בישום החבוש לראש השנה ולכיפור - יהודה מימוני

יהודה מימוני מצייר את בישום החבוש בעדה שלנו, לקראת ראש השנה ויום הכיפורים - התיאור עוד ישלח אתכם לחפש חבושים בקיבוצים שלגדות נחל שניר והדן : האנרגיה של עשרת ימי תשובה , היקיצה מקריאות הגבאי באשמורת אחרונה "סלייחוות , סליחותת..." , הרוח הקרירה שבאה יחד עם קריאתו והעירה אותנו לכסות את גופינו בסדין. יחד עם כל פעולות אלו הייתה תכונה נוספת שאפפה סביבה ענן של מסתוריות וסוד. לאחר כל פעולות היום ולאחר שהגוף פרק את כל מרצו ישבה אמא והכינה את הסוד. ואני כילד , שלא מפספס שום פעולה ונמשך לכל דבר שנראה לי מסתורי , פזלתי לכיוון ומרותק למלאכת העשייה. אמא מכינה את החבוש החום מצופה בציפורן , שילווה אותנו ביום התפילות הקדוש, וריחו ימלא את חלל בית הכנסת ואת לילותינו בניחוח הציפורן....

החבוש השחום - הקסם של יום כיפור.

מאת יהודה מימוני

בימים שבין כסה לעשור היה  הבית  נכנס להילוך אחר.

משהו שקט, עמוק ריחף מעל ראשינו וחשבון הנפש כבר נרשם בליבותינו בדומיה קדושה .

גם פעולות הבית היו חרישיות וכל תנועה כאילו נמדדה מראש וארשת פנינו הייתה מהורהרת.

האנרגיה של עשרת ימי תשובה , היקיצה מקריאות הגבאי באשמורת אחרונה "סלייחוות , סליחותת..." , הרוח הקרירה שבאה יחד עם קריאתו והעירה אותנו לכסות את גופינו בסדין.

יחד עם כל פעולות אלו הייתה תכונה נוספת שאפפה סביבה ענן של מסתוריות וסוד.

לאחר כל פעולות היום ולאחר שהגוף פרק את כל מרצו ישבה אמא והכינה את הסוד.

ואני כילד , שלא מפספס שום פעולה ונמשך לכל דבר שנראה לי מסתורי , פזלתי לכיוון ומרותק למלאכת העשייה.

אמא מכינה את החבוש החום מצופה בציפורן , שילווה אותנו ביום התפילות  הקדוש,  וריחו ימלא את חלל בית הכנסת ואת לילותינו בניחוח הציפורן בימים הללו שבין כסה לעשור.

כל חבוש נבחר בקפידה שהוא ירוק ולא צהוב.!

לכל בן  ולכל בת חבוש.

את החבוש מגרדים על ידי בד עדין בכדי להסיר ממנו את השערות המצפות אותו.

בכל זיז ובכל קפל לנקות לגרד ולא להרטיב !!!! והחשוב מכל השקט , לחשוב סליחה.!

במארג'' - עלי ומכתש - כתשנו כ 100 גרם ציפורן לאבקה דקה.

לכל חבוש גוזרים פיסת בד לבנה שתוכל לעטוף את החבוש ושישארו קצוות לקשירה.

בכל פיסת בד שמים כפית מהציפורן הטחון משטיחים מעט ביד שלא תהיה גבעה.

את החבוש ביראת כבוד לוקחים ביד אחת ואת היד השנייה טובלים במים ומורחים את הצד שאותו נניח על האבקה.

להניח את הצד הרטוב על אבקת הציפורן ולקשור את הבד הדק היטב.

מתחת לכל מזרון של כל בן ובת מניחים את החבוש.

המזרון משמש כמפעיל לחץ עדין על החבוש בכדי שתידבק אליו האבקה ותצבע אותו חום.

צריך כשמונה ימים כמעט. עד אשר החבוש כולו יהיה חום מהציפורן.

בדיוק ליום הכיפורים.

מבריקים את החבוש על ידי פיסת בד נקייה ומניחים על השולחן לקראת היציאה לכל נדרי.

התוצאה הסופית

בבית הכנסת שלנו היינו התוניסאים היחידים ורק לנו היה את הקסם הזה ולכן כל ילד רצה לגעת ולהריח את הדבר הקסום הזה.

הנגיסה הראשונה לאחר תקיעת השופר תמיד הייתה מלאת עסיס החבוש התבול בציפורן.

זיכרון שלא ימוש מלב אוהב , מלב מעריך ומוקיר תרבות מופלאה של הורים אשר את נשמתם נתנו ולו רק בכדי לקרוא סיפור זה.