חדשות

הרישה - טפינאט חיטה - חמין חיטה Harisha Tfinat el Shitaya

    בימי החורף הקרים - כאילו - היו הרבה טפינות. הייתה מי שכינינו כבר אם המלכה הפקיילה שאין עוררין על מיקומה וכבודה. ויש גם את ההריסה שהיא טפינה אחרת ושונה מאחיותיה הטפינות האחרות. את ההריסה לא אוכלים עם קוסקוס אלא היא בפני עצמה עם כמה טיפות לימון והקוקלה שבתוכה. ההריסה הייתה החביבה עלי - חוץ מהפקיילה - הייתה בה אצילות של אם החיטה. ואכן ההריסה היא החיטה ואם החיטה

    הרישה – טפינאת אל שיטאוו'ה – חמין חיטה

    מאת יהודה מימוני

     

     


    בימי החורף הקרים - כאילו - היו הרבה טפינות.

     

     

     

     

     

    הייתה מי שכינינו כבר אם המלכה הפקיילה שאין עוררין על מיקומה וכבודה.


    ויש גם את ההריסה שהיא טפינה אחרת ושונה מאחיותיה הטפינות האחרות
    .

     

     

     

     

     

     

    את ההריסה לא אוכלים עם קוסקוס אלא היא בפני עצמה עם כמה טיפות לימון והקוקלה שבתוכה.

     

     

     

     

    ההריסה הייתה החביבה עלי - חוץ מהפקיילה - הייתה בה אצילות של אם החיטה.

     

     

     

     

    ואכן ההריסה היא החיטה ואם החיטה.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    2- כוסות חיטה שטופה ומיבשת.

    2 בצלים בינוניים קצוצים.

    3 עגבניות מגורדות ללא קליפה.

    3 שיני שום

    1 כף רסק עגבניות - לא חובה .

    1 כפית פפריקה מתוקה או חריפה למי שרוצה.

    1 כף הרישה .

    1/2 כפית פלפל שחור גרוס.

    5-6 קוביות בשר שמן צוואר ,שריר או צלעות.

    6-7 כוסות מים

    להכניס לתנור כל הלילה ואפשר גם לבשלה ולהניח על הפלטה .

    את הטפינה להגיש עם פלח לימון וכוסית עראק וניחוח שבת המלכה יתעצם מרגע רגע

    וישנה גם הגירסה של סיטבון הבלתי מזוהה שרשם לנו את שיטתו להכנת החמין חיטה:

     

    אני עושה אריסה מצויין. אני לא מעיד על עצמי אבל חברים שאוכלים אצלי אריסה מעידים עלי. לא נשאר כלום. גם כמויות עצומות נזללות בתוך דקות ובחורף כשחברים מגיעים במיוחד הילדים מתלוננים שלא היה מספיק.

    ככה:

    בצל אחד גדול - קוצצים לקוביות קטנות.

    מכניסים לסיר גדול ומטגנים באש קטנה עם שמן זית.

    לאחר כעשר דקות מוסיפים שלוש שיני שום קצוצים גס ומטגנים, עכשו מוסיפים מלח לפי הטעם וגם כן... סוכר כחצי כפית.

    מוסיפים לבלאגן המטוגן עוף כפי שרוצים לפי כמות המנות, מערבבים טוב, ומוסיפים עצם של בקר עגל או פרה העיקר שיהיה הרבה לשד עצמות.

    מוסיפים פפריקה מתוקה ופפריקה חריפה לפי הטעם.

    מניחים לטיגון עוד כעשר דקות תוך ערבוב.

    מוסיפים מים לרתיחה עד לגובה שמעבר לכל התבשיל.

    כשהמים רותחים מוסיפים בעדינות את החיטה כדי ההטמפרטורה של המים לא תרד בבת אחת.

    מוסיפים מי שרוצה, חצי כף (לא כפית) של רסק עגבניות ומערבבים.

