חדשות

פרופ’ משה אדד, בכיר חוקרי הקרימינולוגיה הוא חתן פרס ישראל

    שר החינוך גדעון סער הודיע לאחרונה על זכייתו של פרופ' משה אדד בפרס ישראל על חקר הקרימינולוגיה לשנת תש"ע ובירך את החתן. בנימוקיה למתן הפרס, ציינה הועדה, כי פרופ' משה אדד הוא אחד מהקרימינולוגים החשובים בישראל, אשר משפיע על מחקר ותיאוריה בקרימינולוגיה בארץ וגם בקהילה הקרימינולוגית הבינלאומית.

    פרופ' משה אדד ניהל במשך 11 שנים את המחלקה לקרימינולוגיה באונ' בר-אילן וריכז במשך 8 שנים את לימודי הקרימינולוגיה מטעם מערך המכללות של אונ' בר-אילן; כיום משמש פרופ' אדד ראש אקדמי במכללה האקדמית צפת וממשיך להנחות דוקטורנטים ולחקור בבר-אילן.

    משה אדד (1939) נשוי לנעמי לבית רסל מניר-עציון, אב לחמישה וסב לנכדים ולנכדות, נולד בטוניסיה בעיר Beja, גדל בבית אמיד בעיר Nabeul, לאב סוחר בעל השכלה תורנית רבנית ולאם ממשפחת Bellity.

     

    המשפחה חוותה בצורה קשה את  תקופת השואה והשלטון הנאצי (1943) בטוניסיה. האב נחטף לפני שבת, בקנותו מצרכים לשבת ושועבד 6 חודשים במחנות העבודה שהקימו הגרמנים.

     

    רכושם בביתם נשדד על ידי הגרמנים והאחות (היחידה לאימה) של האב, נהרגה בהיותה בהריון עם משפחת בעלה (5 נפשות) בהפצצות בנות הברית על בית מגוריה בטוניס.

     

    משה גדל בבית ציוני דתי, וארץ ישראל הייתה תמיד במרכז חייהם. בשנות ה-50 שימש האב כנשיא הפדרציה הציונית בטוניסיה.

     

    הסב, רבי משה-דוד זצ"ל היה ראש ישיבה, בעל רכוש שישיבתו עם תלמידיה, התקיימו מהונו הפרטי. ירח הדבש של הסבא משה-דוד זצ"ל היה בארץ ישראל, בה הוא זכה לפגוש עם רעייתו ע"ה, גדולי תורה כמו הרב קוק זצ"ל, הרב עוזיאל זצ"ל ורבנים רבים אחרים עמם היה בקשר מכתבים ובקשר שמהותו הייתה שו"ת. (עיין בספריו: "מאמר אסתר", "חן טוב", ו"קמח סולת").

     

    משה הגיע ארצה ב-1951 והתחנך בכפר הרא"ה, במוסד יקיר, בישיבה התיכונית חקלאית, ובישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה.

     

    בתום לימודיו התיכוניים-ישיבתיים התגייס לצה"ל (2.5 שנים) ואח"כ למד באוניברסיטת תל-אביב בחוגים לפסיכולוגיה ולביולוגיה-כימיה. מאוחר יותר, הוא למד קרימינולוגיה לתואר שני עם תיזה, ואת הדוקטורט הוא עשה בסורבון (פריז -2) וסיים את לימודיו בהצטיינות יתירה.

     

    בתקופת לימודיו האקדמיים בארץ, שימש משה כמורה בישיבות כפר-הרא"ה והקים שם את המגמות לביולוגיה ולכימיה, במקביל הוא עשה זאת גם בביה"ס התיכון תחכמוני בחדרה, בתיכון הכללי בחדרה וכן באולפנא בכפר פינס.

     

    הצלחתו בהוראה ובחינוך איפשרה לו לקבל מאוחר יותר (תשנ"ח) את פרס "יקיר החינוך הדתי". בחלק מתקופה זו, שימש משה גם כמנהל התיכון של הישיבה התיכונית החקלאית, בראשותו של הרב שלמה לייב צוקרמן זצ"ל.

     

    השתלבותו באקדמיה החלה באוניברסיטת תל-אביב, במכון לקרימינולוגיה לתואר שני, ונמשכה מאוחר יותר באוניברסיטת "בר-אילן" ברמת גן.

