חדשות

הזערור, התפוח מהתנ"ך ? - מאת אברהם בר-שי (בן-עטיה)

    הזערור (קראו לו גם ה-עאנאב) שהיה "בגולה" אחד ממאפייני החג בראש השנה, כמעט נעלם מהמסורות המייחדות את הקהילה שלנו. יהודי טוניס (במיוחד בבירה) היו נותנים לפרי זה מקום כבוד בסדר ליל ראש השנה ומצרפים אותו ל-פירות המתוקים לברכת "שנה מתוקה". אפילו "ווארקת לאעסאל" המפורסמת אינה מזכירה אותו. גם אני כמעט ושכחתי אותו, עד שיום אחד ידיד מ-פאריס שאל אותי טלפונית אם ניתן להשיג ממנו בארץ, כי שם יוצאי טוניס יכולים לקנות אותו בקלות יחסית. לאחר חיפוש בשווקים לא הצלחתי לרכוש ממנו כזית. לכן התחלתי בחקירת זקני השבט וחיפוש בתוך אתרים שונים ברשת.

    מסתבר שהפרי היה מוכר היטב אצל חז"ל. במשנה הוא נקרא "עוזרר" או "עוזרד", (תפוח קטן).

     

    כמה חכמים חושבים שזהו התפוח המקורי, התפוח המוזכר בתנ"ך , מפני שהתפוח המוכר לנו היום, מקורו בארצות אסיה הרחוקות והגיע אלינו רק לאחר כיבושיו של אלכסנדר מוקדון הגדול, החי לפני חז"ל.

     

     

     

     

     

     
    ובכל זאת התפוח מוזכר מספר פעמים בתנ"ך, בשיר השירים הוא מוזכר 4 פעמים:
     
    (2;3) כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים;
     
    (2;5)סַמְּכוּנִי, בָּאֲשִׁישׁוֹת--רַפְּדוּנִי, בַּתַּפּוּחִים:
     
    (7;9)וְיִהְיוּ-נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים.
     
     
    (8;5) תַּחַת הַתַּפּוּחַ, עוֹרַרְתִּיךָ--שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ
     
    אחרים אף מוסיפים שהפרי מעץ הדעת ש-חוה אימנו הושיטה ל-אדם, לא היה אלא "זערור" (אולי בחרה אחד גדול.)
     
    פרי מתוק זה, הגדל בסתיו, מסביר אולי למה אבותינו שחיו בארצות שקשה היה למצוא בהם התפוחים המוכרים לנו היום, אימצו את ה"זערור" כפרי המסמל את השנה המתוקה.
     
    אחרים טוענים שבמקום התפוח (הנדיר) רקחו להם את ריבת החבושים (ה-ספראזל), הנמצאת על כל שלחן טוניסאי בראש השנה ומוסיפה עוד הזדמנות לברכת שנה טובה ומתוקה. כיום אנו אוכלים גם התפוח, גם הדבש, גם הדבלה, גם הזערור וגם החבוש, איזה עושר !
     
    הזערור הינו פרי של עץ קוצני ומכיל רק גרעין אחד, הוא צומח בדרך כלל כעץ פרא בארצות סביב הים התיכון.
     
    בנוסף לפירות הקטנים האלה (כ-2 עד 3 ס"מ), ניתן כיום למצוא גדולים יותר (כגודל תפוח קטן) בצורת כדור מעט מאורך .

     

     

     

     

     

     

    קראתי שיש משקים בארץ, המגדלים עד 3 סוגי זערור. המזכירים כל אחד טעם אחר, זה של התמר, זה של הדבש או אפילו זה של תפוחים.

     

    אז למה שלא נסדר שלחן עשיר בהתאם למסורת היפה שלנו, ולבני הדור הצעיר שישאלו גם בערב ראש השנה: "מה נשתנה השולחן הזה מאחרים", נספר שאנו ממשיכים בארצנו, מסורת עתיקת יומין ומיוחדת לעדה הטוניסאית. מסורת של אכילת ה-זערור. פרי מתוק המזכיר את ניחוחות "גן עדן" ופירות היער של שיר השירים:

    ושהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה מתוקה יותר מהשנים הקודמות. הבעיה שאין זה קל לרכוש פרי זה בכל מקום, אולי הביקוש יגרום לשווק רחב יותר.


