חדשות

וורקאת אל עשאל - דף הסדר לראש השנה

    וורקאת אל עסל או "דף הדבש" הוא גליון לקידוש טיפוסי ואופייני לקהילת יהודי תוניסיה בלבד. מקורו ככל הנראה בבשורת הקמתם של בתי הדפוס הרבים בבעלות יהודי תוניסיה ובעלויות הנמוכות של ההדפסה. "דף הדבש" יצא כמעט כדבר שבשיגרה במשך שנים והוא כלל פרטים ונתונים רבים על השנה הקרבה ועל הקבלת המועדים היהודים ומוסלמים - הנה גירסה נוספת - מוגדלת


    • וורקת אל עסל ססיל - 2/10/2011 | 09:24
      • לי יש בבית אחת לפני 30 שנה שכול שנה מוצאים כדי לעשות את ברכות הלואי ונמשיך לזכות להשתמש לעוד הרבה שנים טובות
    • דף הדבש משה טבקה - 12/9/2010 | 09:08
      • אבא שלי שהייה בריא חיים טבקה גר בלוד ר"ח אינשטיין 61 ת.ד 106 אבא היה מקבל כל שנה את הדף משום מה הפסיקו לשלוח בשנים האחרונות איך ניתן להמשיך לקבל את הדף הנעים הזה שכל שנה אנו מברכים לפי נוסח טוניס עם כל מנהגים שכתובים היתי שמח אם גם לי היו שולחים את הדף למשה טבקה ר"ח מנחם בגין 19/1 פתח תקוה שנה טובה וגמר חתימה טובה
    • חזרה לילדות ויקטור - - 12/9/2010 | 07:18
      • דף ורקת לעסל מחזיר אותי 60 שנה אחורה . בהיותי ילד הדף הזה היה חיוני בחג ראש השנה. בכל בית יהודי. תודה . וגמר חתימה טובה.
    • הסבר לשם-למה? יוסי בריח - - 8/9/2010 | 05:38
      • דף הדבש מדוע שם זה? בדיון מעמיק שהתקיים בפרלמנט שלנו במועדון "שביט" בבאר שבע,בסוגייה, לאחר שהוצג הדף הכמעט מקורי התברר שהשם נובע מכך שהיה רק דף אחד לכול המשפחה וכול אחד קרא קטע כאשר הידיים והאצבעות היו טבולות בדבש ובדברי מתיקה. כך שלא השומן בלבד הטביע את חותנו אלא גם הריח דבק בזה. וזה מקורו של השם. להבדיל אצל הדייגים או בעלי האטליז כספם מריח בהתאם. על אף שאומרים שלכסף אין ריח. אולי כאן המקום להזכיר שביום הכינוס של נציגי יהדות טוניסיה בישראל מול כותלי הכנסת שיתקיים בע"ה' ביום 11.10.2010 בהשתתפות שרים וחברי הכנסת יוצג דף זה למכירה. ועוד תוכניות,פרטים בעמותות,אל גרייבא,עמית,ושביט. הזמנות רשמיות יפורסמו באתר. לפרטים ולהבהרות-יוסי-052-6340033
    • תרגות שורה מתוך וארקת לאעסל אברהם בר-שי (בן-עטיה) - 6/9/2010 | 15:54
      • לסילבי שלום............. תרגום הכותרת: ....."רשימת (ספרים) הסיפורים והמעשיות הנמצאים אצלנו למכירה ".............(מתחת לכותרת באה רשימה של כמאה סיפורים, כ-15 ספרי מעשיות בערבית, ו-6 "גיליונות מיוחדים", שהם דפים נפרדים לטקסים וברכות)........ (אינני מבין מה מציין המספר המופיע מימין לכל שורה.)
    • מה זה: "תג'רידת אלחכאיאת ולאמעשיות אלחאצ'רי ענדא ללביע" סיגל - - 6/9/2010 | 12:44
