ראש השנה על פי יהדות תוניסיה - מאת הרב יורם אורטל

והוא הדין שראש השנה הוא "ראש" ממש ! על כל המשתמע מכך. אם אחד משוגע על פוליטיקה, יברח מלשמוע רכילות פוליטית באותם שני ימי החג ויהיה לו מזה סיוע להתגבר על לשון הרע כל השנה. ואם אחד תאוותן לאכול ימנע מלאכול הרבה מהטעמים לו וזה יקל עליו להתגבר במשך השנה. אם אחד יודע בנפשו שאינו סובל את המולת ילדיו הקטנים וכו', אדרבה באותם ימים יקרב אותם וישחק איתם יותר כדי לקבל כוח וסבלנות אליהם לכל השנה.

בס"ד

לכבוד האתר המכובד ע.מ.י.ת, לממלאים אותו תוכן יפה, ולגולשים היקרים ולכל בית ישראל, ה' עליכם תחיו !

הריני מצ"ב מס' הלכות מלוקטות מכמה וכמה ספרים כגון, "עלי הדס" למנהגי תוניס, ברית כהונה למנהגי ג'רבא, "תורת המועדים", מחזור "איש-מצליח" ועוד ועוד, כל ספר ומחברו לפי כבודו ומעלתו, ואולי בפנים הדברים אציין ספר אחר ומחברו ולמי שנפקד מחמת טעות שלי אבקש סליחה.

הלכות בענייני חודש תשרי ומה שמסביב.

יהיו הדברים לע"ן אבי יצחק אביטבול בן ליאון ומרים, זללה"ה, הכ"מ, שהשבוע תיערך אזכרת ה"יא חודש לפטירתו, אור ליום שישי הקרוב, אעפ"י שהיה ראוי שיחול במוצ"ש ליל כ"ח אלול שהוא היום המדויק ומחמת הקושי לקבץ פזורים מכל רחבי הארץ, קרובים ומכירים, הקדמנו.  מי שמקורב לעמותת עמי"ת הכירו בודאי.  אבא היה גבאי מסור ונאמן כמה וכמה שנים ולזכות תחשב לו.

א.                  נהגו יוצאי ספרד ועדות המזרח לומר סליחות החל ממוצאי ר"ח אלול עד עיוה"כ. ובקהילות ג'רבא – טריפולי וגלילותיהן אמרו סליחות גם בלילי שבתות בלשונות שאין להם בקשות רחמים ולשונות של חטאים וכו'. ספר סליחות זה נקרא "שפתי רננות".  לאחרונה ראיתי מישהו מחזיק ספר "סליחות תוניס" – דפוס צילום – ליוורנו. וכמדומה שאמר שהשיגו ממכון "בן-צבי" (אגב יש לנו חבר נכבד מאוד שם, חוקר בעל שם, מר אברהם עטל (או הטל) הי"ו, אולי דרכו אפשר לקבל כמה עותקים להפיצם, לכל הפחות שהציבור יכירו את העושר הלשוני שבהם גם אם לא יתפללו מהם וינהגו כנהוג בארץ).

ב.                   כיון שהנפש מתאווה להרגליה, ראוי לכל אחד לפצות אותה ולהתפלל במקום שהוא רגיל וכבר מובא בשם הגאון מוילנא שהמוסיקה "פונה" אל הנפש. (בשינוי לשון). והיכן שאתה מתרגש שם תתפלל. זה טוב להשתפכות הנפש לפני קב"ה.

ג.                    וכן הדבר במאכלים: כתב הרב בעל "ברית כהונה" אות י"א מער' הרי"ש שנהגו בג'רבא שלו לאכול דגים וחמוץ ומלוח וחריף ומר – כל שהוא היפך המתוק בראש השנה. לגבי הדג יש חכם מחכמי מרוקו שכתב בספרו "איני חושש לדאג אחד הטמון בפסוקי נחמיה" כיון שמצאו רמז לאי אכילת הדג מתוך פס' בספר נחמיה שם כתוב דג בתוספת אל"ף דאג לשון דאגה. וב"וורקאת אל עשל" מתוניס דווקא כן מופיע דג. ומסתמא בסעודות החג מי שרצה אכל ולא חשש.  אם באתר ע.מ.י.ת היה אפשר להוריד דף של " דף הדבש" הזה, הריני כותב את הסימנים לסעודות ליל ראש השנה כפי שמופיע ב"עלי הדס" ע"מ צ"ז: תאנה, רימון, תפוח (המקובלים הקפידו שלא היה בדבש כיון שהדבש מסמל דינים וכמו ביונתן ויערת הדבש) שומשום (-היא הרוביא המפורסם, שעדות המזרח לוקחים עבורו את מה שאנו קוראים לוביא), דלעת, סלק (ולא מה שהעולם קוראים סלק אדום, כי יש הרבה הוכחות שהוא לפת אדום ולא סלק. הסלק הוא עלי התרד. וגם לא העלים הקטנים הנבראים "מלוחיה" אצלנו אלא דוקא הגדולים). פול, שום, דבש (כנראה שלא חששו לדברי קבלה) ראש כבש, דג. (ויש שלקחו ראש דג ואיחדו את שני האחרונים ביחד). 

לגבי מה אומרים על כל סימן, כל אחד יתכוונו היטב מתוך המחזור.

