האין הם מוזרים זיכרונות ילדות? צצים ועולים, כך סתם, ללא סיבה, מידפקים על דלת מחשבותינו, מתעתעים, מטרידים, רודפים ולא מרפים, קוראים תיגר, מבקשים מענה. הייתכן שחווית ילדות, תעלומה, הצצה בזיכרונו של אדם, תבקש את פתרונה בבחרותו כאילו יד נעלמה מכוונת את חייו, או שמא אדם, מבלי דעת, מוביל עצמו למחוזות ילדותו האבודה בחפשו מזור לנפשו? כזה היה זיכרון ילדותי, חידה שביקשה את פתרונה. חוויה של ילד בן שמונה, שדמותה של אישה בירוק נחרטה עמוק, עמוק בזיכרונו. יעקב לוזון מקדיש את הסיפור שלפניכם ללזכרם של ז'אק בוקובזה ושני בניו ג'ורג' ואלברט,אשר נשלחו לאשוויץ ב-7.3.1944 מ- Drancy ,צרפת, ולזכרה של האישה והאם גבריאלה לבית דה-לפונטה שנותרה מאחור ולא שרדה את חיים.
