|
|
|
פורים שני ונוסף אצל יהודי לוורנו וגם אצל יהודי תוניסיה
|
|
|
כשם שהיו מצויים בקהילות ישראל מחבבי צרות שנרשמו בפנקסי הקהל כל גזרה קשה שבאה על הציבור היהודי, אגב המנהגים שנקבעו לזכר הצרה והסליחות והקינות שנוצרו על ריקעה, נמצאו גם מקדשי הימים וכשקרה נס ובוטלה הגזרה – היתה אורה ושמחה גדולה ליהודים, משתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו וצדקה ומתן צדקות לאביונים
|
|
יום פורים מיוחד שנחוג בקרב קהילת
לוורנו
כשם שהיו מצויים בקהילות ישראל מחבבי צרות שנרשמו בפנקסי הקהל כל גזרה קשה שבאה על הציבור היהודי, אגב המנהגים שנקבעו לזכר הצרה והסליחות והקינות שנוצרו על ריקעה, נמצאו גם מקדשי הימים וכשקרה נס ובוטלה הגזרה – היתה אורה ושמחה גדולה ליהודים, משתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו וצדקה ומתן צדקות לאביונים.
מאורע זה הוסף על ידי סופרי הקהל והוא נצטרף לימי פורים המסורתיים כ"פורים שני" והוא לעיתים בא לידי ביטוי בקריאת "הלל" באמירת "על הניסים" ולעיתים גם בביטול מלאכה ובשירת "מי כמוך". ויש אפילו להקדימו לפורם השני צענית כשם שנוהגים לנהוג תענית אסתר לפורים.
פורים שני כזה הונהג בקרב יהודי לוורנושהיגרו לתוניסיה עוד בראשית המאה ה 17.
בי"ב בשבט תק"ב (1742) נס שארע לרב הסוחר ידידיה בן נחמן מיכאל שהתנפל עליו שודד והיכהו מכות רצח והקב"ה לא נתנו למות והביאו לחבר בגין שהכיר בניסו, מגילת ספר שנקראת "מגילת ידידיה".
במגילה הוא מספר על נס ההצלה של כל הקהילה בשעת רעידת אדמה. הרעש פרץ כמה פעמים. בימים שבין רעש לרעש גזרו היהודים תעניות וציבור וראשי קהל נקהלו כדי "לתקן תקנות ולגדור פרצות" כי ראו ברעש רמז על ג' פשעים: ריב, עריות, שבועת שקר.
לזכר המאורע הזה קיבלו עליהם יהודי קהילת לוורנו את יום כב' בשבט ליום צום ותענית. הדיין ר' מלאכי בר יעקב הכהן חיבר לסדר היום תפילה בשם "קול תפילה" (ליבורנה תק"ג – (1743)) ו"שבחי תודה". המועד הזה הפך לפורים שני שכן בסיומה של התענית והתפילה חגגו היהודים את הצלתם בשירה – רינה וזמירות.
היום המיוחד הזה מוזכר גם בשאלות ותשובות של הרב חי"דא "חיים שאל" שהודפס בליוורנו בתקנ"ב (1792)) חלק ב' סימן יא-עפ שם הוא מציין: "ושבח אני את רבני ליוורנה שכאשר אירע להם תק"ב לתפ"ץ (לא תקום פעמיים צרה) צרת הרעש וניצלו, תקנו תענית ביום ההוא בכל שנה ובשבת קודש לומר "הלל" הגדול כ"ו כל"ח (כ"ו פעמים "כי לעולם חסדו"), במקום שתיקנוהו רז"ל בזמירות בנעימה ובניגון יפה..."
|
בתוניסיה התקינו הרבנים ביום כ"ד בטבת תרנ"א (19 לינואר 1891) פורים חדש או "פורים שלג" כפי שנקרא והוא זכר למעשה נס שאירע בתוניסיה. שלג כבד וגדול וגרם לנזקים עצומים. ב"עיר היהודים" לא בא. לכן הוכרז היום שנקרא "פורים אל ז'דיד" או פורים אל תלג' (השלג). |
כדי לשלוח אלינו מאמרים - הכנסו
|
|
|