    תוך כדי רתיחה מוסיפים שוב בעדינות תפוחי אדמה לפי הכמות של הסועדים (למי שלא אוהב לא צריך..) לאחר שהרתיחה שוב התייצבה מוסיפים בזהירות ביצים לכל סועד. משקיעים בזהירות את הביצים לתחתית התבשיל.

    סוגרים במכסה טוב והמהדרים שמבינים משהו בחיים אוטמים את האדים באמצעות מגבת מיוחדת או שמיכה בין הסיר למכסה. מניחים על פלטה או כיריים חשמליים בעוצמה הנמוכה ביותר שיש עד לארוחה בשבת. יש כאלו מגביעים מעל הכיריים סיר קטן או מכסה של סיר שהבישול לא יהיה חזק מידי במהלך הלילה.

    האדים של האריסה מסמלים יותר מכל דבר שבת חורפית בבית תוניסאי.

    בתיאבון.

    נ.ב. יש כאלו שמוסיפים שקית תה כדי לתת צבע מיוחד לתבשיל וגם במקום הפפריקה המתוקה או הרסק.

    אשמח לשמוע מתכונים נוספים וטעימים.

    שבאאת שאללום...

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     


     

     

     

     

     

    גם מלכה שלחה את המתכון שלה

    מתכון קל וטעים להכנת הריסה לשבת

    .........חומרים ..............

    2 בצל בינוני קצוץ .

    1 ראש שום שלם שטוף היטב

    1/2 קג חיטה שטופה ונקיה

    1 כפית פפריקה מתוקה

    מעט פילפל שחור טחון

    מלח לפי הצורך

    כפית קפה שחור [ או 2 כפיות נס קפה ] זה בדוק וטעים

     מעט שמן

    4 ביצים 

    1/4קג גידים [ אפשר בלי גידים ]

    1/2 בשר כתף  [או כל סוג של בשר שאתם אוהבים]

    2 יחידות רגל כרושה [אפשר בלי ]

    2 ת.א מקולפים ושטופים

    ..............אופן ההכנה ...............

    להכניס את כל החומרים לתוך סיר שהקבולת שלו 5 ליטר

    לערבב היטב להוסיף מים בגובה החומרים.

    לבשל על הגז עד שהתבשיל רותח.

    להוריד ולהכניס ישר לתנור  ל 100 מעלות או על פלטת שבת

    עד ליום המחרת .בתאבון והצלחה

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    שיפור למתכון מאת ציון:

    יסמין והחמין

    סבתא לי אומרת שהחמין יוצא ביחס ישיר לאהבה בין הבעל לאישה בהכנת החמין ---תנסי

    קצת שיפר למתכון

    כאמור לשים לב שמן שכבה מלאה לכסות תחתית הסיר

    לשים 3 כפיות סוכר לכוס חיטה

    פה הרגע הקריטי לא לשרוף את הסוכר הסוכר יבעבעבע תנמיכי אש

    כשיהיו בועות קטנות הוסיפי כוס מים בזהירות תוך כיסוי הסיר

    לאחר מכן להוסיף חיטה ועוד מים בשר קוקלה ותפו"א אם רוצים

    לפני ששמים על הפלטה להוסיף ראש שום קצת פטרוזיליה ומעט פטרוזיליה

    ב ה צ ל ח ה

    דווחי איך יצא

    שבת שלום ומבורך

    • חמין אחר חגג מוטי - 5/2/2012 | 09:47
      • טוניסיים יקרים מה קרה לניקיטוש????
    • טפינה לאה - 15/1/2012 | 09:50
      • טוב אז יש עוד מתכון מבת אבא סיר גדול רחב 3 כפות שמן. 1 כל סוכר לבשל עד לצבע כרמל חזק להוסיף מלח כף פפריקה מתוקה לבשל כ5 דקות להוסיף מיים בזהירות התבשיל רותח.לתת לזה לרתוח להוסיף כפית רסק בשר ועצמות להוסיף חיטה בהדרגה תפוחי אדמה קוקלות ביציםלתבל להכניס לתנור או על פלטה לאכול עם קוסקוס
    • סיפור של אמא שלי אבי - - 5/2/2011 | 08:58
      • בעיר מגוריה של אימי (גאבס) כל משפחה הייתה מכינה את הטפינה שלה,ושמה בתוך תנור מרכזי שהיה במקום,התנור המרכזי לפי מה שהבנתי מאימי היה מאין כוורת תאים שמחוממים באופן מרכזי (ע"י עץ או פחם,לא היה חשמל)ביום שבת כל משפחה הייתה הולכת לתא שלה ולוקחת את הטפינה שלה,אחד הסיפורים ,היה שהצעירים של אותה תקופה היו כמעשה קונדס של תקופתם מבלים או סתם מסתובבים עד מאוחר בלילה,ובשעות הקטנות של הלילה היו ניגשים לאותו תנור מרכזי וטועמים מהטפינות ,ובשביל הבידור הם היו מחליפים בין הסירים,הסיפור המעניין והמרגש היה בכך שהריי לא כל הטפינות היו עם אותו סוג בשר,העניים היו שמים דגים,והיו כאלה ששמו עוף,וכאלה בשר,ואחרים רגל וכו',וביום שבת לאחר שהצעירים היו מערבבים את הסירים,היו באות משפחות לוקחות את הסיר,ולהפתעתם היו מגלות ששיר הרגל שלהם הוחלף בדגים,בשביל לא להעליב את המשפחה עם הדגים,הם לא היו מגלים(כלומר לא שואלים של מי הסיר הזה וכו')הם היו אוכלים את טפינת הדגים ושותקים.
    • למאיר כהן אבי - - 5/2/2011 | 08:50
      • ההבדל הוא לא רק בטפינה של המרוקאים ושל הטוניסאים,ההבדל הוא באופי,כשהאופי שונה המאכלים שונים,דוגמא לעיניין האופי,אם טוניסאי היה כותה בפורום מרוקאי שהאריסה של הטוניסאים יותר טוב,היו מאה תגובות שקוטלות אותו ואת העדה הטוניסאית,אתה כתבת שהאריסה המרוקאית יותר טובה,אף אחד לא התייחס אליך חוץ ממני כמובן,ואני רק כדי לתת לך חומר למחשבה
    • הרייסה פנינה - - 6/2/2010 | 18:37
      • הגירסה שלי הכי קרובה לחי מאזוז .וזה אומר שאמא עלתה מדזרבה .טיפ קטן וחשוב .כשהסוכר מתחיל להיות חום בהיר אני מכבה את הגז ומחכה דקה הסוכר ממשיך לבעבע והופך לחם יותר אבל לא נשרף .ואז אני מוסיפה את הפפריקה והמים ויתרהמוצרים .ותמיד יוצא מוצלח ברמה ממש .שבת שלום וביתאבון
