הושענא רבא
יום חמישי לחוה"מ ושביעי של סוכות הוא כ"א תשרי נקרא "הושענא רבא"
מפנה שמרבין לומר בו תפילות הושענא, ובו גומרין הושענות, וחובטין הערבה שנקראת הושענא, רמז : הושענא=הושע-נ"א, הינו הושע לנו שתקבל תפילתנו בנ"א (51 ) ימים מראש חודש אלול ועד כ"א תשרי והוא "גמר החתימה לטובה לחיים ולשלום.
(עטרת זקנים סי' כ"א)
גמר הדין
מקור הרעיון כי בהושענא רבא הוא "גמר הדין" לקוח מהתלמוד הירושלמי (ר"ה פ"ד ח') ואותי יום יום ידרושון זו תקיעה וערבה. ופרשו ראש השנה הוא תחילת הדין והושענא רבא גמר הדין.
ליל הושענא רבא
נוהגים להיות ערים כל הלילה כמו בחג השבועות ועוסקין בתורה ובתפילות ובתיקונים. בחלק מקהילות ישראל נוהגים לומר הושענות ובקשות ואומרים כמה פעמים "אל מלך" "ויעבור" ותוקעין תשר"ת כשאומרים י"ג מידות.והכל כדי לעורר הלבבות לתשובה. אומרים גם תהלים כי הוא אושפיזין של דוד המלך ע"ה.
מנהגינו ללמוד בשמחה את הסדר המתוקן בספר "קריאי מועד" ולהרבות בתפילות ותחנונים בלילה הקדוש הזה, כיון שאז נעשה למעלה "גמר הדין" הוצאה לפועל של מה שנכתב בראש השנה ונחתם ביום הכיפורים.
אנו מתפללים תפילת שחרית בנץ . מוצאים ספר תורה ועושים שבע הקפות כסדר האושפיזין. לאחר קוראים בתורה וביום "השביעי......." ולסיום חיבוט הערבות.
במשנה נקרא יום זה "חיבוט חריות" בזמן הבית נטלו ערבות וזקפו אותם בצידי המזבח וראשיהן כפופין על המזבח ותקעו והריעו ותקעו, והקיפו את המזבח שבע פעמים.
ולאחר מכן היו אוגדים חמש בדי ערבות וחובטין בהם בכוח על הקרקע חמש פעמים ובכל פעם אומרים "חביט חביט ולא בריך".
ולסיום פותחים את ההיכל ואומרים "נשמת כל חי....."
הטעם לחביטת הערבה בקרקע, כתבו מקובלים כדי לבער הדין שלא ימצא, ולהורידו עד עפר.
בברכת גמר חתימה טובה
לכל עם ישראל
יוסי פרי