וכן לגבי כל פרטי ההלכות יש להתכונן וללומדם היטב. ובמיוחד מצוי שבדורות האחרונים שנשתדכו כל מיני עדות זה וזה העיקר שהבעל לא יתקוטט עם אשתו על סימנים  מבית אימה. והבלגת הכעס היא סימן טוב לכל השנה, אם הבלגת מראש השנה כמובן !!

ד.                   מה כדאי ? לאכול (או להגביה, למי שאינו יכול לטעום) הסימנים לפני "המוציא" או אחרי ? הביא במחזור המדויק " איש מצליח" ע"מ 136, בשם מכן הרשל"צ, (יחו"ד ח"א ס. נ"א) שעדיף לאכול/לערוך הסימנים אחרי אכילת כזית פת. ודבר כמו זה שכתבתי כאן הוא בכלל מה שראוי לכל תוניסאי (וגם יהודי אחר כמובן) המכבד את עצמו, להשתתף בשעורי הלכות ע"מ לדעת הדרך ילך בה.  

ה.                  בסוף אות ג' ציינתי שלא לכעוס. והוא הדין שראש השנה הוא "ראש" ממש !  על כל המשתמע מכך. אם אחד משוגע על פוליטיקה, יברח מלשמוע רכילות פוליטית באותם שני ימי החג ויהיה לו מזה סיוע להתגבר על לשון הרע כל השנה. ואם אחדתאוותןלאכול ימנע מלאכול הרבה מהטעמים לו וזה יקל עליו להתגבר במשך השנה.  אם אחד יודע בנפשו שאינו סובל את המולת ילדיו הקטנים וכו', אדרבה באותם ימים יקרב אותם וישחק איתם יותר כדי לקבל כוח וסבלנות אליהם לכל השנה.  ובהחלט אפשר שיקנה תהילים מחולק ויאמר אותו עם ילדיו ובני ביתו על צעקותיהם וזה סגולה לקבלם כמות שהם.  ואם אחד יודע שאינו נשמר ממראות אסורים, אם יקפיד במודע באותם ימים ויתגבר, יהיו אלו הימים ל"ראש" ויהיה לו מאותם ימים עזר וסיוע לכל השנה לשמירת העיניים. וכן על זה הדרך "בתחבולות תעשה לך מלחמה".

ו.                    עיין ב"עלי הדס" פר"ח אות י"ג.  אם יורשה לי להביע דעתי לבישת ה"קיטל" שבא לנו מאשכנז, הוא מנהג יפהפה ולבד ממה שאנו נראים כמלאכים עוד זאת שנזכר מיום המוות וישבר לבבנו, ומי שאמיץ אדרבה שיעשה ולא יבוש.

ואצלנו דה נקרא "ג'בה" (ג'לביה). ומדי זכרי את אבא, הכ"מ, הוא היה אחד מן האמיצים במושב ינוב לפני קרוב לג' עשורים, שהחל ללכת עם הג'בה בימים נוראים. ואע"פי שקצת לעגו, ולא התבייש והיום יש רבים שנוהגים בזה.

ז.                    אם ה' יעזור לי אלקט עוד דברים נחמדים ואשלח לאתר העמותה בל"נ. ואם הטרדות יפריעו אז "ואידן זיל גמור". יש כל כך הרבה ללמוד: פיוטים, מנהיגות, תפילות, סגולות, יראת שמים טהורה, חינוך למצוות, מה קורה אם יש ברית מילה בראה"ש, ביוה"כ, בצום ג דליה, מה קורה עם טבילת מצווה בראש השנה, נגיעת אשתו חולה, יולדת, פיקוח נפש וכמובן כל הלכות המטבח להזהר מתולעים בסימני ראה"ש ובפרט בסלק וכו' וכו' וכו'. ובאמת "זיל גמור". ואם תזכה לגעת מאפס קצהו של חכמי ארץ מוצאך או מוצא הוריך אז תבין חכמה מהי.

ח.                  בהנחה שלא אספיק לשלוח עוד רשימות הריני מברך את כל אחינו בית ישראל בכל מקום שהם.  את חברי עמותת ע.מ.י.ת המפוארת שיקימו בנתניה כולל וביהכ"נ ומכון חקירת היהדות לתפארת. את העומד בראשה מר שמעון חיררי שליט"א – (אגב, בלעדיו לא הייתי יודע את מנגינת ההפטרה של ראש השנה על בוריה "ויהי איש אחד" בצעירותי הוא היה קונה אותה כמעט כל שנה.  כך זכרוני ואם טעיתי סליחה. ועד היום היא מהדהדת בראה"ש) מר חיררי אמר לי פעם שלמד את הטעמים ממר פליקס אוזן ז"ל ואת כולם כל אחד לפי כבודו ומעלתו. את רבני עדתנו בכל מקום ובלי שום תואר בכלל, כי לא יספיק, הרב הנאמ"ן בכל דבריו, מן הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, ר' מאיר מאזוז שליט"א וכו' וכו' בני הישיבה וכו' הגאון הצדיק ר' שמעון חיררי שליט"א מכפר שלם ו... ו... עצרתי כאן.  את מרנן "הראשונים לציון" חכם עובדיה, חכם מרדכי, חכם אליהו בקשי, חכם עמאר וכל בני וחכמי ישראל ובנותינו כזוויות ..... ובנינו כשתילי ......

שנה טובה ומבורכת וכו' וכו' וכו'.

                                                                  כתיבה וחתימה טובה.

                                                                  ע"ה יורם אורטל ס"ט.