     

    במשך שנות פעילותו החינוכית והאקדמית, הירבה משה לעסוק בפעילות התנדבותית למען הקהילה והוא אף החדיר את נושא ההתנדבות כחלק מהלימודים האקדמיים במכללת "כנרת" עמק הירדן, שם הקים את המחלקה לקרימינולוגיה ועמד בראשה

     

    במשך 15 שנה (עד 1.11.09) וכן במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אותה ניהל במשך 11 שנים.

     

    סטודנטים שרצו בכך התנדבו לפעילויות חברתיות שונות, מלווים בהדרכה חינוכית ופסיכולוגית וזכו לחוות את החשיבות של הנתינה לזולת.

     

    משה ממשיך בעבודה המחקרית וההנחייתית במסגרת המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ברמת גן והוא ממשיך במעורבותו החברתית כבעבר.

     

    משה משמש כיום כראש האקדמי של המכללה האקדמית צפת מטעם אוניברסיטת בר אילן וזאת מה 1.11.2007.

     

    * אמו של משה, שושנה ע"ה, פעלה במשך רוב שנות חייה בפעילות ציונית (הוכרה על ידי המדינה\הסוכנות כעסקנית ציונית בטוניסיה) ובפעילות התנדבותית.

    בכפר יעבץ, בלב בשרון, הוקם על שמה ולזכרה ("שושנה בלב"), גן טיפולי לחינוך מיוחד.

    בנימוקיה למתן הפרס, ציינה הועדה, כי פרופ' משה אדד הוא אחד מהקרימינולוגים החשובים בישראל, אשר משפיע על מחקר ותיאוריה בקרימינולוגיה בארץ וגם בקהילה הקרימינולוגית הבינלאומית.

    הכשרתו המדעית בלימודיו בפסיכולוגיה, ביולוגיה וכימיה בנוסף ללימודי הקרימינולוגיה תרמו לפיתוח המחקר באשר לקשר שבין התנהגות העבריינית לתסמינים פסיכו ביולוגיים שנובעים ממחלת נפש. מחקריו לגבי התופעה הקונטרוברסלית הקרויה "פסיכופתיה" והשיפוט המוסרי,  תרמו לפיתוח הנוסחה לאבחנה של עבריינות על בסיס מאפייני אישיות ושיפוט מוסרי. המחקרים העשירו את הידע על גורמי הפשיעה ותרמו להבנה של מאפיינים אישיותיים, הפרעות ומחלות נפש - כקרקע מכינה לעבריינות ולשיטות הטיפול בעבריינים ושיקומם.  פרופ' אדד הקנה לתלמידים רבים את הבסיס להבנת ההתנהגות העבריינית ומניעת פשע. רבים מחברי הסגל באוניברסיטאות השונות בישראל, פרופסורים וחוקרים כאחד, היו תלמידיו והשפעתו נכרת על מחקריהם וכתביהם.

     

     