      • שכתוב בצד ימין למעלה בדף. האם זה מעשיות ואם יש מישהו שיכול לתרגם מה שכתוב שם לעברית. זה נראה לי מעניין. תודה
    • מקסים ! היה לסבא דף כזה ומי יודע איפה הוא שרגא הדר - - 4/9/2010 | 23:09
      • אתר מרגש יותר מהגמר של כוכב נולד. אני כאן באתר כבר שש שבע שעות מקישור וקישור ממאמר למאמר - ויש כאן דברים מעולים ומרגשים זה לא להאמין. שנה טובה.
    • וורקת אל העשל ג'סמין - 29/9/2008 | 17:31
      • גם לי יש ,קבלתי אותו מאבה שלי ז"ל, ברור שהעברתי עותק לכל המשפחה, שנה טובה ומתוקה כדבש
    • אייל,אין לי מושג מזה. מצאתי את התוכן מאיר כהן - - 29/9/2008 | 13:22
      • בקובץ WORD שנמצא אצלי בארכיב.
    • מאיר - זה קטע שאשר כתב כאן באתר פעם נכון ? אייל - - 29/9/2008 | 13:13
      • נכון ?? נדמה לי שזה היה הסיפור שלו שסיפר בעירוב של הנסיעה שלו אל נאבל עיר הולדת אביו, ועם וורקאת אל עסל ..
    • וורקאת אל עשל/ מכתב מאלומנית מאיר כהן - - 29/9/2008 | 12:57
      • לגב' ליאורה היקרה אני לא אשכח את הדף הזה שאבא הביא עימו מטוניס. היה לו צבע חקי והוא הודפס על אריזת משלוח של הצבא האוסטרלי שכבש את טוניסיה - נדמה לי שכך אבי אמר. היינו מביאים, אני ואחי ספרי מחזור אחרים מבית הכנסת אבל אבא תמיד היה שולח את אמי להביא את 'וורקאת אל עשל' - היא היתה חוזרת עם שקיות ניילון בתוך ניילון נוסף , כולם התגייסו כד לשמור את המסמך הזה החשוב, מכל משמר בכלל, אמא היא היתה האחראית על הסדר בדברים "החשובים" של אבא. כשהוא היה שוכח היכן שם את הדברים הוא היה מעיר לה כאילו היא אשמה שהוא איבד אותם - אבל את וורקאת אל עשל שלו היא לא איבדה מעולם ואסור היה בכלל שמישהו יעיז לומר שהוא "נעדר" לוורקאת אל עשל היה ריח של תוניסיה, של נאבל. אני מבקש להדגיש נאבל במילעל ולא במילרע, שלא תעיזו לטעות חלילה כי נאבל היא יציר האל, עיר של ריחות יסמין והדרים, טעמים שלא יגיעו לעולם לארץ ישראל - גם ארץ ישראל שלנו, הנהדרת, כי נאבל היא חלק בארץ ישראל שנדד והגיע לטוניסיה - ונשאר שם גם כשהגעתי לנאבל בעצמי, חמישים שנה אחרי, לא יכולתי להתעלם מהמאמץ הכביר שעשה מוחי כדי לנסות ולזהות את ריחות 'וורקאת אל עשל' באויר העיר - והמוח שלי הצליח - כשנכנסתי למבואה של בניין בו מתגורר עד היום זקנה יהודיה מנאבל, הרחתי את ווראקת אל עשל, זו שלנו, מארון העץ הכבד ההוא מתברר שלנאבל ריח ריח טחב, טחב הוא ריח של ריקבון לחות בקירות חדרים - הרי זה לא יתכן, אבי העריץ ריח של טחב ??? לא יקום ולא יהיה , הייתי חייב למצוא את הריח של אבא - הריח שהוא העריץ בצעקה רמה ושתלטנות גברית , ונוצר בלבול בין ריח הטחב של ארון העץ וריח הטחב של קירות הבית האפלולי בפרברי העיר יצאתי מהמבואה האפלולית ונכנסתי למונית " - מצא