בחיי שהתגעגעתי לבלוג הזה.
החיים סביב אתרי אינטרנט שונים שלקחתי על עצמי נבלמו לאחרונה בגלל שטף מטלות אדיר ששוטף אותי.
אבל הסיפור הזה מתחיל בפברואר 2005 כשהעמסתי את האחווה במטוס ללונדון לראות בהאמרסמית' אדיאון את דיפ פרפל. להופעה ההיא הגיעו גם עמי ויובל וגם פיליפ והלן צמד הדוקטורים.
האחווה התלהבה בטירוף, הדוקטורית נהנתה מאוד והדוקטור לא הבין על מה המהומה. איך קשישים בני שבעים מענענים את הראש באקסטזה ומתרגשים מכל שיר.
עמי ויובל זה היה משהו אחר. עמי נראה היה מהופנט ויובל לא היה שם בתוך הרעש הזה...
כשהסתיימה ההופעה לכל אחד מאיתנו היו המסקנות שלו.
המסקנה של עמי היתה שחייבים לראות את אריק קלפטון כי סטיב מורס היה כזה אדיר שאריק קלפטון חייב להיות מפלצת.
ומאז חיפשנו הזדמנויות.
והנה ההזדמנות באה. שיטוט מקרי באינטרנט גילה שמאי 2011 קלפטון יופיע שוב ברויאל אלברט הול שבוע שלם ואחר כך יצטרף אליו סטיבי ויניווד ענק גיטארה ובלוז בעצמו. אז יללא נרכוש כרטיסים.
ככה עשיתי. רכשתי. גייסתי את ניר ועמי גוייס מעצמו וביקש גם לאישה והכרטיסים היו כבר כאן בפברואר.
צילמתי ככה שקיוויתי שניתן להבין מהו אותו אולם ששמו רויאל אלברט הול - ואני מקווה שהצלחתי להעביר את החוויה.
חייבים לציין שתי נקודות - האחת אמן החימום. התאים בגדול לאומן הראשי - ניגן בלוז וברמת נגינה שלא היתה מביישת אפילו את קלפטון עצמו. הקול שלהם אפילו דומה עד כדי בלבול - והאיש, אנדי פיירווטר, מכין אותך מצויין לקלפטון (למטה יש קישור לאתר שלו.
שנית, שני נגני הקלידים היו פשוט ליגה משלהם. הנגן שניגן על ההמונד היה מצויין לפעמים היתה לי הרגשה שהוא עלול לגנוב את ההצגה. הנגן על הפסנתר החשמלי הכניס את הקהל לויברציות של אולם נשפים משנות השלושים - עם בלוז שחור ומה שמסביב והאוירה בהופעה היתה מצויינת.
ביקורת: קלפטון הגיע כדי ללכת. אין חום בינו לבין הקהל. אין חיבור את משא ומתן, אין תקשורת. בא נתן הופעה. נתן הדרן. הלך. זהו.
שני קטעים :
Driftin’
ו- Layla המיתולוגי :
Eric Clapton Tour 2011 – Royal Albert Hall, London – May 20, 2011
The band
Guitar, Vocals – Eric Clapton
Bass Guitar – Willie Weeks
Keyboards – Chris Stainton
Drums – Steve Gadd
Backing Vocals – Sharon White
Backing Vocals – Michelle John
Keyboards – Tim Carmon
Setlist
01. Key To The Highway
02. Tell The Truth
03. Hoochie Coochie Man
04. Old Love
05. Tearing Us Apart
06. Driftin’
07. Nobody Knows You When You’re Down And Out
08. Still Got The Blues (Tribute to the late Gary Moore)
09. Same Old Blues
10. When Somebody Thinks You’re Wonderful
11. Layla
12. Badge
13. Wonderful Tonight
14. Before You Accuse Me
15. Little Queen Of Spades
16. Cocaine
17. Crossroads
Support Andy Fairweather Low
