול ההוא. גם החיבור לעבר נחל חרובים לתחנת הממסר של חברת החשמל מחדש כאן. הסינגל אכן מופיע בספר של אלי סט. ועל פי הכלל של פרגן ככל יכולתך - אז הנה גם אלי סט קיבל קרדיט. את השביל מדרום לכביש אני מכיר מהמסלול שלנו כאן: http://www.amit4u.net/blogs/?blog=64&bdID=1996 וגם מהמסלול הזה: http://www.amit4u.net/blogs/?blog=64&bdID=798 אבל לאור כך שהתחלנו על הכביש צפונמזרחית לבת שלמה כבר המשכנו...
08/06/2010 10:56:16
בן
העליה ניראית וואחד עליה ...
08/06/2010 14:48:03
santa cruzzz
אייל עצמו הוא חתיכת גי' פי אס מהלך על שניים. חוש התמצאות נדיר וחוש הומור פנטסטי. ככה שהרכבת המסלולים שלו יוצרת אחלה טיול. הרכיבה חסרה לי לאחרונה ואני מקווה שבקרוב גם אני אהיה איתכם.
09/06/2010 07:35:32