Thu, 17 May 2012 23:50:01 GMT
iisrelblib
המשך העלון ב'
Thu, 17 May 2012 23:49:00 GMT
iisrelblib
המשך העלון
Thu, 17 May 2012 23:48:19 GMT
iisrelblib
כותרת העלון
Thu, 17 May 2012 23:47:29 GMT
iisrelblib
חלק ג'
חדשות

סבינה סעד זוכרת עוד מנהג תוניסאי ומציירת

פורסם ב-02/02/2012 - עודכן ב-16/03/2012

    האמנית סבינה סעד מפרסמת עוד יצירה שלה על דפי אריזת תפוזים ושוב נוגעת במנהג תוניסאי שאותו למדה בבית בעלה - "בין כל המנהגים הטוניסאים שבעלי ומשפחתו הכירו לי היה אחד מיוחד מאוד שאימצתי (ולא לשכוח שאני באה מבית אשכנזי). כשהיו עוזבים אותנו אורחים שביקרו אצלנו, משפחה או חברים ממוצא טוניסאי, הייתי... לקרוא את ההמשך...


    בין כל המנהגים הטוניסאים שבעלי ומשפחתו הכירו לי היה אחד מיוחד מאוד שאימצתי (ולא לשכוח שאני באה מבית אשכנזי). כשהיו עוזבים אותנו אורחים שביקרו אצלנו, משפחה או חברים ממוצא טוניסאי, הייתי קוראת להם וזורקת לעברם כוס מים, שהכנתי מבעוד מועד, ובתוכו מטבע. האורח היה מרים את המטבע ומביא לי אותו בחזרה. זה היה "מבטיח" שהוא ייסע בשלום ויחזור אלינו באחד הימים. יש לי הוכחה שזה עובד. לפני כמה שנים גיסי סידני בא עם משפחתו מצרפת לביקור אצלנו. בסוף הביקור, כמו תמיד, זרקתי אחריו את כוס המים, הוא החזיר לי את המטבע ונסע עם בעלי לשדה- התעופה. אני נסעתי לבית חולים כי באותו יום הייתי צריכה לעבור כמה בדיקות. כעבור כשעתיים, ואני עוד ממתינה לתורי, הגיע בעלי לשם. "מה קרה?"שאלתי אותו מודאגת. "יש לך ביקור!" ואחריו צצו גיסי, אשתו וילדיו. כוס המים עם המטבע עזרו מעל המצופה והם פספסו את הטיסה. הם התארחו אצלנו עוד מספר ימים, כי באותם זמנים היו טיסות רק פעמיים בשבוע למרסיי, לידה הם התגוררו. מאז הפסקתי את המנהג הטוניסאי הזה וגם גיסי שחזר אלינו ביקש "בלי כוס מים"

     

     

     