     

     

     

     

    גם כתבה זו פורסמה בצרפתית באתר "הריסה", הקישור:
    http://www.harissa.com/D_Religion/zaarour.htm

     

    • הזערור בשיאו עכשו ברמת הגולן אייל - - 28/9/2011 | 10:26
      • מצורף קישור לדף הפייסבוק של כוכב סעדון ממושב ינוב שצילמה את הזערור שבוע שעבר בטיול בגולן. תמונות נהדרות... http://www.facebook.com/photo.php?fbid=2033501639703&set=a.2033486359321.2100471.1309024997&type=1&theater
    • זערור מרים - 28/9/2011 | 09:35
      • רק לידע הכללי בארץ קוראים לו דומים עץ הדומים, בשנות ה60 היה כזה עץ ליד בית הורי ותמיד אהבנו לקטוף ישר מהעץ ולאכול אותו. שנה טובה לכולם
    • כל הכבוד על העלאת הזכרונות פנינה - - 27/8/2010 | 14:08
      • נושא מאד מענין .כמה יפה שפתאם כולם מתחילים להזכר גם נזכרתי בזכות הכתבה .יפה שאנו מנסים להחזיר את שולחן החג .כמו בבים הורינו .אולי ילדנו ימשיכו וככה נשמר את המסורת היפה .
    • תודה לאברהם בר שי על שהשכיל אותי והשיבני חמישים שנה לאחור אלי נשיא - - 27/8/2010 | 10:24
      • ממש שכחתי מהזערור הזה ואכן עכשו אני מחוייך וזוכר. אשאל היכן ניתן למצוא את הדבר הזה בשווקים ואתייעץ איך נחזירו לשולחננו
    • תודה לאברהם בר שי על שהשכיל אותי והשיבני חמישים שנה לאחור אלי נשיא - - 27/8/2010 | 10:24
      • ממש שכחתי מהזערור הזה ואכן עכשו אני מחוייך וזוכר. אשאל היכן ניתן למצוא את הדבר הזה בשווקים ואתייעץ איך נחזירו לשולחננו
    • תודה לאברהם בר שי על שהשכיל אותי והשיבני חמישים שנה לאחור אלי נשיא - - 27/8/2010 | 10:24
      • ממש שכחתי מהזערור הזה ואכן עכשו אני מחוייך וזוכר. אשאל היכן ניתן למצוא את הדבר הזה בשווקים ואתייעץ איך נחזירו לשולחננו
    • ה"נבק" הוא השיזף ולא ההזערור אייל - - 26/8/2010 | 00:22
      • יש הבדל בין שניהם למרות הדמיון הנה קישור שמסביר את תכונותיו של העוזרד או ה"זערור" :http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=696 תודה לאברהם על המאמר היפה. למדנו עוד !
    • בתןניסיה נהגו לברך עליו " שהחיינו " בליל השני של ראש השנה. מירי אלקלעי - - 25/8/2010 | 23:48
      • משום כך הוא אינו מוזכר ב " וורקאת אלעסל " בסדר הסימנים , פרי הזערור היה חלק מנוף הילדותי בתוניסיה, אני זוכרת את הפרי זעיר כגודל דובדבן חמצמץ מתוק צבעו כצבע השסק,ועונתו מאוד קצרה , בארץ הכרתי משפחה עיראקית בשם זערור, מסתבר שהוא גדל שם בשפע והוא גם מכונה " נבק "וכפי הנראה שם המשפחה נקבע על שם העץ , לעליו של העץ תכונות רפואיות רבות, בארץ מוכרים את עליו המיובשים של העוזרר בבתי טבע והם המשמשים בריפוי : מחלות לב , לחץ הדם, הסתיידות עורקים ,רבוי כולסטרול בדם, קשיי נשימה התקפי עצבים, נדודי שינה, אסטמה, ומחזור חודשי לא הסדיר, הרמב"ם מזכיר ראשון את העוזרר ברשימת התרופות ......
    • מטעים של זערור או עוזרד שלי - - 25/8/2010 | 15:50
      • יש במושב כרם בן זמרה וגם באזור מוצת גוברין ליד ירושלים. לא יודעת אם משווקים מסחרית אבל יש מטעים שנטעו לצרכי ניסוי של מכון וולקני.
    • הזערור (עאנאב) מאיר הדר - 25/8/2010 | 15:44
      • ברצוני להודיע לכל החברים באתר שנתן למצו אתה למצו את הזערור בימים אלה בחנויות ביפו בעיקר ברח יפת ביפו.בברכת חג שמח
    10/02/2012

     דף הבית  |  תנאי שימוש וגלישה באתר  |  צור קשר

    © כל הזכויות שמורות לורויאל בע"מ

    ארטוויז'ן | Quickyweb