    • מצדיע לפרופסור משה חדד/אדד יוסי פרי - - 25/3/2010 | 21:41
      • צאצא של רבי משה דוד חדאד ,רבי נסים חדאד ור' חנאני חדאד זצ."ל מהעיר נאבל. ישר כח גדול בהערכה. יוסי פרי
    • ברוך שהחיינו, וקיימנו והגיענו לזמן הזה: בקרוב אצלנו...? Charles BAR TOV. - - 23/3/2010 | 07:54
      • http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3866528,00.html
    • ועוד על יוצאי תוניסיה בישראל מוטי - 14/3/2010 | 07:40
      • נקודה חשובה שנשתכחה ממני מהעולים מתוניסיה בסוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים נמנע מהם לקבל כניצולי שואה סכומי עתק שניתנו לעולים אחרים כמו 5000 מרקים לילד בשל הפסדי לימודים בזמן הכבוש הגרמני וכן פצויים שנשפכו עליהם בעוד הורינו נאלצו לעבוד יומם ולילה על מנתלפרנס משפחות בנות ששה ויותר נפשות.מי שלא התנסה בלימודים בתיכון ובאוניברסיטה ללא תמיכה כספית של ההורים אינו יודע מה זה קשה. לכל האחרים ניתנו מילגות כיד המלך אנחנו יכולנו רק להתקנה בהם.ואף על כן אני משוכנע שמידת ההצלחה של יוצאי תוניסיה היא מרשימה צריך רק שמישהו יחקור את הנושא יום טוב מוטי
    • לאברהם -אין סתירה מוטי - 14/3/2010 | 07:29
      • אני רחוק מלטעון שהמנהיגות בישראל מתוך בורות טוטליתלאופיה של העליה מצפון אפריקה פגעו קשותבראש וראשונה בחוסן הלאומי של ישראל וכמובן בעליות עצמן. במיוחד אמורים הדברים בעליה מתוניסיה. קהילת תוניסיה הייתה שונה במהותה ובמבנה החברתי שלה מקהילות אחרות. אני נתיחס ליהודי תוניס בלבד באין מספרים על המקומות האחרים.על ג'רבה ומלומדיה ותלמידיה יודעים לספר באקדמיה ובין הרבנים האמריקאים ורק לשבחם. ובכן ב1909 מספר התלמידים בבתי ספר כלליים בתוניס למדו 6500 תלמידים ותלמידות מספר התלמידותכמספר התלמידיות ולא כולל תלמידי הכותאב והישיבות.וזאת מתוך אוכלוסיה של כ 25000 יהודים כלומר בשנת 2009 כ-30% מתושבי תוניס חבשו את ספסל הלימודים זה מספר מדהים.!! עם השנים מספרם רק גדל והתעצם.הוא מצביע על השאיפה להשכלה אצל יהודי תוניס ולכן איני מופתע לראות מקרוב את הצלחת יהודי תוניסיה בצרפת ובקנדה.לגבי ישראל אני משוכנע שאם מכון בן צבי היה עורך מחקר על השתלבותה של קהילת תוניסיה בישראל היינו מופתעים על החדירה העמוקה והמתמדת בכל שטחי החיים.אנחנו פשוט לא יודעים למה לאלוהים פתרונים. מכל מקום לא נעשה כל מאמץ בכיוון הזה להשואה ראה את העליות מחבר העמים. אז עם כל הקשיים שהערימו עלינו כאן בישראל אני משוכנע שההצלחה גדולה יותר אנחנו פשוט לא יודעים על כך.ואין לך הצלחה ללא נסיון לחיקויים על ידי הדורות הבאים. על זה התיחסתי ולא על הזכרת העוולות היסטוריות שהממסדים האשכנזיים גרמו וביודעין מוטי
    • יוצאי טוניסיה: Charles BAR TOV. - - 14/3/2010 | 07:27
      • מי שרצה ללמוד... למד!.///. מי שהוריו איפשרו לו זאת... עשה כן!.///. מי שלא עמדו לרשותו האמצעים, והסכים לעבוד וללמוד... דרכו צלחה!.///. מי שפנה לעסקים, ונהג בתבונה... עשה חייל!.///. מי שרצה להיצמד לסיר הבשר... שם הוא תקוע עד היום!.///. מי שחייו הוסבו לחיי נהנתנות... שיבושם לו!.///. מי שאימץ את האימרה: " אכול... ושגול... פן תיבול..."... כך נראה ייעודו!.///. יוצאי טוניסיה ברובם מפוזרים בכול מגוון העיסוקים למינהם בישראל... החל מרפואה, עריכת דין, כלכלה, עסקים פרטיים תקשורת... ועד לניהול חברות השקעה מין המועדפות במשק...///. מעולם לא חשתי שייעודי הינו להפוך לחוטב עצים!.///. אנא הזדקפו והרימו את ראשכם מעלה... מעלה...///. שבוע טוב ומבורך.///.שרלו.
    • אין סתירה אברהם - - 13/3/2010 | 22:12