    כל הזכויות שמורות לסבינה סעד

    ©


    • מים בפטח חנויות-,תגובה לשרלו סבינה סעד - 6/2/2012 | 10:16
      • אני תמיד חשבתי ששפיכת מים בפתח החנויות היא פרקטית. פשוט כדי למנוע מהאבק להתרומם וללכלך את הסחורה.כחקלאים ,שהיינו עובדים בבית אריזה לפרחים,היינו גם מפזרים מים על הריצפה כדי שהאבק לא יעלה והילכלך אותם.
    • תגובה לאשר סבינה סעד - 6/2/2012 | 09:57
      • לאשר שלום,תודה לך ולכל הקוראים. כל מה שאמרתה נכון (האם אתה פסיקולוג?)ראיתה המון דברים שמוסרים הרבה עליי ועל משפחתי ושהיו בתת מודע. תמיד היה לנו חתול גינגי, מה לעשות הואבים גינגים! אני בעצמי לא גינגית אבל יש לי המון נמשים ו....שלושה בנים גינגים וגם שלושה נכדים כאלה! אנחנו מאוד אוהבים חיות ויש לנו גם עוד חתול ,שני כלבים, שני ציפורים ודג. אני לא בא מבית דתי,אבל עכשו אני כן גם אם אני לובשת מכנסיים ולא סמה כיסוי ראש.גיסי תמיד סם קסקט בגלל העור הבהיר שלו ...והקרחת! הצמח המטפס הוא יסמין ואנחנו היינו חקלאים (ועוד מגדלים קצת עציי זיית לשמן. ניטוח מושלם (או אולי אתה שוטר חוקר ?) תודה והמשך יבוא
    • לא הוגן לומר אילן - - 5/2/2012 | 15:30
      • שאני רק מעביר ביקורת . מה שיפה ומצויין ומה ששווה לדבר על חיובי אני עושה את זה בכיף ואני מאוד אוהב ציורים כאלו נאיביים ועם מסר של זיכרונות וגעגוע.
    • כוסות המים cohen georges - 5/2/2012 | 15:04
      • זה נהדר לקרוא על דברים שגדלנו עליהם.אימי ז"ל זרקה לכווני כוסות מים כאלה במדרגות כל פעם שיצאתי למילואים.
    • נהדר תודה לך סבינה אלי נשיא - - 3/2/2012 | 16:41
      • על שאת משתפת אותנו ביצירותיך
    • המים והאומנות אשר - - 3/2/2012 | 11:04
      • ראשית תודה לאמנית שמעלה את המנהגים מבית אבא ואמא סבתא וסבא ועושה לנו בית ספר איך מביעים מורשת בדרכים נוספות. יישר כח. הסגנון של הציור שלך גברת סעד הוא נאיבי ומתאים מאוד למאפיינים של העדה שלנו, נאיבית, מאמינה, חמה ומכבדת. השנים הקהו מעט את המאפיינים הללו בגלל החשיפה והמהירות שבה מתרחשים דברים בימנו. הכל שטחי יותר וקר יותר. אני מתייחס לפרטים הקטנים שבציור שלך כדי ללמוד על המסר, החתול הכתום, משהו גי'נג'י שיש בך, אהבת החיות, מדרכות אבנים תכולות, הן בעיני תקווה אופטימיות, הנער עם השיער הכתוב עוד גי'נג'י ? האישה והילדה עם חצאית זה בית דתי / מסורתי (וזורקת המים עם שרוול חשוף - מקורותיה כנראה לא דתיים..) - הכובע על ראש הנער אהבת הספורט או האתגר ?... הצמחים המטפסים ליד הבית - חקלאות , פרחים, צמחים ?? מה אומר עוד ? שבת שלום - שמחים להכיר אמנים עם נגיעה תונסיאית. אשר
    • ומה עם המנה ג של הטזת מים בחג בית השואבה? מוטי - - 3/2/2012 | 10:37
    • אייבי נתן ז"ל אמר: "שתו רק מים". Charles BAR TOV - - 2/2/2012 | 21:42
      • אמונות טפלות פרק ב': אני מתגורר בנתניה (טוב, אף אחד לא מושלם), ונחשפתי למנהג שנהוג מזה שנים רבות אצל קהילת יוצאי אירן.///. כול בעלי העסקים הקשורים לקהילה שהזכרתי, נוהגים למלא בקבוקים במי ים ולפזרם בטרם פתיחת חנויותיהם בפתחי בתי העסק שבבעלותם.///. תנסו לסייר באחד הבקרים ברחוב הרצל בנתניה, רמת גן , או ברחוב נווה שאנן בת"א, ואז תבינו למה מפתן החנויות במרבית בתי העסק ברחוב הרצל רווי במי ים... כול אוּאָחֶד אוּ מֱזָ'אלוּ...!.///. מים בפתח הבית: יוצאי ממלכת המאג'ראב נוהגים גם כן לפזר מים בפתחו של הבית ולאחר עזיבתם של אלה שהתארחו... הסיבה...? הינה הפוכה לחלוטין מכוונתה של כותבת המאמר... ובכדי להישמר מעינו הרעה של האורח היוצא... ושב לביתו.///. האמת...? תשקו את האורחים ביין... עדיף...!.///. שרלו
    • טוב לדעת שיש לך גם מילה טובה לומר אייל - - 2/2/2012 | 20:52
      • נעים ומעניין יותר להתייחס לדברים מעט יותר חמימים ממך. אני מקווה שאתרגל לזה ...
    • איכותי אילן - - 2/2/2012 | 16:16
      • מעניין שדווקא לא תוניסאית מעלה ביצירותיה את המאפיינים של הקהילה הצנועה של העדה שלנו. יש בזה הרבה מאוד פירגון חמימות ונאיביות מבורכת . הציורים של הגברת סעד הם גם נאיביים בעצמם, משהו ילדותי, חיובי, שמח, ועם הרבה שמחת חיים.
    • כוס מים, כוס בריאות יגאל בוכניק - - 2/2/2012 | 14:53
      • גם אנחנו שופכים מים, כשהאוטו נוסע, אבל בלי מטבע. אולי בגלל זה, האורחים שלנו נוסעים בשלום. שמעתי על מטבע, על פריטים מכסף. אנחנו מסתפקים בשפיכת מים.
    • על המטבע לא שמעתי רק על המים וגם פרחים נסים - - 2/2/2012 | 14:51
      • בתוך המים עציץ שהיו בו פרחים מאוד יפה תודה
    18/05/2012

       דף הבית  |  תנאי שימוש וגלישה באתר  |  צור קשר

      © כל הזכויות שמורות לורויאל בע"מ

      ארטוויז'ן | Quickyweb