    • מישהו יכול לומר את המשפט על הגיס והטפינה אבי - - 5/2/2010 | 13:37
      • אמא שלי הייתה אומרת איזשהו משפט בטוניסאית שמשמעותו,שהגיס והטפינה,יוצאים לפי המזל.האם מישהו יודע להגיד את זה בטוניסאית?
    • תודה שארלו חי כמוס מאזוז מהאי ז'רבה דרום טוניסיינ - - 4/2/2010 | 23:57
    • עריכה של המתכון, עברית וערבית, מאת: חי כאמוס מאזוז מהאי ז'רבא בדרום טוניסיה. Charles BAR TOV. - - 4/2/2010 | 16:52
      • קצת שמן בסיר להתחמם = (שוייה זית פלברמה יסכן).///. 3 קוביות סכר בסיר השמן עד שיבעבע ויהיה צבעו שחום = ( 3 טרוף סכר פי ברמת הזית חתה יבקבק חתה יוולי לונו קאהוי).///. וצריך לעמוד לפני הסיר שלא ישרף = (וילזם יוקף קדאם לברמה באש מה יתחרקשי).///. וכאשר יהיה צבעו שחום ישימו כף פלפל חריף טחון = (ווקתלי יוולי לונו קאהוי יחטו מכרפה פלפל אחמר חר מרחי) .///. יוסיפו קצת מים וירתיחו אותו באש נמוכה = (יזידו שוייה מה ויגליוו בנאר מרכייה).///. ישימו בשר עגל ואם אפשר רגליים והקוקלה כוס חטה וירתיחו אותה קצת באש נמוכה = (יחטו לחם בגרי ואידה מומכן כרעין וקוקלה וכאס קמח ויגליווהה בנאר מרכייה).///. יורידו אותו מהאש וישימו בה ביצים = (יהבטוהה מנאר ויחטו פיהה עצ'אם).///. ובערב ממלאים את הסיר במים וישר לכבשן של עצים שיש לנו פה בז'רבה = (ופלעשייה יעביווהה בלמה וירפעוהה ללכושה מתאע לחטב אלי ענדנה פי זרבה).///. וביום שבת מביאים אותה מהכבשן ואוכלים לתיאבון ואחר האכילה ישר למטה = (ופי נהאר השבת יזיבוהה מלכושה ויאכלוהה בלכיף ובאעד למאכלה ימשיו ינעשו).///. ///. עריכה, הפרדה, ניקוד, סוגריים: נעשו ע"י ... שרלו.
    • ההרישה "המרוקאית" טעימה וקלה יותר. מאיר כהן - - 4/2/2010 | 14:36
      • אצלנו בבית"זנחנו את ההרישה התוניסאית שלנו.מאחר והיא כבדה לעיקול ועושה צרבות.לעומתה-ההרישה המרוקאית שבאה במקומה, קלה יותר לעיקול (בלי משקעים) ואני מודה.. היא טעימה יותר.
    • מה עם הכוכלה? פיני - 30/1/2008 | 19:57
    • הרישה של סבתא ז"ל Ronen - 23/1/2008 | 14:10
      • המתכון הקרוב ביותר להרישה של סבתי ז"ל הוא המתכון של חי כאמוס מוצאה של סבתי מזרזיס וטעמו של החמין שלה עוד לא בא לפי בטעם החמין של אף אחד אחר רעייתי שתחיה - רחוקה מאוד מהמוצא הטוניסאי - טעמה ונשבתה בקסם טעמו של חמין זה והיא זכתה ללמוד מסבתי את המתכון הנפלא. לאחר מעל 40 שנות טעימה אין לי ספק שהצלחת המתכון תלויה בשלשה דברים: פיזית - שריפת הסוכר במידה המדוייקת נפשית - ס ב ל נ ו ת ובין אישית - שתשרה שכינה בין האיש לאשתו ולוואי ואזכה לטעום שוב מהטעם הנפלא הזה שהפך את השבת על מאכליה למעין עולם הבא
    • החמין מג'רבה הרג אותי .... דוד - - 11/1/2008 | 07:54
      • חחחחחהההה... מילים בערבית כמו טרייף וכו' - זה עושה את האתר הזה להכי מקסים בעולם.
    • "קראתי וראיתי" מתכונים. אבל כזה כמו של... Charles Bar Tov. - - 20/12/2007 | 08:02