      • בין דבריו של אלי נשיא לדבריך מוטי כהן. אני סבור שהמדינה כאילו הקשתה בכוונת מכוון על יהודי צ]ון אפריקה להגיע להשכלה. אנחנו נאלצנו להסתפק בבית ספר מקצועי, כדי להיות חוטבי העצים ושואבי המים, למרות שהורינו הגיעו מהבנקאות, ההשכלה, המסחר והשירותים. ההפניה ל"מקצוע", כמו מכונאי, שרברב, חשמלאי (במקרה הטוב) באה כדי למנוע מאיתנו את ההשפעה על אופיה של המדינה. מי שקורא את הספר סלקציה של ד"ר מלכה יכול לזהות את המגמה הזו וכמי שהיה בן הגילאים הללו אני יכול לאשר שזה גם קרה בפועל. העיליתא שלך מדינת ישראל דה-היום היא נקיה לחלוטין ממורשת צפון אפריקה ואם הספרדי המאומץ לא יישר קו, לא יגיע אליה (ר' את מר מני מזוז למשל). שבוע טוב
    • לאלי נשיא מוטי - 13/3/2010 | 21:21
      • מבלי לסתור את דבריך דומני שאנחנו לא יודעים ולא כלום על עומק ורוחב ההשכלה של יהודי תוניסיה בישראל דווקא אני פיגש די הרבה שמות של יוצאי תוניסיה בישראל שהגיעו להשגים מרשימים גם אםאין השמות העכשויים מקלים על הזהוי אפילו במקרה הנדון מא היה מעלה על דעתו שאדד הוא חדד במקור.ודאי שישנם רבים כמותו שהחליפו את שמם על בדרכם אל ההצלחה. פרופסור יהודה שנהב למשל רוצה לחזור למר המקורי שרעבי ואמא אמרה למה לך הרי החלפת השם היא שאיפשרה את קידומך ישנם לא מעט יהודי יוצאי תוניסיה שהגיעו לעמדות מאוד מכובדות בישראל שזהויים קשה מאוד שבוע טוב
    • פרופ’ משה אדד: חקר המוח. Charles BAR TOV. - - 12/3/2010 | 16:18
      • השילוב בין, לימודי הפסיכולוגיה, ביולוגיה, כימיה וקרימינולוגיה: אלה הם מקצועות שמתחברים ומקרבים את המלומד להתמחות בחקר המוח והחומרים המתרוצצים בתוכו, תפקודו של המוח ותגובותיו, וגם בהשפעות על האינטליגנציה העודפת של המטופל... ומנגד, גם להשלכות המרחיקות לכת להפיכתו של החולה ו/או המטופל לעבריין סדרתי בכול התחומים ואף האפלים שבהם.///. על כך נאמר: "הכול מתחיל מהראש...", ואני אוסיף ממטעמיי..." הכול מתחיל מהנפש... גם..."!!!.///. שרלו.
    • כבוד לכולנו ולעם ישראל אלי נשיא - - 12/3/2010 | 15:24
      • מדינת ישראל אינה מצטיינת בשיתוף המגזר הספרדי באקדמיה ורק הורים שדחפו ועמלו ביזע כפיהם במיוחד ותוך הקרבה הצליחו להביא את יליהם להישגים שעה שהמדינה עמדה מנגד והותירה את צאציה העולים כדי לשמש חוטבי עצים ושואבי מים. כבוד גדול הוא להבחין כאן ושם בתוצאות החינוך של הורים שקדנים וחרוצים ובהצלחת ילדנו בארץ. זו תעודת כבוד לכל המדינה. ישר כח !!
    • פרופסור אדד זוכה פרס ישראל לקרימינולוגיה תש"ע משה כהן - 12/3/2010 | 12:52
      • לפרופסור משה חדד/ אדד ישר הרבה ברכות חמות על זכייתך בפרס ישראל לקרימינולוגיה לשנת תש"ע מטעם מדינת ישראל. כולנו גאים בבחירה זאת. כולנו תקווה שיפרסמו עוד ועוד דמויות חשובות מכל התחומי החיים של יוצאי תוניסיה ויש כאלה ברוך השם הרבה, בארץ ובעיקר בחו"ל והם נחבאים אל הכלים . אני רוצה לברר שאלה האם שמעת על אליהו חטב מפקד מחנה עבודה הידוע לשמצה מטעם הגרמנים ביזרטה הוא הדוד של אבא שלי ואף סבא שלי עמוס כהן היה במשך 6 חודשים במחנה . משה כהן.
    • פרופסור אדד הוא מקור לגאווה לעדה התוניסאית , יישר כוח ! . מירי אלקלעי - - 11/3/2010 | 22:40
      • ברכות מקרב לב ,לפרופסור משה אדד לרגל זכייתו בפרס ישראל לחקר הקרימינולוגיה... קראתי את קורות חייו של פרופסור אדד ונתמלאתי בגאווה ... יליד העיר בג'ה ,.בן למשפחות חאדד / אדד מנאבל ובליטי מבג'ה ? ( ידוע לי בוודאות שמשפחת בליטי מקורה מבג'ה ) ..כל הכבוד !
    • פרופ’ משה אדד: בואו נצדיעה לו יחדיו... Charles BAR TOV. - - 11/3/2010 | 07:44
      • ... בברכת יישר כוח... ומזל טוב... ///. שאלת תם: האם הוא קשור בכול דרך לרב הגדול של נאבל משה חדד זצ"ל ...? אם כן...? נגזרים מכך קשרי משפחה עם ההיסטוריונית אדית שקד חדד. ///. שרלו.
    09/02/2012

     דף הבית  |  תנאי שימוש וגלישה באתר  |  צור קשר

    © כל הזכויות שמורות לורויאל בע"מ

    ארטוויז'ן | Quickyweb