לי את הריחות של נאבל" ביקשתי מנהג המונית ששמח על הדיל שעשה איתי - כל היום תמורת 35 דינר תוניסאי, - אההההה, הוא הגיב - בלי בעיה, הוא זיהה מיד את הגעגוע של אבא נסיעה של כרבע שעה בתוך העיר הלבנה תכולה הביאה אותנו לשכונה יותר מוצלת, בין עצי הדרים גבוהים נחו בתים בני קומה אחת או שניים או וחצי, שם הרחתי את הריח - שם היה לי וורקאת אל עשל באף, ריח היסמין והפל , ריח ההדרים והרבה צל, המון צל, ירוק וירוק כפי שצריך לחוש מי שנוגע בחושך בדף הזה של ברכות ראש השנה, כאן איחלתי לעצמי, שתהייה שנה מלאת ריחות כאלו, ריח של דבש וניחוח הדרים , יסמין ופל, פללל, "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא מיני בשמים..." - אני עונה לאבא: - אמן.
    • גם לסבא שלי ז"ל היה כזה אבי - - 26/9/2008 | 09:07
      • חבל שאני לא יודע איפה זה הייתי שולח אליכם ראש שנה שמח שנה טובה והרבה בריאות כל הכבוד
    • לאכול שום ודלעת ... ארז - - 25/9/2008 | 09:50
      • אני גם זוכר שהיה לנו קטעים עם המורה בבית ספר שלא מצאתי איפה השום והדלעת שאני שונא בברכות שעליהם דיברו בכיתה. ובבית היו מברכים שיתמו ושיקרעו... ואנחנו היינו נקרעים מצחוק. (היינו חמישה תלמידים בבית ספר אורט נתניה תוניסאים)
    • ינוב.... מתמרז היטב עם חרוב.... והמורה היתה ככל הנראה עם ראש כרוב.... Charles BAR TOV. - - 25/9/2008 | 07:52
      • ועל זה נאמר: "בלאד תאקתיר ל'חליב, א'סראב או ל'אעשאל".///. תרגום: "ארץ זבת חלב יין ודבש".///. תודה לנובר בארכיונים בכדי למצוא עוד מסמך עתיק יומין ממקורותנו.... ולהביא אותו לתודעתנו.... ///. שרלו.
    • תפוח בדבש ובית הספר היסודי על שם ה -28 במושב ינוב אייל - - 25/9/2008 | 07:17
      • כשהתחלתי ללמוד בבית הספר היסודי במושב ינוב (ב,יס על שם ה - 28) והגיע ראש השנה - המורה לא הפסיקה ללמד אותנו על "התפוח בדבש". למצער, כמו כל המורים בישראל של אותה תקופה היא לא הכירה בכלל את העדה התוניסאית. הרי בית הספר היה בינוב. מבצר תוניסאי מזויין. מה זה "תפוח בדבש" אף אחד מהילדים לא ידע - אבל כולם שתקו והתבוננו במורה בעיני עגל, מחייכים חיוך מבוייש ומטופש וממשיכים לשחק את המשחק. רק בכיתה ד' אני זוכר שאמרתי למורה (אחרת) שאנחנו לא אוכלים תפוח בדבש. מצד שני בבית התחלתי לשאול את אבא שלי ז"ל למה לא תפוח בדבש והוא השיב לי :למה לא ?? אנחנו בארץ ישראל ונאמץ מנהג המקום. אז באותה שנה זה אכן קרה וטבלנו את התפוח בדבש, מאז אנחנו נוהגים כך לסירוגין, פעם זוכרים להוסיף כל מיני ברכות ופעם לא ...
    10/02/2012

     דף הבית  |  תנאי שימוש וגלישה באתר  |  צור קשר

    © כל הזכויות שמורות לורויאל בע"מ

    ארטוויז'ן | Quickyweb