      • "חי כמוס מאזוז מהאי ז'רבה דרום טוניסייה". גם מתכון משעשע ומצחיק עוד לא קראתי וגם לא ראיתי. לחי כמוס! "או וואקתלי אל הריסה מאוז'ודה "דכלו רסקום פל ברמה או חרקוהא". בתאבון. שרלו.
    • אייל כתבתי ההריסה חי כמוס מאזוז מהאי ז'רבה דרום טוניסייה - 20/12/2007 | 00:36
      • תור בעברית ותור אחריו מתורגם בערבית ולאחר ששלחתי ראיתי אותם מעורבים אם אפשר לתקן אני תמיד עושה לך בעיות תסלח לי
    • הנה ההרישה שאשתי עושה חי כמוס מאזוז מהאי ז'רבה דרום טוניסייה - 20/12/2007 | 00:12
      • קצת שמן בסיר להתחמם שוייה זית פלברמה יסכן 3 קוביות סכר בסיר השמן עד שיבעבע ויהיה צבעו שחום 3 טרוף סכר פי ברמת הזית חתה יבקבק חתה יוולי לונו קאהוי וצריך לעמוד לפני הסיר שלא ישרף וילזם יוקף קדאם לברמה באש מה יתחרקשי וכאשר יהיה צבעו שחום ישימו כף פלפל חריף טחון ווקתלי יוולי לונו קאהוי יחטו מכרפה פלפל אחמר חר מרחי יוסיפו קצת מים וירתיחו אותו באש נמוכה יזידו שוייה מה ויגליוו בנאר מרכייה ישימו בשר עגל ואם אפשר רגליים והקוקלה כוס חטה וירתיחו אותה קצת באש נמוכה יחטו לחם בגרי ואידה מומכן כרעין וקוקלה וכאס קמח ויגליווהה בנאר מרכייה יורידו אותו מהאש וישימו בה ביצים יהבטוהה מנאר ויחטו פיהה עצ'אם ובערב ממלאים את הסיר במים וישר לכבשן של עצים שיש לנו פה בז'רבה ופלעשייה יעביווהה בלמה וירפעוהה ללכושה מתאע לחטב אלי ענדנה פי זרבה וביום שבת מביאים אותה מהכבשן ואוכלים לתיאבון ואחר האכילה ישר למטה ופי נהאר השבת יזיבוהה מלכושה ויאכלוהה בלכיף ובאעד למאכלה ימשיו ינעשו
    • אם ההריסה מג'רבה היא עם סוכר אייל - - 19/12/2007 | 07:48
      • והיא שונה מזו שאנחנו מכירים כנראה - אז אולי תשלחי את המתכון ואפילו תמונות ונפרסם כאן. ששי חורי שולח לנו מיני טובין והם מוצאים את מקומם כאן באתר... ממתינים....
    • הרישה מגרבה עים סוכר ואטו מרים - - 10/12/2007 | 07:44
    • ידידי שארל בע''ה מחר חי כמוס מאזוז - 9/12/2007 | 20:19
      • אכתוב לכם להריסה בערבית מאת אשתי דרך אגב אני בשבת לא מוותר לא על הפקילה ולא על ההריסה
    • לאייל החרשן "טפינאט א-זראע" או טפינאט א- שעיר" Charles Bar Tov. - - 8/12/2007 | 18:41
      • זהו למעשה השם שצריך להיות כתוב בערבית, יתכן ואני טועה, אני אשמח מאוד באם חי כמוס מאזוז ו/או ששי חורי ו/או אחרים הבקיאים בשפה הערבית הם שיביאו לנו את ההגדרה הערבית הנכומה לחמין.... החמין הזה של השף היותר ענק שלא שמעתי ממנו כאן מזה שבועות ללא ספור. אצלי בבית לאחר שזוגתי מכינה את הסיר אני נוהג למזוג "בפנוכו" של הסיר כוס יין ביד נדיבה ובסתר. "זוגתי טוענת שהחמין לאחרונה יוצא לה עד כדי גורמה", הילדים מכירים את הסוד וצוחקים. שרלו.
    06/02/2012

     דף הבית  |  תנאי שימוש וגלישה באתר  |  צור קשר

    © כל הזכויות שמורות לורויאל בע"מ

    ארטוויז'ן | Quickyweb